בלי עבודה, חסכונות - או עתיד: הצעירים שמשלמים את מחיר המשבר

מאז פרץ בישראל משבר הקורונה, שליש מבני ה-20 עד 40 איבדו את עבודתם או הוצאו לחל"ת, רבע מהצעירים דיווחו כי הם לא מצליחים לשלם שכר דירה וחשבונות חשמל, מים וארנונה - ורבים מהם אף חזרו לגור אצל ההורים. הבעיה היא, שבשלב הזה לא ניתן לדעת מתי , איך - ואם בכלל, הם יצליחו לצמצם את הפערים - ולחזור לחיים שהכירו.

אחד מהם הוא דייגו דוידוביץ', סטודנט להנדסת מכונות בן 28, שבחודשים האחרונים נאלץ לקחת הלוואות מהבנק ולפדות את כל החסכונות שלו - עד שלא נותרה לו אפילו פנסיה. "הלוואות, ביטוח לאומי ומלגות - ככה אנחנו חיים", סיפר דוידוביץ', "החיסכון הלך, לא נשאר כלום. הייתי צריך לשלוף כסף אז משכתי את כל הפנסיה". לא זו בלבד, הוא נאלץ לשלם 35% על משיכה מוקדמת.

לכתבות נוספות בחדשות 13 >>

הרמטכ"ל: יש להעניק אות מערכה ללוחמים ברצועת הביטחון בלבנון

קבינט הקורונה אישר: חנויות הרחוב ייפתחו ביום ראשון

בנט: נכנסים לעידן של סגרים בלתי נגמרים – ודוהרים לסגר שלישי

פרופסור ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי באוצר, הסביר עד כמה הצעד שעשה דוידוביץ' - כמו רבים מבני גילו שעשו כן בשל המשבר, הוא צעד הרסני - ולא רק בגלל האחוזים אותם גובה הממשלה על משיכה מוקדמת. "הכסף הזה היה אמור לצבור ריבית דריבית בחשבון, ובתום 30 שנה, כשהוא ייצא לפנסיה, 100 אלף השקלים שנחסכו היו הופכים להיות 135 אלף. משיכת הכסף בתחילת הקריירה - אסון קולוסאלי".

את דבריו של זליכה מחזקת פרופסור מיכל גרינשטיין וייס, אשר ערכה באוניברסיטת וושינגטון מחקר שבחן את השפעת המשבר על בני 20 עד 40. לאחרונה, היא פרסמה את הממצאים של מחקר דומה שערכה בישראל. "הנפגעים העיקריים היו בעצם הדור הצעיר שלנו", הסבירה, "אין להם 'חיסכון לשעת חירום', אין את היכולת להשתמש בחסכונות בעת משבר. בהשוואה לדור הבוגר - הם דור מאוד שביר".