רפורמת המיצ"ב: בניגוד לדרישות - יוכפלו הבחינות החיצוניות

משרד החינוך הציג היום (שני) את מסקנות הוועדה המיוחדת לרפורמה בבחינות המיצ"ב. כפי שפורסם לראשונה בחדשות 13, הוועדה החליטה שלא לבטל את הבחינות החיצוניות, אלא דווקא להגדיל את מספרן משמעותית. עד היום, בכל בית ספר יסודי תלמידי כיתה ה' נבחנו אחת לשלוש שנים. כעת, קבעה הוועדה, כי מספר הבחינות החיצוניות יוכפל ובתי הספר יידרשו לקיים שני מועדים בכל שנה. כמו כן, שינוי יחול גם בבחינות בחטיבות הביניים. עוד קבעה הוועדה כי במקום מיצ"ב, מדדי יעילות וצמיחה בית ספרי, ייקרא מעתה המדד "תמונת מצב החינוך", אך אופי הבחינות והנושאים יהיו דומים למדד הקודם.

עד היום, נבחנו תלמידי כיתה ה' בשלושה מקצועות: שפה, אנגלית ומתמטיקה. בחינה זאת התקיימה אחת לשלוש שנים, כאמור. עם השינוי שעליו החליטה הוועדה, בתחילת שנת הלימודים תלמידי כיתה ד' ייבחנו בשפה. בהמשך השנה, ייבחרו באקראי תלמידי כיתות ה' או ו', והם ייבחנו בתחום דעת אחד מבין שלושת המקצועות.

גם בחטיבות הביניים, כאמור, יחול שינוי. תלמידי שכבת ח' ייבחנו מעתה בתחילת כל שנה בשפה. בהמשך השנה ייבחרו תלמידי כיתות ח' או ט' לבחינה נוספת באחד מארבעה נושאים, שבהם מקצועות בית הספר היסודי ומדעים. עד כה, נבחנו תלמידי כיתה ח' אחת לשלוש שנים באותם התחומים, הכוללים גם מדעים.

לכתבות נוספות בחדשות 13:

מאות אלפי סטודנטים ב-61 מוסדות: החלה שנת הלימודים האקדמית

סקר הסטודנטים: אילו מוסדות קיבלו ציון גבוה – ומי בתחתית?

עושות היסטוריה: "הליכת חלל" התבצעה לראשונה על ידי נשים בלבד

לפי קביעת הוועדה, הנושא החשוב ביותר בבחינה הוא השפה, לכן ניתן דגש מרכזי לתחום זה. לדבריהם, המבחן נקבע בתחילת שנת הלימודים, כך בית הספר לא ישעבד את מערכת השעות שלו להכנה לבחינה. מאותה הסיבה, לדבריה, נקבע שהבחינה השנייה שתיערך בהמשך השנה, תהיה בהפתעה. בית הספר יקבל מראש את תאריך הבחינה, אך לא יידע באיזו שכבת גיל תתקיים הבחינה ובאיזה תחום.

המידע המפורט אודות נושא הבחינה ואיזו שכבת גיל תיבדק יימסר לבית הספר סמוך למועד ההערכה. כך, מקווים במשרד החינוך להיאבק בהשלכות השליליות של הבחינה, שהן בין היתר הכנות אינטנסיביות, פגיעה בתהליך החינוכי, למידה אמיתית ובשגרת לימודים לצד לחץ עצום שמופעל על התלמידים. כמו כן, רמאויות שונות שבהן הוצאת תלמידים חלשים מהכיתות, והפניית יתר של ילדים להיבחנות בכיתות מותאמות.

פרט לבחינות החיצוניות שעמדו במוקד הסערה, גם המודל הנוכחי יכלול בחינות פנימיות וסקר אקלים. לכלי ההערכה המרכזי יתווספו גם מדדים נוספים שיבדקו את השימוש במשאבים של בית הספר, את הייחודיות שלו, חדשנות ויזמות, וכך גם סוגיות כמו שילוב והכלה, השתתפות בחוגים ותנועות נוער והתנדבות בקהילה.

כזכור, הוועדה הוקמה לפני חצי שנה על רקע כוונת הסתדרות המורים להשבית את בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים במידה ובחינות המיצ"ב החיצוניות לא יבוטלו, וכן מרד ההורים נגד הבחינה, שבמסגרתו אלפי הורים לא שלחו את ילדיהם להיבחן. הדרישה של נציגי ההורים והמורים הייתה לבטל את ההערכה החיצונית, כלומר את הבחינות שמשרד החינוך עורך לבתי הספר בכמה תחומי דעת, ולפי פסיקת בית המשפט מ-2013 מחוייבים בפרסום ציבורי.

שר החינוך רפי פרץ אמר כי "זהו מודל של המאה ה-21, שיציג גם ערכים ואת התחושה של התלמידים בבית הספר - ולא יסתמך על ציונים בלבד. אנחנו רואים את בוגר מערכת החינוך בשנת 2030 עם מטען של ידע, ערכים ומיומנויות, מעורב חברתית, רואה בתרומה שליחות, מאמין במדינת ישראל ונאמן לשרת אותה".

יו"ר הוועדה שמואל אבואב: "קיימנו מהלך חסר תקדים של התייעצויות רחבות היקף שכללו עשרות אלפי גורמים, ובתום עיבוד של כלל התובנות גובש מודל חדש של הערכה לבתי הספר, כשהוא חותר לחיזוק האמון בבתי הספר ובעשייה החינוכית שלהם".

בהסתדרות המורים, שם ציפו לביטול ההערכות החיצוניות, קיבלו את ממצאי הוועדה בתדהמה. "זו רעה חולה שתערער את מערכת החינוך ותגרום נזק גדול", אמרו שם בתגובה למתכונת ההערכה החדשה: "פקידי משרד החינוך מנותקים מהשטח, במקום להיות קשובים לטענות המנהלים והמורים הם הכפילו את מספר המבחנים, לא התייחסו לפרסום הנתונים והשלכותיו וערכו שינויים קוסמטיים שמילים יפות וכותרות מושקעות לא תצלחנה להוביל להצלחה".

מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, אמרה כי "משרד החינוך מעביר מסר לעובדיו שאין לו אמון בהם ולכן מגביר בקרות, הערכות ופיקוח. לא נסכים לשום תוכנית שפוגעת בעובדי ההוראה ובתלמידים".