הישראלים נעים לקלפיות: מה היו אחוזי ההצבעה בבחירות הקודמות?

ישראל בוחרת: יומיים לבחירות, אחת השאלות הכי בוערות במערכת הנוכחית היא שיעור ההצבעה. בשבועות האחרונים ראשי המפלגות הגדולות שבו והפצירו בבוחרים שלא להישאר בבית ביום הבחירות ולקחת חלק בהליך הדמוקרטי.

בסיבוב הראשון של הבחירות באפריל 2019 68% אחוזים מבעלי זכות ההצבעה הגיעו לקלפיות. ירידה של 4% לעומת בחירות 2015. מצב זה משתקף בין השאר, בשלוש הערים הגדולות בהן נרשמה ירידה של 3% בשיעור ההצבעה. בחיפה הצביעו רק 62% מבעלי זכות ההצבעה ובתל אביב נרשם נתון דומה עם 63%, בעוד בירושלים 67% מהתושבים הצביעו. יותר מ-400 אלף אזרחים בערים אלו לא הצביעו.

לכתבות נוספות בנושא: 

עשרת אלפים קלפיות – וכשישה מיליון מצביעים: הבחירות במספרים

ביום הבחירות: מסע בעיר שתושביה אינם טורחים להגיע לקלפיות

סקר אחרון לפני הבחירות: נתניהו וגנץ בשוויון; 58 לגוש הימין

כמו כן, בבחירות 2019 סבב א' נרשם שפל היסטורי בשיעור ההצבעה במגזר הערבי והפער הגדול אי פעם בין ההצבעה בציבור זה לשיעור ההצבעה הכללי. בערים החרדיות, לעומת זאת, שיעורי ההצבעה היו גבוהים במיוחד. לדוגמה, בבני ברק 77% מבעלי זכות ההצבעה השתתפו ובמודיעין עילית 84%.

הישוב בו הצביעו הכי הרבה אזרחים הוא הישוב הקהילתי עמיחי, התנחלות שהוקמה לטובת מפוני עמונה, שם 64 מתוך 65 התושבים הגיעו לקלפי. יש לזכור כי שיעור הצבעה נמוך יאפשר למפלגות קטנות לעבור את אחוז החסימה גם עם מספר קולות נמוך יחסית. ושיעור הצבעה גבוה יקשה עליהן לעבור. כך שגם מי שלא מצביע, משפיע.