"המשפחה מתה ברגע": הנשים בחיי החיילים שנפלו בלבנון - נזכרות

לילה אחר לילה צוללות האימהות, האלמנות, החברות והבנות אל הזיכרונות והתיאורים של יקיריהן שהלכו לבלי שוב, ואל הרגע שקיבלו את הבשורה ששינתה את חייהן • "זיכרון מלבנון", פרק ב'

זמן צפייה: 10:20

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה: ביום הזיכרון הזה, אנחנו מקשיבים לאימהות, לאלמנות, לחברות, לבנות, שצוללות לילה אחר לילה אל הזיכרונות והתיאורים מלבנון, גם הן בתוך דף הפייסבוק החדש שנפתח על סיפורים מהמוצבים בניסיון עיקש ללמוד עוד משהו, להשיג אולי תמונה חדשה ולא מוכרת על יקיריהם שהלכו לבלי שוב.

"הגעתי הביתה, עליתי במדרגות ואל מול עיניי אני רואה את אבא שלי מחזיק את הראש מול הטלוויזיה ואומר, 'הלך לי הילד'", נזכרה אושרית שטרק הראל, אחותו של ארז, ברגע הנורא. "שמעתי את אימא שלי במטבח צורחת על הטלפון, 'תגידו לי איפה הילד שלי!, תגידו לי מה קורה עם הבן שלי!'". בשעה ארבע בבוקר אנשי קצין העיר דפקו על הדלת ובפיהם הבשורה המרה. "אל מול עיניי ראיתי לא רק את ארז מת - אני ראיתי גם את ההורים שלי מתים. זו משפחה שמתה באותו רגע".

לכתבות נוספות בחדשות 13 >>

"היום ענן הכאב מעיב פי כמה": טקס הזיכרון לנפגעי פעולות האיבה

"אתה בסכנת חיים כל הזמן": הלוחמים מלבנון שבים לרצועת הביטחון

ילדות בצל השכול: "ביום הזיכרון נהיה לבד בלי החברים של אבא"

אושרית שטרק הראל
אושרית שטרק הראל על קברו של אחיה ארז | צילום: חדשות 13

חברת הכנסת לשעבר שולי מועלם נזכרה בלילה שבו איבדה את בן זוגה משה. "היה מזג אוויר נורא סוער. זה היה החורף הכי קשה ב-50 השנים האלה אני חושבת". אח שלה שגר בצפון הוא זה שטלפן אליה וסיפר לה כי שני מסוקים התנגשו והתרסקו מעל קריית שמונה. "באותה שנייה ידעתי שהבעל שלי נהרג", אמרה מועלם.

סגן אלוף משה מועלם מגולני היה מפקד גדוד רכס עלי טאהר בלבנון, אזור הבופור. ב-4 בפברואר 1997 הוא היה הקצין הבכיר ביותר של צה"ל במסוקי היסעור שהתרסקו בדרכם למוצבים בלבנון. "כולם אמרו לי כל הזמן 'את מועלם זיהו מיד', כי הכותפת של הנשק לא נשרפה ומועלם היה היחיד שהיה סגן אלוף באסון אז מועלם זוהה מיד - הדרגה מתחת לכותפת נשמרה".

שולי מועלם
שולי מועלם | צילום: חדשות 13

"כשאמיר שירת, הוא לא סיפר לנו מה הוא עושה. לא ידענו כלום", הודתה אחותו אדווה קרא ואזאנא. אמיר קרא היה תצפיתן במוצב דלעת בדרום לבנון. "בכל פעם שהייתה התקפה באחד המקומות ואימא שלי ניסתה להבין אם הוא קשור לזה או לא, אז הוא אמר 'לא, לא, לא. אני בכלל משרת בגזרה המערבית'. כשהתקיפו במערבית, הוא אמר 'לא, מה פתאום. אני במזרחית'".

הוא נהרג ב-1995 מפצצת מרגמה שפגעה במוצב בשעת בוקר מוקדמת. "כשהייתה התקפת המוצב שהוא נפל בה, אימא שלי ממש הרגישה את זה. היא חלמה בלילה שאימא שלה יוצאת מהקבר ואומרת לה 'שלום', והיא ממש ידעה. כשהיא פתחה את הדלת, היא מיד הבינה מה קרה".

אמיר קרא ז''ל
אמיר קרא ז''ל