ההבדל בין העבודה בישראל לזאת מעבר לים: "מאפשרת קצב אחר"

בניסיון להבין משהו על תרבות העבודה בעולם, ישראלים החיים ברחבי העולם סיפרו לחדשות 13 על יום שגרתי בחייהם. מור פדהאל שחר, עובדת בחברת נטוורקינג בשוודיה, סיפרה: "לפני שהתחלתי לעבוד, אמרו לי כל הזמן שהשוודים הרבה יותר איטיים ושלנו הישראלים יש מוסר עבודה גבוה יותר. אבל אני חושבת שבגלל שיש ירידה מעמיקה לפרטים, ארגון וסדר ברור. יש גם אפשרות לקצב אחר".

נורית גאון, בת 40, עוסקת בפיתוח התיירות הישראלית לפרובנס, גרה בצרפת שלוש שנים וחצי בעקבות רילוקיישן של בעלה. "אצלנו בישראל, העבודה היא חיינו. בצרפת זה לא עובד ככה. לא ממש מעניין אותם במה אתה עובד. כשהשכנים שלי מדברים איתי, הם לא שואלים מה אני עושה, אלא מה התחביבים שלי או האם אני מאושרת. אלה שאלות שלא שואלים אחת את השנייה בארץ", סיפרה גאון.

לכתבות נוספות בחדשות 13:

מדינה מושבתת: מקומות העבודה סגורים, כמיליון ילדים נותרו בבית

קביעות ותואר – Out, הגשמה עצמית – In: דור ה-Y בשוק העבודה

14 שעות ביממה: כיצד הפכו הישראלים מכורים לעבודה?

נירה שפי, בת 48 סייעת בגן "קידס טיים בנטלי" במלבורן אוסטרליה. היא גרה שם כבר ארבע שנים. את יום עבודתה מתחילה בשעה תשע ורבע. "יש הרבה אנשי צוות ביחס למספר הילדים. יש סייעת לכל ארבעה ילדים עד גיל שלוש, ומהגיל הזה והלאה זה עובדת על כל 11 ילדים", אמרה שפי. "להיות גננת כאן זה המון עבודת ניירת, רישומים ודו"חות. למשל, אם ילד נופל בחצר ונשרט, ממלאים דו"ח שלם איפה ומה קרה לו", הוסיפה.

הישראלים עובדים שלוש שעות יותר מהממוצע במדינות ה-OECD, אבל מדורגת במקום נמוך יחסית במדד הפריון של העובדים, ונמצאת במקום ה-27 מתוך 36 מדינות הארגון. "יש המון חוסר יעילות בשוק העבודה הישראלי, החל מהרגע שיוצאים מהבית צריכים להגיע בתחבורה ציבורית או ברכב הפרטי בפקקים למקום העבודה. זה כבר בזבוז זמן", הסביר פרופ' עומר מואב, כלכלן מהמרכז הבין-תחומי ואוניברסיטת וורוויק.