בנק ישראל: הסיכון שנשקף ליציבות המשק - עלה לבינוני עד גבוה

בנק ישראל הודיע היום (שלישי) כי הסיכון שנשקף ליציבות המשק הישראלי ולמערכת הפיננסית עלה לבינוני עד גבוה. הגל השני של מגפת הקורונה טומן בחובו סיכון גובה יותר מקודמו, ואף חמור יותר מתרחישי הקיצון שנקלחו עד כה. עוד פרסם בנק ישראל כי הסיוע הכלכלי למשק הישראלי נמוך יחסית לעולם.

גורם במשרד האוצר תקף את בנק ישראל: "הופתענו מחוסר המקצועיות של בנק ישראל. הנתונים שלהם לא קשורים לכלום, מדובר על חוסר אחריות ושגיאה מובהקת. גודל החבילה בישראל גבוה יותר מהממוצע ב-OECD. בהשוואה בינלאומית מדובר בהיקף מאוד נרחב של סיוע ביחס לתוצר. עלינו מ-7.4% ל-13.9%. אנחנו מקווים בשביל עם ישראל שדיוני הריבית נעשים בצורה יותר מקצועית ורצינית מהפרסום האחרון של בנק ישראל".

בבנק ישראל הגיבו לטענות הגורם באוצר, ואמרו: "דוח היציבות הפיננסית החצי שנתי שפרסם בנק ישראל מנתח סוגיות שונות בתוך המחצית הראשונה של 2020. ככזה, מופיעים בו איורים שמשקפים את התקופה שנותחה ע"י כלכלני בנק ישראל. בין היתר מופיע איור בו נמצאת השוואה בין-לאומיות של תכניות סיוע ממשלתיות שערך בית ההשקעות הבין-לאומי 'גולדמן זאקס', שמצביע על מיקומה של ישראל קרוב למרכז ההשוואה בין המדינות. צר לנו שזו תגובת משרד האוצר, שמתעלמת ממסגרת הזמן והניתוח המקצועי של הדו"ח".

לכתבות נוספות בחדשות 13 >>

ישראל עקפה את סין: יותר מ-85 אלף נדבקו מפרוץ מגפת הקורונה

פוטין הכריז: רוסיה פיתחה חיסון ראשון בעולם לקורונה

איראן: 5 אזרחים נעצרו בגין ריגול עבור ישראל ומדינות נוספות

לפני כשבוע פרסם החשב הכללי במשרד האוצר נתונים, לפיהם הגירעון של מדינת ישראל זינק ל-7.2% ועומד כעת על 70 מיליארד שקלים - כמעט פי שלושה מאשר בתקופה המקבילה אשתקד, שבה עמד על 24 מיליארד שקלים. יתרה מזאת, הכנסות המדינה קטנו ב-32 מיליארד שקלים, בשל צמצום בגביית המיסים ודמי הביטוח הלאומי.

כמו כן, בעקבות המשבר הכלכלי שגרמה מגפת הקורונה, הגירעון גדל ב-22.6 מיליארד שקלים. מעבר לכך, רק 56 מיליארד שקלים, שהם 50% מהסכום שהוקצה לנפגעי משבר הקורונה, הועבר.

פרסם משרד האוצר תחזית פסימית במיוחד, לפיה שיעור האבטלה במדינת ישראל יחזור למה שהיה לפני המגפה רק בעוד כחמש שנים. בשנת 2025, בערך, תצליח ישראל לשקם את המשק, אשר ניזוק קשות בעקבות משבר הקורונה, ורק בשנה זו תהיה חזרה לתעסוקה מלאה. כמו כן, על פי התחזית באוצר, הצמיחה השלילית ב-2020 תנוע בין 5.9%- לבין 7.2%-.

לפני כן הסבירו באוצר כי במהלך תקופת הסגר, שיעור המשרות המושבתות במגזר העסקי הגיע לשיא של יותר משליש, וכי "קיים חוסר ודאות משמעותי לגבי היקף ההתאוששות לנוכח המשך המשבר הבריאותי", לשון ההודעה, "זאת בנוסף לחוסר ודאות בנוגע למתווה ההתאוששות בשנים הקרובות ולהתפתחות המימד הבריאותי של המשבר".

לפני כחודשיים העריכו בשירות התעסוקה כי השינויים בשוק העבודה עלולים להביא למצב קשה של תת-תעסוקה - תחילה למרוויחי השכר הנמוך. שירות התעסוקה התריע על כך שהשינוי החד במשק, ממצב של כמעט תעסוקה מלאה לשיעורי שיא של מובטלים, במקביל לצמצום הדרמטי במספר המשרות הפנויות - מוביל לירידה בכוח המיקוח של העובדים, לירידה צפויה בשכר, ולהגדלת תת-התעסוקה עבור מספר קבוצות, ובראשן מרוויחי שכר נמוך.

מנתוני הדוח עלה כי בחודש השלישי למשבר, מאי 2020, נרשמו בשירות התעסוקה כ-35.4 אלף אנשים חדשים חדשים - ירידה של כ-80.6% ביחס לחודש אפריל 2020 בו היו כ-182 אלף מצטרפים. בסוף חודש מאי 2020, עמד מספר דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה על כ-960 אלף. לאורך החודש, היו רשומים בשירות התעסוקה בסה"כ כ-1.2 מיליון אנשים, כאשר 938.3 אלף מהם נרשמו בין מארס למאי. לפיכך, 206.5 אלף דיווחו על כך ששבו למעגל העבודה במהלך מאי.