שנה של מגפה: הבכירים שניהלו את משבר הקורונה עושים חשבון נפש

לפני שפרצה הקורונה, מגפה עולמית הייתה עניין של היסטוריה רחוקה או של הוליווד. רק כאשר הנגיף החל להתפשט, הבינו כי הוא מסוכן וכי הut עבר לשלב חדש. למרות שעדיין מוקדם לסכם את השנה האחרונה, כתב חדשות 13 נפגש ושוחח עם האנשים שהיו במרכז קבלת ההחלטות, ובמידה רבה אלו שאחראים לדרך בה התמודדה ישראל עם הקורונה.

אחד מאותם אנשי מפתח שהיו אחראים על מדיניות המאבק בקורונה היה משה בר סימן טוב, שכיהן כמנכ"ל משרד הבריאות עם פרוץ המגפה. "הידיעה שיכול להיות פה אירוע שבו עשרה או עשרים אחוזים מהאוכלוסייה יידבקו באיזושהי מחלה חדשה ומסתורית היא בהחלט מבעיתה", סיפר בר סימן טוב והוסיף: "היה קונצנזוס מקיר לקיר שאין מצב שיש פה העברה א-סימפטומטית. אז קיבלנו את ההחלטה שאנחנו מגבשים את המדיניות כאילו יש הדבקה גם שהיא ללא סימפטומים, וברור שזה משנה את הכול - זה אומר שכל מי שהיה במגע עם אדם חולה או כל מי שבא מאיזשהו אזור שהייתה בו תחלואה, נכנס לבידוד, גם אם הוא מרגיש מצוין".

כתבות נוספות בחדשות 13 >>

קבינט הקורונה יחליט: סגר לילי החל מחנוכה

שופט בית המשפט העליון מני מזוז פורש מתפקידו: "מטעמים אישיים"

בתיה"ס פועלים כרגיל – אין חובת מסכות: האם המודל השוודי עובד?

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, זיהה מוקדם את האיום, ולאור התמונה הכללית הקודרת, הוא הוביל קו תקיף, לפעמים יותר מזה של אלה של אנשי משרד הבריאות. פרופ' סיגל סדצקי, שכיהנה כראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות והייתה ממובילי ההתמודדות עם התפרצות הנגיף, אמרה כי "בעיני, סגרנו הכי מוקדם. את הכניסה מסין, סגרנו כבר בסוף ינואר, עוד לפני שארגון הבריאות העולמי הכריז על איזשהו מצב חירום בעל עניין בין-לאומי". אולם, עניין הסגירה של סין עורר לא מעט זעם של אנשי משרד החוץ: "אמרו לי שזה בלתי אפשרי לסגור את סין, מדובר במדינה חזקה מאוד ואנחנו לא יכולים להיות במצב הזה", אמרה סדצקי. "הגיע נציג ממשרד החוץ ואמר, "אתם מחריבים בשניות אלה ממש את כל יחסי החוץ של ישראל עם סין שבנינו במשך עשורים. הם לא ישכחו לנו את זה", הוסיף בר סימן טוב לדבריה.

מנגד, פרופ' זאב רוטשטיין, מנהל "הדסה", טוען כי התפיסה של סדצקי הייתה שגויה: "התגובה שלנו הייתה לא מתאימה ולא בזמן. התוצאה היא שישראל קיבלה מדליה על חוסר הצטיינות בניהול המחלה". עוד הוסיף רוטשטיין כי "הקונספציה הייתה שמשרד הבריאות יכול להתמודד עם הבעיה, שזו טעות מאוד רצינית שהשליכה תקופה מאוד ארוכה על היכולת שלנו להתגונן מפני הפנדמיה. התפיסה השגויה של פרופ' סדצקי, לפחות בחלק הראשון של הפנדמיה, היא שאת הבדיקות צריך היה לעשות לאנשים שהם מבודדים בבית ושיש להם סימפטומים, ואני יצאתי חוצץ נגד זה ואמרתי שאם זה שחור ויש לו זנב ויש לו שפם והוא עושה 'מיאו', לא צריך וטרינר בשביל להגיד שזה חתול". במילים אחרות, פרופ' רוטשטיין טען כי מה שהיינו צריכים לעשות הם בדיקות סקר מקיפות הרבה יותר לאוכלוסיות שהן רגישות, כמו מורים ועובדי מפעלים.

פרופ' רן בליצר, ששימש כיועץ לראש הממשלה לטיפול במגפה, טען כי הטעות המרכזית שישראל עשתה במשבר הבריאותי היה תחושת הניצחון הגדולה על הנגיף: "הייתה לנו תחושה שפיצחנו איזושהי נוסחה סודית, ולהבדיל מכל המדינות האחרות, אנחנו יודעים להתמודד ולמנוע חזרה שלו בלי להיצמד לכללים הבסיסיים של אפידמיולוגיה של מגפות. מקפלים את הדגל, מקפלים את המשל"ט, מפסיקים הרבה מאוד מתהליכי הפיתוח שהיה כי הכנענו את הנגיף". אך לאחר החגיגות, הגיע גל השני, שהיה קטלני בהרבה מהגל הראשון עם תמותת יתר, ביחס לשנים קודמות, עם למעלה מאלפיים ישראלים.

בעלת תפקיד מפתח נוספת בהתמודדות עם המגפה היא חברת הכנסת ד"ר יפעת שאשא ביטון, שכיהנה בתור יו"ר ועדת הקורונה, שטענה כי השיקול הפוליטי גבר על זה הכלכלי או הבריאותי: "אני חושבת שבהחלטות הממשלה היו הרבה מאוד שיקולים פוליטיים, שיקולים זרים ושיקולים לא ענייניים", אמרה שאשא ביטון והוסיפה: "ראינו את זה בתוכנית הרמזור. הרי אמרנו מהרגע שיצאנו מהגל הראשון, שמעכשיו צריך לראות איך אנחנו מטפלים בצורה דיפרנציאלית באירוע הזה. אך בפועל מה שקרה הוא שהביאו את התוכנית, ולקח חודש ימים לגלגל אותה בתוך הקבינט ובתוך הממשלה. לאחר מכן ראינו שאנחנו לא מסוגלים לטפל בזה צורה ממוקדת, אז לקחו את כל המדינה לסגר שני".

בדיעבד, אפשר לומר שישראל לא הייתה מוכנה לקורונה. האמת היא שכמעט אף מדינה לא הייתה מוכנה, אבל לישראל היו את כל הנתונים להצליח בקרב הרפואי והכלכלי נגד המחלה. מדינת רווחה קטנה, מיומנת במצבי חירום, עם הגיל החציוני הצעיר במדינות המתועשות, ומערכת בריאות מורעבת, אך חזקה מאוד. משום מה, אחרי שני גלים, יש לה בעיקר שוב כלי אחד להתמודד, והוא סגר שלישי ונוסף. "אני חושב שסגר הוא דבר מזיק, הוא מזיק לבריאות הציבור, הוא מזיק לחברה, הוא מזיק לכלכלה וגם אין ביטחון שהוא ימשיך לעשות את העבודה כמו שהוא עשה בפעמים הקודמות, אז המשימה של מקבלי ההחלטות היא לעשות הכול היום כדי לא להגיע לשם", אמר פרופ' בליצר.