בכיר ה-OECD על תוצאות מבחני פיזה בישראל: "אתגר שניתן לפתור"
אנדראס שליישר, ראש הוועדה לחינוך בארגון הבין-לאומי, התייחס בריאיון לחדשות 13 לפערים הגדולים בין התלמידים היהודים לבין הערבים: "הרקע הכלכלי הוא משתנה שמשפיע מאוד על ההצלחה בלימודים"
אנדראס שליישר, ראש הוועדה לחינוך ב-OECD, התייחס הערב (שישי) בריאיון לחדשות 13 לתוצאות מערכת החינוך הישראלית במבחני פיז"ה. לדבריו, מערכת החינוך הישראלית ניצבת בפני אתגר, "אבל ניתן לפתור אותו". עוד אמר בכיר הארגון כי "הרקע הכלכלי הוא משתנה שמשפיע מאוד על הצלחה במוסדות החינוכיים וזה דבר שהמערכת תצטרך להתמודד איתו טוב יותר בעתיד".
"הכלכלה הישראלית מאוד מתקדמת ופורצת דרך, אבל זה מתאר רק חלק קטן באוכלוסיה, גם אם מסתכלים על מערכת החינוך בכללותה, מוצאים בתי ספר מתקדמים, אך עדיין הם מועטים", המשיך הבכיר בארגון הבין-לאומי. "יש מספר גדול של בתי ספר שהם לא כל כך מתקדמים, שם תלמידים ממחזרים את מה שכבר לימדו אותם, במקום לחשוב מחוץ לקופסא ולהשתמש בידע שלהם באופן יצירתי".
לכתבות נוספות בחדשות 13 >>
"ילד תמים וחייכן – אנחנו בתדהמה": אבל בשפרעם לאחר רצח הנער
ברקע העלייה באנטישמיות בגרמניה: מרקל ביקרה לראשונה באושוויץ
פשיטות ופינוי פצועים: התרגיל הבינ"ל של הקומנדו וחיל האוויר
לפי שליישר, כדי להביא לשיפור צריך להגדיל את רמת העצמאות בבתי הספר. לדבריו, "צריך לשים לב שבמערכות החינוך החזקות משקיעים יותר בשיתוף הפעולה בין בתי ספר. מורים ממוסדות חינוכיים שונים לומדים זה מזה, ובתי ספר חלשים משתמשים בידע ובניסיון של המוסדות החזקים יותר".
"בסופו של דבר, בתי ספר של היום אחראיים על הכלכלה בעתיד, ואפילו חשוב עוד יותר - על החברה. לנסות להבטיח שלא רק מעטים יזכו לחינוך ברמה טובה, זו מטרה אפשרית להשגה. זה גם מה שאתה רואה במוסדות החינוך שביצועיהם היו ברמה הגובהה ביותר", הסביר.
"אם הולכים למחוזות בסין או באסטוניה, אתה רואה שרמת הביצועים של התלמידים עם החסרונות הגדולים ביותר, עדיין השיגו ציונים ממוצעים הדומים לאלו בישראל".
שליישר התייחס גם ללימודי ההוראה והסביר שגם בה ישנם פערים, שמתורגמים להבדלים במערכת החינוך: "אפילו מורים בישראל מחונכים באופן שונה בהתאם לחברה שבה הם נמצאים. הרמות השונות של לימודי ההוראה יוצרות מחסומים בתוך מערכת החינוך, שלבסוף משפיעים על הפערים שניתן לראות באוכלוסיית התלמידים".
מוקדם יותר השבוע פרסם ארגון ה-OECD את ממצאי מבחני פיז"ה, שבודקים את רמת האוריינות בשלושה תחומים – קריאה, מתמטיקה ומדעים, והתקיימו ברחבי העולם ובישראל בשנת 2018. על פי הנתונים שעולים מתוצאות המבחנים, ממוצע הציונים בישראל נמוך מממוצע ה-OECD בכל אחד משלושת התחומים, בעוד הפערים בין דוברי העברית לערבית הם הגדולים בעולם המערבי.
באוריינות קריאה הציון הממוצע של ישראל הוא 470 נקודות, לעומת 487 נקודות בממוצע ה-OECD, ולפניה נמצאות ליטא, בלארוס ואיסלנד. ישראל מדורגת במקום ה-37 במדרג 77 המדינות שהשתתפו במחקר. באוריינות מתמטיקה הציון הממוצע הוא 463 נקודות, לעומת 489 נקודות בממוצע ולפניה נמצאות קרואטיה מלטה ובלארוס. ישראל מדורגת במקום ה-41 במדרג 78 המדינות, ובאוריינות מדעים הציון הממוצע הוא 462 נקודות, לעומת 489 נקודות בממוצע ה-OECD. ישראל במקום ה-42 במדרג 78 המדינות, ולפניה נמצאות סלובקיה, איטליה וטורקיה.
על רקע תוצאות המבחנים, הודיע שר החינוך, רפי פרץ, כי החליט למנות צוות בדיקה שיבחן את הנסיבות שהובילו לירידה החדה בהישגים של התלמידים בחברה הערבית. הצוות יבדוק לעומק שורה של נושאים, בהם: תכניות הלימודים, שיטות ההוראה, אופן השימוש בשעות הטיפוח הרבות שהועברו לשם צמצום הפערים וכן את תכנית מרום שמלווה את בתי הספר הערביים בתכניות עבודה מוסדרות. כמו-כן, יתמקד הצוות גם בחברה הבדווית בדרום שאף היא רשמה הישגים נמוכים מאוד.
"עם כניסתי לתפקיד הצהרתי כי אוביל את דגל צמצום הפערים זהו האתגר המרכזי היום במדינת ישראל", אמר שר החינוך. "המציאות שהפערים בין תלמידים מרקע סוציו-אקנומי גבוה לנמוך התרחבו בלתי מתקבלת. אנו פועלים בכדי לתקן זאת ורק השבוע הודענו כי המשרד הרחיב את הפרויקט לצמצום פערים בפריפריה לעוד ערים ויישובים".