מבחני פיזה: הציונים בישראל נמוכים מממוצע ה-OECD בכל המדדים

ארגון ה-OECD פרסם הבוקר (שלישי) את ממצאי מבחני פיזה, שבודקים את רמת האוריינות בשלושה תחומים – קריאה, מתמטיקה ומדעים, והתקיימו ברחבי העולם ובישראל בשנת 2018. על פי הנתונים שעולים מתוצאות המבחנים, ממוצע הציונים בישראל נמוך מממוצע ה-OECD בכל אחד משלושת התחומים, בעוד הפערים בין דוברי העברית לערבית הם הגדולים בעולם המערבי.

באוריינות קריאה הציון הממוצע של ישראל הוא 470 נקודות, לעומת 487 נקודות בממוצע ה-OECD, ולפניה נמצאות ליטא, בלארוס ואיסלנד. ישראל מדורגת במקום ה-37 במדרג 77 המדינות שהשתתפו במחקר. באוריינות מתמטיקה הציון הממוצע הוא 463 נקודות, לעומת 489 נקודות בממוצע ולפניה נמצאות קרואטיה מלטה ובלארוס. ישראל מדורגת במקום ה-41 במדרג 78 המדינות, ובאוריינות מדעים הציון הממוצע הוא 462 נקודות, לעומת 489 נקודות בממוצע ה-OECD. ישראל במקום ה-42 במדרג 78 המדינות, ולפניה נמצאות סלובקיה, איטליה וטורקיה.

[brightcove_iframe video_id='news-domestic-20191203-0955' autoplay='0' credit='' desc='שר החינוך על פרסום נתוני מבחני פיזה' kid='1_xmx39mx4' duration='58'']

לכתבות נוספות בחדשות 13 >>

שנה אחרי: צה"ל עדיין מתמודד עם נזקי ההיתקלות בחאן יונס

"לא הזיל דמעה": החוקרים שפענחו את רצח מריה טל מדברים לראשונה

קללות וונדליזם: הקיצונים שמטילים אימה על חרדים בי-ם • תיעוד

חשוב לציין כי הישגיהם של דוברי העברית גבוהים מאלה של דוברי הערבית בכל שלושת התחומים. הפער בין הממוצע של דוברי עברית והממוצע של דוברי ערבית עומד על 144 נקודות באוריינות קריאה, 111 נקודות באוריינות מתמטיקה ו-116 נקודות באוריינות מדעים. כאשר בוחנים תלמידים מכל אחד ממגזרי השפה בנפרד עולה כי ממוצע דוברי העברית דומה לממוצע ה-OECD (כ-490 נקודות), ובקריאה אף גבוה ממנו.

בקרב דוברי העברית כל השינויים שחלו ביחס למבחן הקודם קטנים ולא מובהקים, בעוד בקרב דוברי הערבית נרשמו ירידות גדולות ומובהקות בקריאה (29 נקודות), במדעים (26 נקודות) וירידה לא מובהקת במתמטיקה (12 נקודות). משנת 2015 עד ל-2018 חלו ירידות בקרב דוברי העברית באוריינות קריאה של תשע נקודות, ובאוריינות מתמטיקה ירידה מתונה של שבע נקודות. באוריינות מדעים גם חלה ירידה, אך גם היא אינה מובהקת עם חמש נקודות בלבד.

יתרה מזאת, בקרב דוברי העברית 4% מהתלמידים סווגו מצטיינים בכל שלושת תחומי האוריינות יחד, ואילו בקרב דוברי הערבית השיעור אפסי. 12% התלמידים דוברי העברית סווגו כמתקשים בכל שלושת תחומי האוריינות יחד, ובקרב דוברי הערבית למעלה ממחצית מהתלמידים סווגו כמתקשים בכל התחומים.

כמו כן, שיעור התלמידים המצטיינים בכל שלושת תחומי האוריינות יחד זהה לזה לממוצע ה-OECD, ואילו שיעור התלמידים המתקשים בכל שלושת תחומי האוריינות יחד גדול ב-22% מהממוצע.

ככל שהרקע החברתי-תרבותי-כלכלי גבוה יותר, כך ההישגים גבוהים יותר. הפער בהישגים בין תלמידים מרקע גבוה לתלמידים מרקע נמוך הוא כ-80 נקודות בקרב דוברי עברית וכ-65 נקודות בקרב דוברי ערבית. הפערים בהישגים בין תלמידים דוברי עברית ותלמידים דוברי ערבית נותרים משמעותיים גם כאשר משווים תלמידים מאותה רמה של רקע חברתי-תרבותי-כלכלי.

הפערים בהישגים בין בנות ובנים שונים בקרב דוברי העברית ובקרב דוברי הערבית, כאשר בקרב דוברי העברית נמצאו פער לטובת הבנות בקריאה ופערים קטנים ולא מובהקים במתמטיקה ומדעים. בקרב דוברי הערבית, נמצא פער לטובת הבנות בכל שלושת תחומי האוריינות. 

על רקע פרסום ממצאי פיזה 2018, הודיע שר החינוך, רפי פרץ, כי החליט למנות צוות בדיקה שיבחן את הנסיבות שהובילו לירידה החדה בהישגים של התלמידים בחברה הערבית. הצוות יבדוק לעומק שורה של נושאים, בהם: תכניות הלימודים, שיטות ההוראה, אופן השימוש בשעות הטיפוח הרבות שהועברו לשם צמצום הפערים וכן את תכנית מרום שמלווה את בתי הספר הערביים בתכניות עבודה מוסדרות. כמו-כן, יתמקד הצוות גם בחברה הבדווית בדרום שאף היא רשמה הישגים נמוכים מאוד.

"עם כניסתי לתפקיד הצהרתי כי אוביל את דגל צמצום הפערים זהו האתגר המרכזי היום במדינת ישראל", אמר שר החינוך. "המציאות שהפערים בין תלמידים מרקע סוציו-אקנומי גבוה לנמוך התרחבו בלתי מתקבלת. אנו פועלים בכדי לתקן זאת ורק השבוע הודענו כי המשרד הרחיב את הפרויקט לצמצום פערים בפריפריה לעוד ערים ויישובים".

פרץ התייחס לצוות שביקש למנות ואמר כי "הנחתי את מנכ"ל המשרד למנות צוות עבודה לגיבוש תכנית מקיפה על מנת לחזק את מערכת החינוך בחברה הערבית בדגש על לימודי השפה, מתמטיקה ומדעים. חברה דמוקרטית וחפצת חיים חייבת להעניק הזדמנות שווה לכל ילדה וילד ולאפשר להם להגיע לקדמת החזית המדעית, האקדמית והטכנולוגית. זוהי משימתנו". 

מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, אמר בתגובה לפרסום הנתונים כי "ניתוח ממצאי פיזה מצביע על  פערים עקביים בין דוברי עברית לדוברי ערבית - נתון שמחייב אותנו לשנות כיוון. בהתאם להנחיית שר החינוך יוקם צוות עבודה שיגבש תכנית מקיפה עם התייחסות דיפרנציאלית, ממוקדת ופרטנית".

"צוות העבודה יהפוך כל אבן, ייבחן את תכניות הלימודים, את יעילות הקצאת המשאבים, ואת האופן שבו נעשה שימוש באלפי שעות הטיפוח שניתנו", המשיך אבואב. "נייעל, את תהליכי השבחת איכות ההוראה, ונמשיך לצאת באופן שוטף לשטח - כדי לבחון מקרוב את קצב התקדמות התלמידים". 

במחזור פיזה 2018 השתתפו 79 מדינות, בהן כל 37 מדינות ה-OECD, ולמעלה מחצי מיליון תלמידים. המחקר בישראל נערך בחודש מרץ 2018 בקרב מדגם מייצג של 6,623 תלמידים הלומדים ב-174 בתי ספר. מבין התלמידים במדגם,5,516 לומדים בכיתה י', 1,052 בכיתה ט' ו-55 תלמידים נוספים הלומדים בדרגות כיתה אחרות.

כאמור, המחקר נערך על ידי הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי כל שלוש שנים, ומטרתו לבדוק באיזו מידה תלמידים בני 15 "מוכנים לחיים הבוגרים" - רכשו כלי חשיבה והבנה כלליים המאפשרים התמודדות טובה ויעילה עם סביבתם.

סיון לנדמן, מנהלת רשת ערי מצוינות, מסרה בתגובה: "נתוני מחקר פיזה מדאיגים ביותר. הם מראים כי פערי ההשקעה בחינוך גורמים ליצירת מעמדות שונים בישראל. ברור מהנתונים כי הפתרון צריך לבוא מהרשויות המקומיות - רק השקעה של הערים השונות בישראל בתלמידיהן תוכל להבטיח שבפעם הבאה בה יתפרסמו נתונים לא נמצא את עצמנו במצב קשה אף יותר".