תיק 4000: היועמ"ש קבע - רה"מ יואשם בשוחד ומרמה והפרת אמונים

מנדלבליט קבע כי רה"מ יואשם בשני הסעיפים - כולל שוחד שאותו קיבל מאלוביץ', בדמות סיקור אוהד בתמורה לקידום ענייניו הרגולטוריים של האחרון. "מערכת יחסי 'תן וקח' המתבססת על אינטרסים"

זמן צפייה: 04:39

בתיק 4000, התיק החמור ביותר מתוך תיקי נתניהו העוסק בבזק-וואלה, קבע היום (חמישי) היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי ראש הממשלה בנימין נתניהו יואשם כי קיבל שוחד משאול אלוביץ', בעל השליטה בקבוצת בזק ואתר וואלה, בדמות סיקור אוהד והשפעה על התכנים המתפרסמים באתר, בתמורה לקידום ענייניו הרגולטוריים של האחרון, בעיקר בכל הנוגע במיזוג בין חברות התקשורת "בזק" ו"יס". כמו כן הוא יואשם במרמה והפרת אמונים.

עוד החליט היועץ המשפטי לממשלה, על פי המלצת הפרקליטות, להגיש כתב אישום גם נגד בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' בעבירות של מתן שוחד, שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה, וכן בעבירות נוספות נגד שאול אלוביץ'.

כתב האישום המלא:

בתיק זה גייסה המדינה שני עדי מדינה נגד נתניהו - שניים שהיו מקורבים אליו ולמשפחתו: הראשון הוא מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, שלמה פילבר, שלפי כתב האישום היה הצינור שדרכו קידם נתניהו את ענייניו הרגולטוריים של אלוביץ'. עד המדינה השני, ניר חפץ, שהיה אחד האנשים הקרובים ביותר למשפחת נתניהו, הוא שסיפק את עדות המפתח בתיק זה.

כתבות נוספות בנושא >> 

היועמ"ש קיבל החלטה בתיקי נתניהו – ייתכן שיפרסם אותה כבר מחר

היועמ"ש: "אין מקום לפתוח בבדיקה בנוגע להדלפות מחקירות רה"מ"

עדות ראש לשכת רה"מ בתיק 2000: נתניהו הקליט את השיחה עם מוזס

ניר חפץ ושאול אלוביץ' בדיון בערעור על הארכת מעצרם
ניר חפץ ושאול אלוביץ' בדיון בערעור על הארכת מעצרם | צילום: ללא

מכתב האישום עולה כי בתקופה שבין דצמבר 2012 ועד ינואר 2017 היה נתניהו בעל סמכות להעניק אישורים והיתרים לפעולות עסקיות שונות שבוצעו ע"י קבוצת בזק מתוקף תפקידו כראש ממשלה, ולאחר מכן גם מתוקף תפקידו כשר התקשורת. נוסף לכך, הייתה לנתניהו יכולת השפעה על נושאים שלטוניים הנוגעים לקבוצה. באותה התקופה היה אלוביץ' בעל השליטה בקבוצת בזק, ומתוקף כך היה בעל יכולת השפעה על הפרסומים החדשותיים באתר "וואלה" שבשליטת בזק.

"תחום הסיקור התקשורתי היה בעל משמעות רבה עבור נתניהו ובני משפחתו, והוא ייחס לו חשיבות מכרעת בכל הקשור לעתידו הפוליטי", נכתב בכתב האישום. על רקע זה, על פי הכתוב במסמך, נוצרה בין נתניהו לאלוביץ' מערכת יחסים של "תן וקח" - שהתבססה על הבנתם המשותפת כי כל אחד מהם מחזיק באינטרס משמעותי שהצד השני הוא בעל יכולת לקדמו. במסגרת זו, בארוחת ערב משותפת שקיימו בני הזוג נתניהו עם בני הזוג אלוביץ' בשנת 2012 (במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה-19) סוכם כי נתניהו ורעייתו יוכלו להפנות לבני הזוג אלוביץ' דרישות הנוגעות לאופן הסיקור התקשורתי שלהם באתר "וואלה".

"מערכת היחסים בין נתניהו לבין בני הזוג אלוביץ' התאפיינה בקשר אינטנסיבי ותדיר שהתנהל במישרין ובאמצעות מתווכים", נכתב בהחלטה. "במסגרת קשר זה הפנו נתניהו ובני משפחתו לבני הזוג אלוביץ' דרישות שונות שעניינן אופן הסיקור שלהם באתר "וואלה", ואף דרשו דרישות הנוגעות לסיקור יריביו הפוליטיים של נתניהו. בני הזוג אלוביץ' הפעילו לחץ כבד ומתמשך על מנכ"ל 'וואלה' דאז, אילן ישועה, להיענות לדרישות אלה. כתוצאה מכך הנחה ישועה את העורכים והעיתונאים באתר לשנות את הפרסומים באופן התואם את דרישותיו של נתניהו".

ראש הממשלה נתניהו ושאול אלוביץ'
ראש הממשלה נתניהו ושאול אלוביץ' | צילום: חדשות 13

בכתב האישום מפורטות דרישותיו של נתניהו להיטיב את הסיקור שלו ושל בני משפחתו. בין היתר דרש להגדיל זמן חשיפה של ידיעות חיוביות ולהגביר בולטותן, ובמקביל להצניע סיקור שלילי וצמצום זמן חשיפתו. במקרים מסוימים אף דרש למנוע פרסומים כליל. בנוסף, דרש נתניהו סיקור שלילי של יריביו הפוליטיים, ולפרסם מסרים פוליטיים לטובתו. כמו כן, מתוארת במסמך הדרישה למנוע את שידור הריאיון שנערך עם נתניהו ערב בחירות 2015, לערוך אותו ולהשמיט קטעים לא רצויים בטרם יפורסם.

על פי כתב האישום, לאורך התקופה הרלוונטית בני הזוג אלוביץ' נענו, ככלל, לדרישותיו של נתניהו, ועשו כל מאמץ כדי לממשן. בחלק משמעותי מהמקרים השתדלותם עבור נתניהו אף נשאה פרי. נתניהו ידע כי מידת ההתגייסות וההיענות של בני הזוג אלוביץ' לדרישותיו היתה חריגה, משמעותית ונרחבת, וכי היא ניתנה לו בעד ביצוע פעולות הקשורות בתפקידו הציבורי. בני הזוג אלוביץ' נענו לדרישות להתערבות בפרסומים באתר ואף דאגו לוודא שנתניהו יהיה מודע למידת היענותם לדרישותיו.

תקופות הבחירות שהתקיימו בתוך התקופה הרלוונטית לאישום זה, ובעיקר בחודש מארס 2015, היו תקופות חשובות מאוד עבור הנאשם נתניהו, ובמהלכן הועברו על ידו דרישות משמעותיות להתערבות בפרסומים באתר. לפי כתב האישום, בתקופות אלה היה אתר "וואלה" בעל חשיבות מיוחדת לנתניהו. זאת על רקע תפיסתו כי בכל הקשור להיקף החשיפה לציבור, אתר "וואלה" יכול לשמש משקל נגד תקשורתי לאתר Ynet, שאותו ראה הנאשם כאתר העוין אותו ואת משפחתו. תקופות אינטנסיביות נוספות בדרישות הנאשם נתניהו ורעייתו להתערבות בפרסומים באתר היו סביב סיקורן של פרשות שונות שבהן היו מעורבים הנאשם נתניהו ורעייתו.

במסגרת מערכת יחסי "תן וקח" שנרקמה בין נתניהו לבין בני הזוג אלוביץ', הפעיל נתניהו את כוחו וסמכויותיו כעובד ציבור כדי לקדם נושאים שאלוביץ' היה מעוניין בקידומם. בתוך כך, ובמקביל לדרישות שהפנה לאלוביץ' בקשר לסיקור ב"וואלה", עסק נתניהו מתוקף תפקידיו הציבוריים בכמה מקרים בענייניו הרגולטוריים של אלוביץ', וביצע פעולות שקידמו אינטרסים עסקיים משמעותיים שלו, שהיקפם נאמד בסכומי עתק - כך על פי כתב האישום את פעולותיו לטובת אלוביץ' עשה נתניהו בתמורה לטובות ההנאה שלקח מבני הזוג אלוביץ' בתחום הסיקור כאמור -" תוך שנהג במשוא פנים והעמיד עצמו בניגוד עניינים בין תפקידיו הציבוריים לבין ענייניו הפרטיים, ותוך סטייה מן השורה".

ראש הממשלה בנימין נתניהו ומזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט
ראש הממשלה בנימין נתניהו ומזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט | צילום: רויטרס

עוד עולה כי אלוביץ' קשר מפורשות בין אופן הסיקור של נתניהו ב"וואלה" לבין ההחלטות הרגולטוריות שקיבל רה"מ ופעולות שאמור היה לבצע, במסגרת תפקידיו הציבוריים. בדומה, קשרה איריס אלוביץ' אף היא בין ההיענות לדרישות נתניהו ורעייתו להתערבות בפרסומים, לבין אופן הטיפול בענייניה הרגולטוריים של בזק על ידי נתניהו. בני הזוג אלוביץ' אף הבהירו לגורמים שונים ב"וואלה", כי יש לשפר את הסיקור של נתניהו ובני משפחתו כדי להביא לקבלת ההחלטות הרגולטוריות הרצויות להם.

בסיכום ההחלטה נכתב: "נתניהו הסתיר את מערכת היחסים בינו לבין בני הזוג אלוביץ' באופן שיטתי ועקבי מפני שורה של גורמים רשמיים, להם מסר מידע חלקי ומטעה על אודות טיב יחסיו עם אלוביץ'. לשם הסתרת הקשר שלהם עם נתניהו, פעלו בני הזוג אלוביץ' על מנת להשמיד ראיות שנמצאו בטלפונים הניידים שהיו ברשותם וכן הורו לישועה לפעול באופן דומה, ואף הנחו אותו למסור גרסאות כוזבות ביחס למעורבותם בשינוי הפרסומים באתר "וואלה", ביחס לקשר בינם לבין נתניהו ובאשר לדרישותיו להתערבות בפרסומים השונים".

פרקליטיהם של שאול ואיריס אלוביץ', ז'ק חן ומיכל רוזן עוזר, מסרו בתגובה לכתב האישום: "אנו מצטערים על החלטת היועץ המשפטי לממשלה. על סמך הראיות בתיק, אנחנו משוכנעים שראוי היה להמנע מהגשת כתב אישום נגד מרשינו. עכשיו עובר ההליך לבית המשפט שיבחן את הראיות במסגרת הליך הוגן ופומבי. משעבר התיק לבחינה שיפוטית, אנו תקווה כי יחדל מסע ההשמצות וההדלפות הברוטאליות שנמשך כ-3 שנים, וההליך המשפטי יחזור למקומו הנכון בו תתברר האמת. אנו סמוכים כי גם בית המשפט הנכבד יגיע לכלל מסקנה כי הראיות מעידות על כך ששאול ואיריס אלוביץ' לא ביצעו את העבירות ואת המעשים המיוחסים להם".

אלוביץ', הנדלר, פילבר, חפץ
אלוביץ', הנדלר, פילבר, חפץ | צילום: ללא קרדיט,

בפברואר האחרון החליט היועמ"ש כי כתב אישום יוגש נגד נתניהו בגין אותם הסעיפים - אך כפוף לשימוע. רצף ימי השימוע של נתניהו החל ביומיים של דיונים מרתוניים על תיק 4000. במהלך השימוע טענו עורכי הדין של רה"מ כי "אם נתניהו קיבל סיקור חיובי, מה שלא קרה, לא הייתה לו כוונה או מודעות". טענותיהם של הפרקליטים מתייחסות בעיקר לעניין הכוונה והם טענו בנוסף כי "אי אפשר ללכת במנהרת הזמן חמש שנים אחורה ולהגיד שעבר עבירה תקדימית". המשך הדיון בתיק 4000 עסק בסוגיית הפרת האמונים - לאחר שמרבית הטיעונים הנוגעים לשוחד כבר הוצגו. עורך דינו רה"מ, עמית חדד, אמר: "אנחנו נעשה השלמות בתיק 4000 ונעבור לתיקים האחרים. כשנסיים את הטיעונים אני חושב שלא יהיה מנוס מסגירת התיקים".

קו ההגנה של נתניהו הורכב משתי טענות משלימות. ראשית, טענו פרקליטיו כי סיקור אוהד אינו נחשב שוחד. שנית, נתניהו דאג לחדד כי לא קיבל כלל סיקור אוהד מוואלה אלא שהוא מחשיב אותו כאתר שמאל שמקפיד לבקרו. לדבריו של נתניהו, "להאשים בשוחד על שתיים וחצי כתבות באינטרנט זה צעד אבסורדי שאין לו תקדים בתולדות המשפט". אחד מקווי ההגנה בתיק הוא שנתניהו התקשר לשלדון אדלסון, הבעלים של עיתון ישראל היום, ולעורך העיתון עמוס רגב, פעמים רבות יותר משדיבר עם שאול אלוביץ' ולכן קשה לטעון שהוא פעל לטובת אלוביץ'.

ביום השני לשימוע, גורם משפטי בכיר ציין כי טיעוני הפרקליטים של נתניהו היו טובים בהרבה מיום קודם לכן. עורכי דינו של נתניהו התמקדו בעיקר בסוגיית עדי המדינה ובטענות על סיקור חיובי באתר וואלה, וטענו כי על עדי המדינה הופעלו לחצים בלתי לגיטימיים ולא חוקיים: "שלמה פילבר ניסה לרצות את החוקרים, הוא שיקר והגרסה שלו מתפתחת. ניר חפץ ניסה להתאים את עצמו לחוקרי המשטרה".

אילן ישועה, מנכ''ל וואלה
אילן ישועה, מנכ''ל וואלה | צילום: ללא קרדיט

חקירת תיק 4000 החלה לאחר שב-29 באוקטובר 2015 פרסם גידי וייץ בעיתון "הארץ" כתבת תחקיר שבה טען שאתר החדשות וואלה, מקבוצת "בזק", מגלה העדפה ברורה לראש הממשלה בנימין נתניהו. עם התפתחות החקירה עלו עוד ועוד עדויות על התערבות חוזרת ונשנית בתכני האתר. עדויות אלה התפרסמו בהרחבה בתחקיר "המקור" ששודר לפני שנה בדיוק, ובו עלו טענות על צנזור ידיעות שליליות על רה"מ ואשתו ועל חיסול יריבים פוליטיים של נתניהו. במהלך התחקיר סיפרו עובדי אתר האינטרנט ובכיריו לראשונה איך גויסה לכאורה מערכת שלמה לטובת יושבי הבית בבלפור.

בתחילת החודש פורסמו בחדשות 13 תמלולי השיחות בין מנכ"ל וואלה אילן ישועה לבני הזוג אלוביץ', ובהם ניתן לשמוע את ההוראות שניתנו לראשון לשנות כתבות על משפחת רה"מ, כמו גם הנחיות לגבי ההתנהלות מול עובדי האתר. "אני חושב שאנחנו צריכים כמה שאפשר יותר לעזור להם בגלל מה שזה עוזר לנו, מה שזה עוזר לכם - מה שזה עוזר לבזק", נשמע ישועה אומר לאיריס אלוביץ'. "דבר שני, לשים לב שלא נעבור קווים. העיתונאים גם ייצאו החוצה וידברו".