מאות אלפי סטודנטים ב-61 מוסדות: החלה שנת הלימודים האקדמית

על פי נתוני המל"ג, כ-313,600 סטודנטים ילמדו בתש"ף בעשרות האוניברסיטאות והמכללות בישראל. בניגוד לתשע"ט, שהחלה בשביתת הסגל הזוטר בת"א ובב"ש, השנה הלימודים צפויים להיפתח ללא הפרעות

 אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב | צילום: פייסבוק

על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, כ-313,600 סטודנטים יתחילו היום (ראשון) את שנת הלימודים תש"ף, ב-61 המוסדות האקדמיים בישראל. בהם 236,450 בתואר ראשון, 64,180 במסגרת התואר השני, 11,870 במסגרת לימודי הדוקטורט ו-1,100 במסלול לימודי תעודה.

בניגוד לתשע"ט, שנת הלימודים צפויה להתחיל ללא דרמות

שנת הלימודים הנוכחית צפויה להיפתח כסדרה, בניגוד לאשתקד, אז היא החלה בצל שביתת הסגל הזוטר באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בן גוריון. השביתה כללה ביטול כ-75% מהשיעורים ומחאות סטודנטים וסגל בתוך הקמפוס.

הסגל האקדמי הזוטר, שכולל עוזרי הוראה, מתרגלים, עמיתי הוראה, מורים מן החוץ ומורים במסלול המקביל, החליט להשבית אז את הלימודים לאחר שלא הגיע להבנות עם משרד האוצר ועם ועד ראשי האוניברסיטאות בנוגע לדרישות לצמצם את פערי השכר מהסגל הבכיר ולספק למרצים ביטחון תעסוקתי. לאחר כשבוע וחצי הסתיימה השביתה בשני המוסדות.

כתבות נוספות בחדשות 13 >>

דקה אחר דקה: כך חוסל פרקליטו של העבריין אסי אבוטבול

"נעמה יששכר נמצאת בסיוט": כך נראים החיים בכלא הרוסי

האלימות ביצהר נמשכת – בשל הרוח הגבית ממערכות השלטון • פרשנות

אוניברסיטת תל אביב | צילום: חדשות 13

הלמ"ס: לאחר שנתיים של ירידה - בתשע"ט נרשמה עלייה בכמות הסטונדטים

תחילת שנת הלימודים מגיעה כמה ימים לאחר שדוח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הציג נתונים מעודדים על שיעור הלומדים באקדמיה בישראל. על פי הדוח, בשנת הלימודים הקודמת, תשע"ט, חלה עלייה בכמות הנרשמים לאוניברסיטאות והמכללות האקדמיות. זאת, לאחר שנתיים של ירידה. במכללות לחינוך, לעומת זאת, נמשכת מגמת הירידה.

פתיחת השנה האקדמית מגיעה גם בתום עשור של שינויים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. תקציב מערכת החינוך הוכפל מ-6.9 מיליארד שקלים בשנת 2010, ל-11.8 השנה. סכום זה הוא הגבוה ביותר שניתן אי פעם במדינה לתחום זה. כמו כן, מנתוני המל"ג עולה כי בעשר השנים האחרונות חל זינוק של 80% בכמות הלומדים בפקולטות למדעי המחשב. בשנת תשע"ט היו 16,780 סטודנטים שלמדו בתחום זה, לעומת 9,122 בלבד בשנת תש"ע.

כמות הנשים הלומדות בחוג זה הוכפלה גם היא בעשור האחרון. בשנת 2010 היו 2,622 סטודנטיות בתואר ראשון במדעי המחשב, מתמטיקה וסטטיסטיקה. זאת, לעומת 5,602 נשים במקצועות אלה בשנה שעברה. מנתוני המל"ג עולה כי הגידול נרשם גם בלימודי ההנדסה, וכמות הנשים בתארים אלה עמד בשנה שעברה על 10,389. זאת, לעומת 8,581 בתחילת העשור.

"במסגרת התוכנית הכללית לחיזוק מקצועות ההייטק, ועדת תכנון תקציב מקדמת יוזמות ייעודיות להגדלת כמות הנשים בפקולטות אלה. הן כוללות תמריצים כספיים למוסדות לטובת חלוקת מלגות ומענקים, סדנאות חשיפה ומתן מעטפת תמיכה", נכתב בדו"ח.

העלייה בכמות הלומדים נרשמה כמעט בכל הפקולטות, בייחוד במנהל עסקים, מדעי הניהול וכן מתמטיקה, סטטיסטיקה וכאמור, מדעי המחשב, לעומת הירידה בכמות הסטודנטים בלימודי מדעי הרוח ומדעי החברה. בשנת 2017, פחות מ-10% מכלל הסטודנטים למדו מדעי הרוח ואמנות, כך עולה מנתוני הלמ"ס. זאת, לעומת 22% בצרפת, 20% באיטליה ו-19% בשוודיה.

אחוז הלומדים לתואר ראשון במקצועות טכנולוגיות מידע ותקשורת ביחס למדינות העולם
אחוז הלומדים לתואר ראשון במקצועות טכנולוגיות מידע ותקשורת ביחס למדינות העולם | צילום: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

ומה המצב במדינות ה-OECD?

בין השנים 2013 -2017 חלה עלייה בכמות הסטודנטים לתואר ראשון בממוצע של מדינות ה-OECD, כשבראש הרשימה ניצבות אירלנד, מקסיקו וטורקיה. זאת, בהשוואה לירידה של 1% באותם השנים בישראל. לעומת זאת, בקרב הלומדים מקצועות טכנולוגיות מידע ותקשורת בתואר הראשון באותם השנים, הייתה עלייה של 75% בישראל, והיא דורגה במקום השלישי בין מדינות הארגון. לפניה ברשימה הופיעו קוריאה הדרומית והונגריה.

אחוז הלומדים לתואר ראשון במקצועות מדעי הרוח ואמנות ביחס למדינות העולם
אחוז הלומדים לתואר ראשון במקצועות מדעי הרוח ואמנות ביחס למדינות העולם | צילום: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

עוד עולה מדו"ח המל"ג כי ישראל מדורגת במקום השני בעולם בשיעור האקדמאים בעלי השכלה גבוהה בקרב גילי 25-64, בין מדינות ה-OECD עם 50% מהאזרחים. זו השנה השנייה ברציפות שישראל מדורגת במקום זה. המדינה המובילה את הרשימה היא קנדה.

בדוח נכתב כי חל גידול של כ-8,000 תושבי הפריפריה בארבע השנים האחרונות במוסדות ההשכלה הגבוהה, וכי לראשונה ישנם מעל 50,000 אלף סטודנטים מהחברה הערבית במוסדות האקדמיים במדינה. עוד עולה מהדוח כי בחמש השנים האחרונות חל גידול של 35% בכמות הסטודנטים יוצאי אתיופיה. "גידול משמעותי זה הוא תוצאה של תכנית הוליסטית ורחבת היקף שמקדמת הוועדה לתכנון ותקצוב בשלוש השנים האחרונות", נכתב.

כמו כן, דווח כי התקציב השנתי של קרנות המחקר בישראל הוכפל פי שלושה. "הוועדה רואה בקרנות את עמוד השדרה של המחקר הבסיסי התחרותי, שחיזוקו חיוני והכרחי לצורך שימור מעמדה הבין-לאומי של המדינה. התוספות התקציביות מאפשרות את הגדלת כמות המענקים לחוקרים, הגדלת גובה מענקי המחקר ושיפור איכותם".

לקראת פתיחת השנה האקדמית, אמר סגן יו"ר המל"ג, פרופ' אדו פרלמן, כי "האוניברסיטאות הישראליות ממוקמות בצמרת הדירוגים הבין-לאומיים והחוקרים הישראלים זוכים להישגים רבים. המערכת האקדמית בישראל תמשיך לפעול לשילובם בתעשייה ובמחקר של כלל המגזרים, בדגש על מגדר, פריפריה ואוכלוסיות ייחודיות".