דקה אחר דקה: כך החליט טראמפ לבטל את התקיפה באיראן

הסיפור המלא על האופן שבו טראמפ תכנן לבצע תקיפה כלפי איראן, ואז ביטל אותה - נותר אפוף מיסתורין, גם עבור אלה שהיו מעורבים בתהליך קבלת ההחלטה. יומיים לאחר הצעד, עיתון ה"ניו יורק טיימס" פרס את הצעדים שהובילו להכרעה.

טראמפ התייעץ עם גנרלים ודיפלומטים, מחוקקים ויועצים - ואף נועץ עם טאקר קרלסון, עיתונאי מרשת פוקס ניוז. המהלך הדגים עד כמה תהליך קבלת ההחלטות של טראמפ שונה מזה של קודמיו בתפקיד: טראמפ סומך על תחושותיו יותר מאשר על הנחיות, מחפש אחר מקורות הדרכה בלתי שגרתיים ומוכן לחלוק על דברי יועצים.

בעוד שיועצי הביטחון הלאומי עודדו את הנשיא לנקוט בפעולה צבאית, קרלסון אמר לטראמפ כי מענה לפרובוקציות של איראן באמצעות כוח יהיה "צעד משוגע", והזהיר אותו כי מלחמה עם טהראן תביא לכך שלא ייבחר פעם נוספת לנשיאות. דבריו של קרלסון השפיעו ככל הנראה על טראמפ, בבואו לקבל את ההחלטה המכרעת. חרף הפרסונה הציבורית שדבקה בו, טראמפ בחר פעמים רבות להימנע משימוש בכוח, מתוך תפיסה כי ארה"ב שילמה כבר מחיר כבד על מעורבותה בעימותים במזרח התיכון, ומתוך חשש לחזור על טעויות שעשו קודמיו בתפקיד.

"כל מי שהביע ביקורת על החלטת הנשא להימנע מתקיפה – צריך להכיר תודה על כך שהוא לא זה שהיה צריך לקבל את ההחלטה הזו", הצהיר הסנאטור הרפובליקני ג'ים ריש, שנכח בבית הלבן באותן שעות גורליות. "ראיתי את הנשיא מתייסר על כך".

עוד בחדשות 13:

משרד החוץ האיראני: "נגיב בנחישות לכל איום מצד ארצות הברית"

טראמפ הסביר מדוע ביטל את התקיפה באיראן: "תגובה לא מידתית"

אירופה ורוסיה במסר מרגיע לאיראן: ארה"ב לא מתכוונת לתקוף

השעות הגורליות בדרך למתקפה באיראן

ביום חמישי ב-07:00 בבוקר, שעות ספורות לאחר הפלת המל"ט, נפגש היועץ האמריקני לביטחון לאומי, ג'ון בולטון, לארוחת בוקר עם גורמים בכירים: פטריק שנאהאן, ממלא מקום שר ההגנה, מארק אספר – שצפוי להחליפו, שר החוץ מייק פומפאו, וג'וזף דנפורד, ראש המטות המשולבים. הם דנו בתקרית, וגיבשו תוכנית אפשרית לפעולה צבאית על מנת להציגה בפני הנשיא.

בשעה 11, נפגשו הבכירים וגורמים ביטחוניים נוספים עם הנשיא, כדי להציג בפניו את האפשרויות לתקיפה צבאית על איראן. לדברי אחד הנוכחים בפגישה, המשתתפים דנו בהשלכות האפשריות של פעולה מסוג זה.

טראמפ לא הסתמך באופן בלעדי על נבחרת יועציו, ושוחח באותו בוקר גם עם הסנאטור הרפובליקני לינדזי גרהאם, שהאיץ בו לקחת בחשבון אפשרות של יציאה לפעולה צבאית.

בשעה 15:00, אירח טראמפ את מנהיגי הקונגרס כדי לעדכן אותם בדבר ההתרחשויות, ולפרוס בפניהם את התגובות האפשריות. לפחות חלק מהנוכחים בפגישה יצאו ממנה בתחושה כי פניו של הנשיא מועדות לתקיפה.

בפני טראמפ הוצגה רשימה של לכל הפחות 12 אפשרויות לתקיפה, שגובשו בחודש האחרון לאחר תקיפת המכליות במפרץ. באותה העת, צומצמה הרשימה לשתי אפשרויות. גורמים בממשל מסרו כי נבחרת היועצים לביטחון לאומי הייתה תמימת דעים בנוגע לתקיפה צבאית, וכולם הסכימו פה אחד בנוגע לאפשרות הרצויה. עם זאת, כמה גורמים צבאיים דיווחו כי דנפורד הזהיר מפני השלכות אפשריות של תקיפה, והדגיש כי הדבר עלול לסכן את הכוחות האמריקניים ובעלי בריתם באזור.

בשעה 18:00 נערכה בפנטגון פגישה בהשתתפות שאנהאן ודנפורד, ונטען כי היא הייתה "מתוחה". במהלך הפגישות, כך לדברי גורם המערוה בפרטים, טען פומפאו כי הסנקציות על איראן היו בעלות השפעה רבה. בעוד שהביע תמיכה באפשרות של תקיפה צבאית נקודתית, פומפאו הדגיש כי לסנקציות יש השפעות ארוכות טווח – בהתאם לציפיות הממשל האמריקני. נוסף לפומפאו, כמה מיועציו של טראמפ תהו אם תקיפה תפגע באסטרטגיה הנוכחית שעובדת. בשעה 19:00 גורמים בכירים עודכנו כי התקיפה עתידה לצאת לפועל בין 21:00-22:00 – לפני הזריחה באיראן.

לדברי טראמפ לאחר ביטול המתקפה, הוא שאל את הגנרלים כמה בני אדם ייהרגו במתקפה. לאחר שנאמר לו כי כ-150 בני אדם צפויים להיהרג, "חשבתי על כך לשנייה, ואמרתי – הם תקפו כלי טייס לא מאוייש, ואנחנו מדברים כעת על 150 שימותו בתוך חצי שעה. לא חשבתי שזה ראוי".

עם זאת, גורם בממשל דיווח כי הדיונים התנהלו באופן שונה מזה שתיאר טראמפ. ההערכה בדבר 150 ההרוגים הגיעה ממשפטן – ולא מאיש צבא. ההערכה הזו נעשתה על ידי עורכי הדין של הפנטגון, בניסיון להתכונן לתרחיש הגרוע ביותר שעלול לקרות. ההערכה הזאת הועברה ליועץ הבית הלבן, פאט סיפולון, מבלי שהועברה דרך שנאהאן או דנפורד. בנקודה זו שינה טראמפ את דעתו – והחליט לבטל את התקיפה.

מעורבותם של עורכי הדין נתפסה על ידי חלק מיועציו של טראמפ כניסיון לעקוף את בולטון במטרה להשפיע על הנשיא. בין אם הייתה מכוונת או לא, אומדן הנפגעים השפיעה על החשש של טראמפ מפעולה צבאית – שאותו חלק עם קרלסון ועם נוספים.

ג'ק קיין, ששימש כסגן ראש מטה צבא ארה"ב ונחשב מקורב לבית הלבן, דיווח כי גורם נוסף שהשפיע על החלטת הנשיא היה העובדה שנאמר לטראמפ כי הפלת המל"ט נעשתה בטעות. "הנשיא קיבל מידע נוסף, לפיו המנהיגים האיראנים, בהם קאסם סולימאני, היו מתוסכלים או זועמים כתוצאה מהחלטת המפקד להפיל את המל"ט", סיפר. לדבריו, לא היה ברור ממי הגיעה הפקודה להפיל את המל"ט, אך טראמפ חשש לנקוט בצעדים משמעותיים בתגובה לצעד שלא בטוח שנעשה בהנחיית המנהיגים העליונים של איראן. "אני לא חושב שזאת הייתה הסיבה המכרעת, אבל זה תרם לקבלת ההחלטה", אמר קיין.

בנקודה זו, הזמן החל לאזול. גרהאם, שעודד את הנשיא לבחור בתקיפה, היה על מטוס בדרכו לחוף המערבי – ללא קליטה, וכך - טראמפ קיבל את ההחלטה לחזור בו מהמתקפה. המטוסים והספינות באזור קיבלו הנחיה לסגת, ובבית הלבן פתח הנשיא את הטלוויזיה בשעה 20:00 - וקיבל אישור להחלטה שבה בחר, בדבריו של קרלסון בפוקס ניוז: "מלחמות זרות הסתיימו בכישלון חרוף עבור ארצות הברית".