"מפה לא ניפרד": החוקר הפרטי שמסייע לחדש קשרים שאבדו

מהמפקד מהצבא שלא ראיתם שנים, דרך המדריכה מהצופים שרציתם לדעת כמה ילדים יש לה, ועד בני משפחה קרובים שנעלמו מחייכם ותעשו הכל כדי לפגוש אותם מחדש. קלוז'ר היא קבוצת פייסבוק שהוקמה על ידי חוקר פרטי ומחברת בין מכרים, והכל בהתנדבות מלאה. כשהקורונה הפכה את החוקר סם זיברט לחסר עבודה באופן מעשי, הוא מצא את עצמו בבית, מטפס על הקירות. בשלב מסוים הוא החליט לפתוח קבוצת פייסבוק שתסייע לאנשים למצוא את היקרים להם, בחינם. כחוקר פרטי, הוא מלווה את הקבוצה ומייעץ ובתוך שבועות, 11,000 איש מצטרפים לקבוצה ומתחילים לחפש את סגירת המעגל שהם ממתינים לה לפעמים עשורים שלמים. "אני חושב שלכל בן אדם יש לפחות מישהו אחד שהוא סקרן לגביו", הוא מספר. "יש לך איזו תהייה עמוקה על מה היה קורה אם, או מה עם הבנאדם הזה, או למה הוא עשה ככה וככה, ועד שהוא ימצא את אותו בן אדם ויתקשר איתו - הוא לא יסגור בחיים את הדבר הזה.

בשער אפרים תמי פרץ מתכוננת למפגש שהיא מחכה לו מאז גיל 13. "כשהייתי בכיתה ח', אבא קיבל מכתב מבן דוד. במכתב הוא הודיע לנו שהוא התחתן עם תושבת גאנה ושיש לו שלוש בנות, שיש שם הפיכה והוא מפחד שיקרה להן משהו ושהוא מבקש שיגורו אצלנו והוא יממן אותן כל חודש". ההורים של תמי מסכימים, ובלילה אחד הן נוחתות בישראל. "הן היו מדהימות, קטנות. שתיים תאומות בנות 6 ושרה הייתה הגדולה, בת 8. אימא שלי השתגעה עליהן והיא אהבה אותן אהבת נפש. זה היה משהו מיוחד, באמת". האידיליה מתחילה להיסדק כשאבא של הבנות מפסיק לשלוח כסף לישראל והמצב הכלכלי בבית הולך ונעשה קשה יותר ויותר. "כשמיום ליום המזווה הלך והתרוקן ולא היה כסף לקנות מצרכים, אימא שלי נכנסה להיסטריה, והיא התמוטטה. נכנסנו ממש לברוך כלכלי". ויום אחד מגיע הסוף. משפחת שכטר מסיעה את הבנות ללשכת הרווחה ומשאירה אותן שם עם מכתב שמגולל את כל פרטי הסיפור.

לכתבות נוספות בחדשות 13 >>

אלפי לבנונים הפגינו מול הפרלמנט בביירות: "אתם רוצחים"

"מזהים את ההתקף לפני שמתרחש": הכלבים שמצילים את הלומי הקרב

שבת של מחאות: אלפים מפגינים מול מעון רה"מ בירושלים ובקיסריה

שירותי הרווחה מעבירים את הבנות למשפחת אומנה אחרת שנאלצה גם היא לוותר עליהן מאוחר יותר בגלל מצוקה כלכלית. הן חזרו לגאנה, התאחדו עם אימא שלהן וחזרו כעבור כמה שנים לישראל. הן הסתדרו, הקימו משפחות, אבל לא חידשו את הקשר עם תמי ואחותה. כעת - הוא מתחדש. "הלוואי שאמא שלי הייתה זוכה לראות אתכן. היא כל כך רצתה לראות אתכן ולדעת שאתן בסדר", ציינה תמי. שרה סיפרה כי "כל השנים, לא תיארנו לעצמנו בכלל. לא חלמנו אפילו. בחוויה שלנו היינו אצלם תקופה, עזבנו, חזרנו לגאנה ושם נגמר הסיפור גם מבחינתם. כל השנים חשבתי עליהן, על תמי וסמדי. ובאמת, בחוויה של הילדה בת ה-7 זה היה שהם לא רוצים אותנו יותר. הסיפור שאני סיפרתי לעצמי בתור ילדה זה שהם לא רצו אותנו יותר, שהם לא אהבו אותנו".

בימים האלה סאם כותב ספר על סגירות המעגלים להן היה שותף כחוקר פרטי, "קלוז'ר" שמו, ולשם כך הוא מגייס כסף בפרויקט מימון המונים. "אתה לא מבין כמה עול ירד לי מהלב, כמו אבן ענקית שלא ידעתי אפילו", מספרת תמי. "אני מרגישה כל כך טוב עכשיו. היו לי רגשות אשם שאני נשארתי בבית חם ואני לא יודעת לאן הן הלכו". מבחינת תמי, ג'ודי ושרה, סגירת המעגל הזו היא לא סוף, אלא התחלה של קשר משפחתי שהוקפא לפני ארבעה עשורים ומפשיר עכשיו. שרה אמרה כי "מה שהיה, לא משנה. גם אם היו דברים לא בסדר. זכיתי בכם מחדש ואנחנו מפה לא ניפרד יותר".