פרסום ראשון: רה"מ פנה ליועמ"ש בבקשה לדחות השימוע בשל הבחירות

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש אתמול (רביעי) בקשה ליועץ המשפטי אביחי מנדלבליט לדחות את השימוע – בשל הבחירות. כך פורסם לראשונה בחדשות 13. כמו כן, בבקשת הדחייה לא מוזכר זמן. על פי הערכות, היועמ"ש ימסור בקרוב תשובה לנתניהו, וכי הוא צפוי לדחות את הבקשה. נוסף לכך, לאחר סירובו הצפוי של מנדלבליט ראש הממשלה ישקול, ככל הנראה, לעתור לבג"ץ.

ח"כ יאיר לפיד הגיב לפרסום על הבקשה של ראש הממשלה: "ביבי שוב מבקש דחיה בשימוע. אין גבול לעזות המצח. מנדלבליט, אתה לא יכול לתת לו שוב לבזות את ההליך המשפטי. אתה לא יכול לדחות את השימוע רק כי ביבי דחף (שוב!) לבחירות מיותרות. אם לא נוח לביבי להיות פוליטיקאי, שיילך לטפל בענייניו המשפטיים. זה רק יקל עלינו ועל הליכוד להקים ממשלת אחדות לאומית".

לכתבות נוספות בנושא >> 

"הטענה שחוק החסינות מגן מהחלטות לא ענייניות – חסרת ביסוס"

בלי חוק חסינות ופסקת התגברות: כך נתניהו יוכל למלט עצמו ממשפט

היועמ"ש סירב לדחות את השימוע של ראש הממשלה לאחרי החגים

מנדלבליט הודיע לפני כשבועיים לעורכי דינו של רה"מ נתניהו כי הוא מסכים באופן חלקי לבקשתו - ודוחה את מועד השימוע בתיקיו ל-3-2 באוקטובר. זאת, במקום ב-10 ביולי, מועד השימוע המקורי. כמו כן, קבע מנדלבליט כי אם יהיה צורך בדיון נוסף ייקבע מועד בשבוע שלאחר מכן. בנוסף, השימועים של נוני מוזס לגבי מעורבתו בתיק 2000 ושל איריס ושאול אלוביץ' לגבי מערבותם בתיק 4000 נדחו ל-15 באוגוסט.

היועמ"ש נתן לנתניהו שבועיים על מנת להודיע שהוא מתכוון להגיע לשימוע במועד החדש, הדגיש כי לא תינתן דחייה נוספת - וטען כי מדובר בפגיעה באינטרס הציבורי. מנדלבליט אף אישר כי נתניהו ביקש דחייה של שנה במועד השימוע, כפי שפורסם לראשונה בחדשות 13.

לפני כשבועיים התייחס מנדלבליט לחוק החסינות בכנס לשכת עורכי הדין באילת: "כל ההחלטות בתיקי ראש הממשלה התקבלו בצורה מקצועית ועניינית. לנוכח זאת, הטענה כי תיקון לחוק החסינות נדרש כדי להגן כביכול על ראש הממשלה מפני החלטות לא ענייניות לגביו - חסרת כל ביסוס". 

"הדרך שבה אנו הולכים היא דרך הישר", המשיך. "שום לחץ לא השפיע עלינו. איננו משרתים אף אחד, חוץ מהאינטרס הציבורי ומשלטון החוק". היות שכך, לדבריו, "קשה שלא להתרשם שהניסיון להגן כביכול על רה"מ מפני החלטות לא ענייניות -  איננו המטרה האמיתית העומדת בבסיס הכוונה לקדם את התיקון לחוק החסינות, או כל דבר חקיקה אחר שנועד לשנות מהמצב המשפטי הקיים בהקשר זה".

על פסקת ההתגברות אמר היועמ"ש: "ככל שהממשלה החדשה שתוקם תבקש לעשות כן, בהחלט ניתן להמשיך בתהליך זה, תוך ניתוח האיזונים הדרושים בנושא כה מורכב ורגיש. העיקר הוא ההקפדה כי במסגרת השינויים יישמרו המרכיבים היסודיים של מערכות החוק והמשפט – הכוללים את עצמאות הרשות השופטת והייעוץ המשפטי לממשלה".

כאמור, יוזמות החקיקה שוהעלו לאחרונה מכיוונו של ראש הממשלה נתניהו עוררו ביקורת עזה מצד רבים, שטוענים כי יהוו פגיעה בדמוקרטיה ובאיזון בין הרשויות, במטרה להגן על עצמו מפני העמדה לדין בתיקים בהם הוא חשוד. אך כדי למלט את עצמו ממשפט, נתניהו יוכל להסתפק במהלך מסוכן וחסר תקדים, שעשוי לשנות לחלוטין את האיזון בין הרשויות - תיקון חוק יסוד השפיטה.

תיקון חוק יסוד השפיטה יבטל את סמכות בג"ץ להתערב בהחלטות הכנסת ובהחלטות מנהליות. לצורך התחמקות מהעמדה לדין, נתניהו לא צריך לתקן את חוק החסינות ולא לחוקק פסקת התגברות רחבה, שלא קשורה לעניין ותהווה, אם תחוקק, בעיקר מתנה למבקרי בג"ץ מהימין העמוק.

אך ישנה שאלה אם בג"ץ יתערב במקרה שראש הממשלה ירצה לתקן את חוק יסוד השפיטה. בג"ץ לא מתערב בחקיקת חוקי יסוד, אך ייתכן שלאור העובדה שמדובר במקרה קיצוני שיכול להשפיע על האיזון בין הרשויות כפי שאנו מכירים כיום ולפגוע קשות בכוחו ובסמכותו של בית המשפט העליון, בג"ץ יחרוג ממנהגו. במצב כזה, ייתכן שנתניהו ירצה לחוקק פסקת התגברות שתמנע מבג"ץ להתערב בתיקון החוק.