היועמ"ש: מטרת התקנות להציל חיים, לא יאסף תוכן של הודעות

מנדלבליט הסביר כי המעקב אחר חולי קורונה יוגבל, ויהיה נתון לפיקוח משפטי: "הוחלט לפעול בדרך של תקנות שעת חירום מפאת הדחיפות". אשכנזי: "לא ראוי שזה יאושר ללא פיקוח הכנסת והציבור"

זמן צפייה: 01:08

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הגיב הבוקר (שלישי) לביקורת הציבורית על אישור השימוש באמצעים טכנולוגיים של שב"כ לאיכון טלפונים ניידים של נדבקים בקורונה, וטען כי "התפרצות נגיף הקורונה בעולם מציבה בפני מדינות העולם אתגר חסר תקדים ומחייבת נקיטת צעדים מרחיקי לכת במגוון תחומי החיים כדי להגן על שלום האזרחים ובריאות הציבור ועל יציבותן הכלכלית והחברתית של המדינות. כך גם מדינת ישראל, אשר עומדת בימים אלו בפני אתגרים עצומים".

מנדלבליט התייחס למגבלות השימוש שנקבעו והדגיש כי "הסמכות לאסוף את המידע מתייחסת אך ורק למינימום הנדרש לשם מניעת התפשטות נגיף הקורונה. בפרט, לא ייאסף מידע 'תוכני', כמו תוכן של מיילים או הודעות". לדבריו, הוגדר מספר מצומצם של גורמים אשר יהיו חשופים למידע, ואף זאת רק לתכלית של מניעת התפשטות הנגיף, ושב"כ מחויב לדווח על פעולותיו מכוח התקנות ליועץ המשפטי לממשלה, בדגש על היבטים של פגיעה בפרטיות. בנוסף, נקבעה עבירה פלילית ייעודית על העברה לא מורשית של מידע שנאסף שעונשה עד מאסר שלוש שנים.

"אנו בייעוץ המשפטי לממשלה, ואני באופן אישי, מלווים את עבודת הממשלה מתחילת המשבר, ופועלים כדי להעמיד לרשות רשויות המדינה את הכלים המשפטיים הדרושים לשם התמודדות אפקטיבית עם הנגיף, תוך הקפדה על כך שצעדים אלו ייעשו על פי דין. אף בשעת חירום, וזוהי אכן שעת חירום, על הממשלה לפעול לפי החוק, וכך גם נעשה בפועל. עם תחילת פעילות הכנסת ה-23, על ועדותיה, יובא העניין גם בפני חברי הכנסת על מנת לאפשר פיקוח ואישור פרלמנטריים של השימוש באמצעים".

לכתבות נוספות בחדשות 13 >>

תוך עקיפת פיקוח הכנסת: הממשלה אישרה לאכן חולי קורונה

מניין חולי הקורונה בישראל עלה ל-304; חמישה החלימו

עיקר המחלוקת במו"מ לאחדות: משך כהונת נתניהו כראשון ברוטציה

אביחי מנדלבליט
אביחי מנדלבליט | צילום: רויטרס

"גם מהלך זה, אותו יזם משרד הבריאות, לווה מראשיתו על ידי גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה, ועל ידי באופן אישי. הדבר נעשה תוך קיום שיח רצוף עם הדרג המדיני, גורמי המקצוע במשרד הבריאות, במשטרה ובשב"כ", המשיך היועמ"ש. "שיח שתכליתו להבטיח, כי האמצעים שיינקטו נועדו לתכלית ראויה, אינם פוגעניים מעבר לנדרש, ומאזנים נכונה בין האינטרס הלאומי של הגנה על שלום הציבור ובריאותו לבין זכויות האדם, ובראשן - הזכות לפרטיות".

"מטרת התקנות היא הצלת חיים בשעת חירום. פשוטו כמשמעו. ממשלת ישראל מחויבת לנקוט בצעדים לשם הגנה על זכותם של אזרחיה ותושביה לחיים, המהווה את הזכות החוקתית המוגנת הראשונה במעלה. לפי עמדתם החד-משמעית של גורמי המקצוע במשרד הבריאות, שהוצגה בפנינו ובפני הממשלה, הענקת הסמכויות לשב"כ נועדה לקצר באופן משמעותי ביותר את פרק הזמן של זיהוי נדבקים פוטנציאליים בנגיף הקורונה ובכך להחיש את כניסתם לבידוד", הסביר.

"על פי עמדת משרד הבריאות ובשים לב לניסיון הנצבר במדינות אחרות, זהו כרגע האמצעי האפקטיבי היחיד שיש 'לשטח את העקומה' ולצמצם את ממדי ההידבקות. יובהר, כי ההסתייעות בשב"כ היא כמובן חריגה, אך לאחר שקילת החלופות השונות, באו גורמי המקצוע לכלל מסקנה כי רק האמצעים שבידי השירות יוכלו לספק מענה אפקטיבי לבעיה. אולם, אין בעובדה שאמצעי זה נדרש לשם הצלת חיים כדי להצדיק כל אמצעי, ולכן נעשו מאמצים רבים כדי להבטיח שהסמכות המוקנית לשירות הביטחון הכללי תהיה קצובה בזמן, גדורה בהיקפה ומאוזנת ונתונה לפיקוח משפטי".

היועץ אף הבהיר כי "הדרך המועדפת להקניית הסמכויות לשב"כ הייתה באמצעות החלטת ממשלה מכוח חוק השב"כ, שתאושר בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת. אולם, משהתברר אתמול כי המהלך לא יושלם בכנסת הקודמת לנוכח המועד בו ההצעה הועברה לאישור הוועדה, ומפאת הדחיפות הרבה בהקניית הסמכויות, הוחלט לפעול בדרך של תקנות שעת חירום, אשר אושרו כאמור הלילה על ידי הממשלה".

יו"ר כחול לבן בני גנץ מתח ביקורת על ההחלטה, ובציוץ בטוויטר כתב כי "אנחנו נמצאים בתקופה חריגה שבה יש צורך לנקוט באמצעים חריגים על מנת להציל חיים. יחד עם זאת, אסור לעשות זאת במחטף ובלי פיקוח. כחול לבן תעמוד על כך שוועדת החוץ והביטחון כמו גם ועדה מיוחדת לנושא הקורונה, ועדת הכספים וועדות נוספות, יוקמו כבר היום בכדי לפקח על התהליכים ולאשר תקנות נדרשות לעת הזו. ועדת החוץ והביטחון חייבת לקבל לידיה את כל המידע אודות הליכי המעקב שאושרו עוד היום. ככה זה בדמוקרטיה".

יו"ר ועדת חוץ וביטחון, גבי אשכנזי, גם מתח ביקורת על ההחלטה וכתב בציוץ בטוויטר "הממשלה אישרה באישון לילה, במחטף, את תקנות שעת החירום, למרות שוועדת החוץ והביטחון החלה לדון בנושא אתמול – מבלי שניתנה האפשרות לקיים אותו באופן רציני ולהשלימו. לא ראוי שכך יאושר שימוש באמצעי זה. ללא פיקוח פרלמנטרי וציבורי. אני קורא לאפשר את הקמת ועדת חוץ וביטחון עוד היום על מנת לזמן דיון מיידי בנושא, ולהפעיל את הפיקוח המתחייב בחוק".

בכירים במשרד המשפטים אמרו בתגובה לביקורת של אשכנזי כי "לא הייתה ברירה, אלא להכשיר את ההחלטה בלילה. משרד הבריאות עמד על כך שזה יהיה בלילה, כי אי אפשר לחכות עם זה למחר".

חיטוי המליאה טרם השבעת הכנת ה-23
חיטוי המליאה טרם השבעת הכנת ה-23 | צילום: דינה וולמן - דוברות הכנסת

במקביל, הרשימה המשותפת ועמותת עדאלה דרשו ממנדלבליט, לפני שיגישו עתירה לבג"ץ, להורות לממשלה שלא להשתמש בתקנות שהוחלט עליהן אמש, ולהצהיר על חוסר התוקף המשפטי שלהן. זאת, משום שנתקבלו בהיעדר סמכות ופוגעות בזכויות האדם באופן לא מידתי.

כאמור, הלילה אישרה הממשלה פה אחד תקנות לשעת חירום להפעלת כלים דיגיטליים על ידי שב"כ שיאפשרו איכון טלפונים סלולריים לשם מעקב אחר אזרחים. הממשלה העבירה תקנות חירום דרקוניות בישיבת ממשלה טלפונית, בהשתתפות הייעוץ המשפטי ולא בהצבעה בכנסת, שיאפשרו לשב"כ ולמשטרה לאכן חולי קורונה, וגם עשרות אלפי ישראלים שיש חשש שנדבקו.

התקנות מאפשרות לשב"כ להעביר למשרד הבריאות לא רק איכונים, אלא כל מידע טכנולוגי מהטלפון הסלולרי, כמו רשימת התקשרויות, למעט תוכן השיחות. בניגוד להבטחות הממשלה הנתונים לא יימחקו לאחר 30 יום, אלא יישמרו ל-60 ימים נוספים למשרד הבריאות, שיוכל לעיין בהם.

ראש השב"כ, נדב ארגמן, מסר לאחר אישור הממשלה: "שירות הביטחון הכללי נענה לבקשת הדרג המקצועי במשרד הבריאות מתוך אחריות לאומית והבנה שיש בידינו לסייע בהצלת חיים של אזרחי מדינת ישראל. הפניה התקבלה בשב"כ, לאחר שהתברר שלרשויות אחרות במדינה אין את היכולות הטכנולוגיות הנדרשות, כדי לסייע במאמץ זה. לאחר שהתקיים ברור ראשוני ממנו עלה כי לשב"כ היכולות המתאימות, התקיימה שורה של דיונים עם גורמי משרד המשפטים, בראשות היועץ המשפטי לממשלה, אשר נתן את אישורו לשילוב היכולות הטכנולוגיות של שב"כ במאמץ הלאומי, לצורך הצלת חיים".

יו"ר ועדת חוץ וביטחון תקף את החלטת הממשלה: "לא ראוי שזה יאושר ללא פיקוח פרלמנטרי וציבורי". היועמ"ש השיב לביקורת הציבורית: לא יאסף מידע כמו תוכן של מיילים או הודעות