ברקע המחאות: האג'נדה החברתית נעדרת ממערכת הבחירות • פרשנות

למרות אירועי השבוע החולף, שהעלו לשיח הציבורי את מצוקות העדה האתיופית, נראה כי האג'נדה החברתית נעדרת ממערכת הבחירות - וקשה לאתר פוליטיקאים שמנסים לקדם סוגיות חברתיות.

מגמה זו באה לידי ביטוי, בין היתר, גם בבחירות המקדימות שנערכו השבוע במפלגת העבודה - בהן השתתפו סתיו שפיר ואיציק שמולי, דמויות מרכזיות במחאה החברתית שנערכה ב-2011. נראה, כאמור, כי הרעש הציבורי שיצרה המחאה בזמנו הולך ומתפייד.

עם זאת, ייתכן כי העובדה שמפלגתו החדשה של אהוד ברק מדשדשת בסקרים מצביעה על כך שהציבור הישראלי מאס בגנרלים - במיוחד כאלה שכשלו וחוזרים פעם נוספת למערכת הפוליטית. התחושה, אם כן, היא שהציבור מחפש דם חדש - מועמדים שמביאים את המימד החברתי, ומבקשים לקדם סוגיות חברתיות.

לכתבות נוספות בחדשות 13:

מח"ש שוקלת להאשים בעבירת משמעת את השוטר שירה למוות בטקה

מספרים מדאיגים: הפערים החברתיים-כלכליים בקרב העדה האתיופית

גורמים במשטרה: חשש כי יוצאי אתיופיה יחדשו המחאה בתום השבעה

הזעם של קהילת יוצאי אתיופיה התפרץ בעקבות מותו של סלמון טקה, שנורה למוות על ידי קצין משטרה, אך נתונים כלכליים וחברתיים המציגים נקודות פתיחה שונות בין האוכלוסיות מצביעים על כך שהכעס של בני העדה הצטבר בשל אפליה מתמשכת.

בתחום החינוך, שיעור יוצאי הקהילה האתיופית אשר ניגשים לבגרות כמעט שווה לכלל האוכלוסייה – 91% לעומת 95%, אלא שרק 62% מהם זכאים לתעודת בגרות מול 79% מכלל הציבור. בולטת מזה היא העובדה כי רק 40% מבני העדה האתיופית מחזיקים בתעודת בגרות העונה לדרישות הסף של האוניברסיטאות לעומת 69% מכלל האוכלוסייה. כמו כן, 22% מתוכם השתלבו במוסד להשכלה גבוה אחרי שמונה שנים מסיום התיכון, לעומת 44% מהאוכלוסייה הישראלית כולה.

הפערים גדולים גם בהכנסות וההוצאות של משפחה ישראלית ותיקה לעומת עולים חדשים מאתיופיה. ההכנסה המשפחתית לחודש, נטו, למשפחה של יוצאי אתיופיה היא 11,245 שקלים לעומת 15,751 אצל כלל האוכלוסייה. בהתאמה, גם ההוצאה המשפחתית לחודש נמוכה מאוד, מה שמראה על רמת חיים נמוכה – 7,037 שקלים לעומת 12,792.

ההוצאות על מזון עומדות על 1,461 שקלים למשפחה מהקהילה האתיופית, לעומת 2,116 לכלל האוכלוסייה. הוצאות החינוך, כפי שעולה מהנתונים, הן 816 שקלים ליוצאי העדה לעומת 1,857 לאוכלוסייה הישראלית כולה.

בתחום הרווחה, שליש מבני העדה נתמכים על ידי רשויות הרווחה, זאת לעומת 13% בכלל האוכלוסייה. בקרב הקהילה האתיופית ישנן 26% משפחות חד הוריות, לעומת השיעור באוכולוסייה - 12%. נתון נוסף שעלה הוא של-57% בלבד מיוצאי אתיופיה יש מחשב בבית, לעומת 78% מכלל האוכלוסייה.

ביום רביעי פורסם סקר של מכון "רושינק" עבור התוכנית "העולם הבוקר", וממנו עלה כי בקרב הציבור הישראלי נרשמה ירידה של כ-40% בתמיכה במחאת יוצאי אתיופיה.

מסקר שנערך בזמן המחאה של חודש ינואר, בעקבות מותו של יהודה ביאדגה, עלה כי 59% חשבו שמחאת בני העדה האתיופית מוצדקת וכי 14% חשבו שהיא אינה מוצדקת. מסקר שנערך לאחר המחאה האחרונה, עולה כי 42% הביעו תמיכה, וכי 28% הביעו התנגדות.

כמו כן, גורמים בצמרת המשטרה אמרו אמש בחשש לחדשות 13 כי המידע שעולה מהשטח מצביע על כוונת יוצאי אתיופיה לחדש את המחאה ברחובות בעקבות מותו של טקה. בד בבד, ראשי המחאה אמרו לחדשות 13 כי "לא נהיה ברחובות בשל בקשת משפחת טקה. אולם, לא נרפה עד קצין המשטרה שירה בטקה יואשם הריגה, ויודח מהארגון".