התלונות על הביטוח הלאומי עלו פי 5 בגל הראשון; כ-80% מוצדקות

הביטוח הלאומי הוא הגוף שקיבל את מספר התלונות הגבוה ביותר במהלך הגל הראשון של משבר הקורונה - כך עולה מדוח מיוחד שפרסם היום (שלישי) מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן. על פי הדוח, 1,253 תלונות הקשורות לקורונה הוגשו נגד הביטוח הלאומי. נתון זה משקף עלייה של 500% ממספר מכתבי התלונה שהתקבלו על המוסד בתקופה המקבילה אשתקד.

עם זאת, חשוב לציין כי בשנים כתיקונן מתמודד הביטוח הלאומי עם כ-200,000 תביעות שנתיות לדמי אבטלה ואילו בתקופת משבר הקורונה התמודד הביטוח הלאומי עם יותר ממיליון תביעות בפרק זמן של מספר חודשים. על פי הדוח, 81.9% מהתלונות בתחום הביטוח הלאומי שבירורן הסתיים בתקופת הדוח נמצאו מוצדקות.

כתבות נוספות בחדשות 13 >> 

חודש לפיצוץ בביירות: כיצד הצליח נסראללה לחמוק מזעם ההמונים?

ממנצחת הגל הראשון למדינה אדומה: כך הידרדרה ישראל במאבק בנגיף

רופא בבה"ד 1 חשף: נאלצתי לזייף נתונים כדי לקבל בדיקות קורונה

עוד עולה מהנתונים כי על גופים אחרים שפעולתם נגעה באופן ישיר לרשת הביטחון הסוציאלי, למשל שירות התעסוקה ורשות המסים, הוגשו באופן יחסי מעט תלונות שקשורות למשבר הקורונה. זאת על אף שעד סוף מאי 2020 נרשמו בשירות התעסוקה 1.165 מיליון דורשי עבודה, ועד אמצע יוני 2020 הוגשו לרשות המיסים כ- 900,000 בקשות של עצמאים למענקים בפעימות שונות. הנושאים העיקריים עליהם הוגשו תלונות הם: גמלאות (1,219 תלונות), השירות לציבור (124), תשלומים ומענקים (81), צרכנות (33) וחינוך והשכלה (43).

בפרסום דוח זה משתמש הנציב לראשונה בסמכות המוקנית לו בחוק לפיה ניתן להגיש דוח מיוחד קודם לדוח השנתי בנסיבות חריגות. הדוח מאגד את התלונות שהגיעו לאנגלמן החל מה-15 במארס, ארבעה ימים לאחר ההכרזה על מגפה עולמית, ועד לתאריך ה-30 ביוני.

בתקופה זו התקבלו 4,684 מכתבי תלונה, כאשר 36% ממכתבי התלונה עסקו בנושאים הנוגעים למשבר הקורונה. בתקופת הדוח חל גידול של 16% בכלל התלונות שהתקבלו בנציבות, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. 73.8% מהתלונות נמצאו מוצדקות. זאת, לעומת 41% בכל שנת 2019.

היפוך מגמה בשל משבר הקורונה: נשים התלוננו יותר

משבר הקורונה לא השפיע על כולם באופן שווה. ענפים כלכליים מסוימים נפגעו במידה רבה יותר מענפים אחרים, וכך היה גם בנוגע למגזרי האוכלוסייה השונים. מנתוני משרד האוצר עולה כי שיעור הפסקת העבודה בשל הקורונה של נשים גבוה משיעור הפסקת העבודה אצל גברים - 21% נשים לעומת 16% גברים. בנוסף, מרבית העובדים שעבודתם הופסקה עקב המשבר היו בעלי שכר נמוך יותר מעובדים שעבודתם לא הופסקה.

הפגיעה של המשבר בנשים משתקפת גם בזהות המתלוננים שפנו לנציבות במהלך תקופת הדוח. בשונה מעתות שגרה, שבהן יש רוב ברור במשך השנים האחרונות למתלוננים גברים (60% גברים לעומת 40% נשים), בזמן המשבר היה רוב למתלוננות נשים - 56% תלונות מנשים לעומת 44% מגברים.

הרובוט הדיגיטלי עצר - הבקשה באתר לא טופלה   

בירור תלונה על עיכוב בטיפול בתביעה לדמי אבטלה העלה כי התביעה טופלה באמצעות רובוט דיגיטלי שהזין את נתוני התביעה למערכות המחשוב של הביטוח הלאומי ונתון חסר בטופס התביעה עצר את הטיפול מבלי שנשלחה התראה על כך לגורם אנושי לשם המשך הטיפול. הנציבות עקבה אחר הטיפול של הביטוח לאומי בתקלה והמוסד הודיע לנציבות כי כל התביעות שהטיפול בהן התעכב על ידי הרובוט הדיגיטלי טופלו, והתובעים, בהם גם המתלוננת, קיבלו את דמי האבטלה המגיעים להם.

נשא קורונה הסתגר בביתו - האם דרשה שיועבר למלונית

באחד המקרים התלוננה חולה בקבוצת סיכון, המתגוררת בדירת שני חדרים עם שלושה ילדים, בת 6, בן 17 ובן נכה בשיעור של 100%. בן ה-17 אובחן כנשא קורונה, הסתגר באחד החדרים בבית וסירב לצאת כדי לא לסכן את אמו ואחיו. המתלוננת טענה כי מכבי שירותי בריאות מסרבת לפנות את בנה למלונית. התלונה הגיעה לנציבות שהביאה לכך שקופת החולים, בשיתוף עם פיקוד העורף נרתמו למצוא פתרון וכבר ביום הגשת התלונה הועבר הבן למלונית.

אנגלמן כתב כי "משבר הקורונה הוא משבר עולמי, כאשר מוסדות תלונות הציבור בכל העולם התמודדו עם השפעותיו על הציבור, וכך גם אנחנו. נציבות תלונות הציבור פעלה במתכונת חירום על מנת לתת סיוע לאזרחים בתקופה זו. המענה לציבור ולמצוקותיו הוא חשוב מאין כמותו, וכך גם התמיכה בנציבים ובממונים על תלונות הציבור בכלל הגופים הציבוריים על מנת שגם הם יתנו מענה מיטבי, יעיל ואיכותי לאזרחים".