"רוצה שהמדינה תעמוד מאחוריי": הפנים שמאחורי מצוקת העצמאים

מגפת הקורונה: היציאה המדורגת מההסגר השאירה מאות אלפי עצמאים עם ההבנה שרשת הביטחון שהממשלה הבטיחה לא מונעת מהם לטבוע. עכשיו הם יוצאים למלחמת קיום בניסיון להיחלץ מהבור הכלכלי שנקלעו אליו.

נורית אזוב היא הבעלים של החנות "שיק שק" הפועלת בשכונת בית הכרם שבירושלים. כבר 33 שנים שהחנות פתוחה משבע בבוקר ועד שבע בערב. עם פרוץ מגפת הקורונה הכול נעצר. לנורית ארבע עובדות ומלאי שנשאר בחנות בלי תוחלת. "יש כאן סחורה בהמון כסף", סיפרה אזוב, "וכשלא קונים וכשאין תזרים של לקוחות שקונים וחוזרים וקונים - זה עומד. בימים רגילים אז את אומרת 'לא נורא, יקנו משהו אחר', אבל אין משהו אחר כי הקהל שלי הוא ילדים והם אינם. הם יושבים בבית".

לכתבות נוספות בחדשות 13 >>

הערב: מחיר הקורונה – מלחמת ההישרדות של בעלי העסקים הקטנים

מורה שבאה במגע עם תלמידים התגלתה כחולה בקורונה – ביה"ס נסגר

מניין המתים מקורונה עלה ל-234; 29 חולים אובחנו מאז אמש

אין לקוחות אבל הכול מסביב נמשך כרגיל. השכירות, הארנונה, החשמל והמשכורות לעובדים. נורית משתדלת לצוף. היא כבר הבינה שהמענקים לא יכסו את הפער שנפער והבנקים מציעים הלוואה בריבית אסטרונומית. "אני רוצה לקחת הלוואה בבנק כדי לא להיות מוטרדת. לכמה זמן? אף אחד לא יודע. אף אחד גם לא נותן לזה צפי. אני חשבתי שהגיוני היה שיעצרו הכול - כך שבמשך שלושה חודשים לא נצטרך לשלם הלוואות, אלא רק את הריבית. שלושה חודשים לא נשלם ארנונה, חשמל, שכירות. אבל אנחנו חטפנו את הכול. את כל האש".

והיא זועמת. נורית כועסת בעיקר על הפער בין החברות הגדולות שקיבלו הטבות מהממשלה לבין העסקים הקטנים שנלחמים על כל שקל. "כש'סטימצקי', השכנים שלי, פותחים אז הם מקבלים צ'ופרים ברמות שאני אף פעם לא אוכל להגיע אליהן", אמר אזוב. "גם אני רוצה לקבל 7,000 שקל על כל עובד שלא הוצאתי לחל"ת - אפילו לא הוצאתי אותם לחל"ת, כי זאת נאמנות. כי כמו שאני נאמנה ללקוחות שלי, אני נאמנה לעובדים שלי אבל המדינה פגעה בנאמנות שלה אליי".

נורית לא לבד. מבין מאות אלפי בעלי העסקים המנסים לשרוד, פגשנו גם את שוקי היידו המדריך שברגע אחד נותר ללא תעסוקה, את בעז יהושע, בעל דוכן הירקות שלא הסתדר עם המערכת הדיגיטלית לקבלת המענקים ממשרד האוצר, ועם "איש האתרוגים" שמחכה לתיירים שישובו לשוק.

נגיף קורונה הגיע כמו צונאמי בלתי נראה וסחף איתו את העסקים הקטנים ואת העצמאים, אלה שנסמכים בעיקר על עצמם, שכל החלטה שמתקבלת מעליהם מאיימת למוטט את היסודות שלהם. ללא יח"צנים ובלי לובי במקומות הנכונים בעלי עסקים קטנים  כמו שוקי, בעז, אור ונורית ששילמו מסים וביטוח לאומי בזמן עומדים מול השבר וחיים בתוך הפער הזה שבין המציאות לבין ההבטחות שנשמעות מפוצצות אבל לא ממומשות באמת כשמדובר באזרח הקטן.

"אני לא מקבצת נדבות ואני לא בוכה", ביקשה נורית להבהיר, "הכול דבש. אני רוצה שהמדינה תגיד, 'תקשיבי, אנחנו עומדים מאחורייך'. שאני אדע שאני לא נופלת".