דו"ח הנציבות: עלייה בתלונות מוצדקות נגד שופטים

לפי נתונים של נציבות תלונות הציבור על שופטים, 33% מהתלונות שנמצאו מוצדקות היו על התנהגות בלתי ראויה של שופטים - עלייה של 12% מאשתקד. 30% מהתלונות היו על ליקויים בניהול המשפט

בית המשפט העליון
בית המשפט העליון | צילום: רועי ריקהויז

משרד המשפטים פרסם היום (רביעי) את הדו"ח השנתי של נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2020. הדוח הוגש לשר המשפטים גדעון סער, ולנשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות.

מנתוני הדוח עולה כי ישנה עלייה בתלונות מוצדקות נגד שופטים, כאשר הוגשו 926 תלונות על שופטים ודיינים, וניתנו החלטות ב-909 תלונות. מתוכן, נבדקו 548 תלונות, שהן 60% מכלל ההחלטות שניתנו, השאר נדחו על הסף או הועברו לטיפול בשנה הבאה. 11% מהתלונות שנבדקו נמצאו מצודקות ו-9% מהמקרים הסתיימו בהערה לשופט או לדיין. יש לציין כי 20% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על התמשכות הליכים ועל עיכוב במתן החלטות ופסקי דין, לעומת 38% בדוח הקודם.

כמו כן, 33% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על התנהגות בלתי ראויה של שופט, לעומת 21% בלבד בדוח הקודם. נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט (בדימוס) אורי שהם, ציין כי מדובר בעלייה משמעותית לעומת הדוח הקודם, דבר שיש לתת עליו את הדעת. 30% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על לקויים בניהול המשפט, לעומת 26% בדו"ח הקודם ו-17% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי, לעומת 15% בדו"ח הקודם.

לכתבות נוספות בחדשות 13 >>

שאשא ביטון תוקפת את בכירי משרד הבריאות: "קל לזרוע היסטריה"

דו"ח הנציבות: עלייה בתלונות מוצדקות נגד שופטים

פרשת שי אביטל: שתי מתלוננות חדשות פנו למשטרה

פטיש בית משפט
פטיש בית משפט | צילום: שאטרסטוק

עוד עלה מהדוח כי בשנת 2020 נמשך הגידול היחסי בתלונות על שופטים בבתי המשפט לענייני משפחה, כאשר התקבלו 193 תלונות, לעומת 184 תלונות בשנת 2019 ו-130 תלונות בשנת 2018. נושא זה הובא על ידי הנציבות לידיעתה של הנהלת בתי המשפט, לצורך בדיקת הסיבות לתופעה זו ולהסקת המסקנות המתבקשות, ככל שיידרש.

בין היתר, נדרש הנציב לשאלת האיזון בין חופש העיתונות לבין הגבלות הקורונה. הנציב קבע באחת מהחלטותיו כי פומביות הדיון, חופש העיתונות ויכולתו של עיתונאי למלא את מלאכתו, הם מנשמת אפה של הדמוקרטיה. לפיכך, גם בימי מגפת הקורונה יש לאפשר לעיתונאים להיכנס באופן חופשי וללא הפרעות, לכל דיון שאינו מתנהל בדלתיים סגורות, על מנת לבצע את מלאכתם.

לאור תנאי התו הסגול, ניתן כמובן, לקבוע מספר מירבי של נוכחים באולם, בית המשפט רשאי להגביל את מספר העיתונאים באולם, לאפשר כניסה חלקית של עיתונאים או למצוא כל פתרון אחר. אולם הפתרון שבחר שופט מסוים למנוע כניסתם של כל העיתונאים המבקשים לסקר את ההליך, אינו יכול להיחשב כפתרון ראוי.

הנציב ציין בדו"ח כי בחלק מהתלונות שנמצאו מוצדקות, יש כשל מערכתי. כך למשל, מקרה שהובא בפני הנציב אודות נאשם, שעל פי הרישום בפרוטוקול התייצב בבית המשפט, הגיע להסדר, הורשע ונגזר דינו. סנגורו של הנאשם ציין בפני הנציב, כי הנאשם כלל לא נכח באותו יום בבית המשפט. מבדיקת התלונה התברר כי מדובר בתקלה. הנציב קבע כי מנהל בתי המשפט יבחן מחדש את דרכי ההזדהות של נאשם באולם המשפט, בעיקר אם אינו מיוצג, ובמידת הצורך ייקבע נהלים חדשים, אשר יימנעו תקלות כדוגמת אלה בעתיד.