שאשא-ביטון: אפשר היה למצוא דרך להחזיר את התלמידים לבתי הספר

ברקע התנגדות משרד הבריאות ולאחר שקבינט הקורונה טרם הכריע בנושא, חברת הכנסת יפעת שאשא-ביטון קראה היום (שני) לפתוח את מערכת החינוך ולהשיב את התלמידים לספספל הלימודים. "חודשים ארוכים שהילדים מחוץ למסגרת - ואף אחד לא סופר אותם", טענה שאשא-ביטון, "הדיון על כיתות ה'-ו'- וי"א-י"ב נגרר משבוע לשבוע, אף אחד לא לחוץ וכולם בסדר עם זה".

חברת הכנסת, שאמרה את הדברים בדיון בוועדת הקורונה לבחינת השפעות סגירת מערכת החינוך על בני הנוער, סברה כי "אם היו רוצים למצוא דרך להחזיר אותם, אפשר היה לעשות זאת - רק צריכים לרצות", והוסיפה: "יש הרבה מאוד פתרונות לכך ואפשר לפתוח את המערכת בצורה זהירה ואחראית".

לכתבות נוספות בחדשות 13 >>

ה-OECD מצטרף להתנגדות להעדפת סחורה ישראלית: "הצעה חריגה"

גורמים במשרד הבריאות: "נמשיך להתנגד לפתיחת כיתות ה'-ו'"

האם שאיבדה את הכול: מה קורה במשרד הגדול בישראל למחיקת חובות?

לדבריה, "כבר הרבה זמן אנחנו קוראים לתת לשלטון המקומי את הסמכויות הנדרשות כדי שהם יוכלו לנהל את מערכת החינוך ביישובים שלהם". בערים ירוקות, הסבירה, "אין סיבה שהתלמידים לא יחזרו ללמוד בצורה מלאה. אפשר לעשות את זה".

"אנחנו סופרים נתונים של מאומתי קורונה ושל חולים קשים - אבל לא סופרים מאות אלפי ילדים ובני נוער שיושבים בבית כבר הרבה מאוד זמן". שאשא-ביטון ציינה כי למדינה היה מספיק זמן להיערך לפתיחת מערכת החינוך בצל הקורונה, והציעה: "לא יקרה כלום אם יצמצמו קצת את שעות הלימודים".

עוד בדיון, יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס, שסיפר: "מזה זמן רב אני מנסה לגרום לממשלה להפסיק להתייחס לילדים כמדביקים העיקריים. התחלואה לא נובעת ממערכת החינוך", טען. "אפשר לנהל את המערכת דיפאנציאלית ולפתוח אותה עוד היום, אסור להתנהל מפחד".

"עמדנו בכל דרישות משרד הבריאות במתווה מסודר ואחראי שגובש. גרירת הרגליים מכאיבה במיוחד והמחיר שמשלמים על חוסר יכולת לנהל את הנושא הוא גדול מנשוא". ביבס הזהיר כי "גדל פה דור אבוד. אי אפשר להחזיק את הילדים בני ערובה של פתיחת המסחר, החינוך צריך לעלות בראש סדר העדיפויות".

אל מול העמדה של שאשא-ביטון וביבס, ניצבה ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות ד"ר שרון אלרעי פרייס, שהבהירה: "אי אפשר להפריד את מערכת החינוך משאר התחומים, כשמקדם ההדבקה עולה - הוא עולה בכל המדינה יחד", הסבירה. "כשמסתכלים על נתוני תחלואה מהיום, בעוד בגנים התחלואה נשארת סטטית - בכיתות א'-ד' יש רושם של מגמה שמתחילה לעלות".

"מה גם שאנחנו לא יודעים בדיוק מה מצב התחלואה כי בין 50% ל-70% מהילדים הם א-סימפטומטיים". לטענתה של אלרעי פרייס, "כל שכבה שמחליטים להחזיר היא תוספת סיכון של ילדים שלא היו נפגשים אחרת בכמויות האלה".

אלרעי פרייס ביקשה שלא להשוות את המצב בישראל לאירופה, והסבירה כי "יש שונות מבחינת גודל כיתות ומבחינת המשמעת - אנחנו עם אוהב ומחבק עם כיתות גדולות יותר, וכשמסתכלים על אירופה והתחלואה הגואה בה - אני לא בטוחה שהם פיצחו את השיטה להילחם במגפה".

מי שעוד התייחס להשפעת המצב על הנערים היה נשיא המדינה ראובן ריבלין, ובנאום שנשא בוועידת החינוך הלאומית השנייה של מרכז ישיבות בני ברק ומקור ראשון, אמר: "מי יודע איפה נמצאים התלמידים, כמה מהם אין ידם משגת בכלל לקנות מחשב, כמה מתקשים גם כשיש כזה להתחבר מרחוק, מהי איכות הלמידה, והאם ילדינו לא הולכים לאיבוד ברשתות החברתיות חשופים ופגיעים לתחושת הבדידות".

"למידה מרחוק איננה יכולה להוות תחליף לקשר החינוכי", המשיך הנשיא, "היא איננה תחליף למבטו של המורה. רוב תלמידי ישראל לא למדו באופן סדיר כבר למעלה משמונה חודשים, אולי להוציא הבלחות קצרות לכיתה ומשם לסגר בחזרה. הם לא ראו באמת את עיני המורה והמורה - שלא לדבר על החיים החברתיים שנגזלו מילדינו. זהו מחיר כבד מנשוא".