בהסכם ישנם נספחים שמתייחסים לסיפוח של שני האזורים, ולפיהם לאחר 25 שנים כל אחד מהצדדים יוכל לקבוע אם ברצונו להמשיך בחכירה ל-25 שנה נוספות או לא, בתנאי שיודיע זאת שנה מראש – ואכן שנה לפני תום מועד 25 השנים, הודיעה ישראל כי לא תמשיך בחכירה.
"ישראל וירדן קרובות לסיכום על דחיית השבת צופר בכחצי שנה"
פקידים ישראלים בכירים אמרו שההסכם אודות המובלעת שבערבה עשוי להימשך עוד "עונה חקלאית אחת". זאת, לדבריהם, כדי לאפשר דיון ב"מודלים עסקיים עתידיים" של השימוש בקרקע. בירדן הכחישו הדברים

פקידים ישראלים בכירים אומרים הבוקר (רביעי) כי ירדן וישראל קרובות לסיכום על דחיית השבת מובלעת צופר שבערבה לידי ירדן ב"עונה חקלאית אחת" - פרק זמן של 7-5 חודשים.
לדבריהם, הדחייה נועדה כדי לאפשר למדינות להמשיך לדון ב"מודלים עסקיים עתידיים" של השימוש בקרקע החקלאית. הפקידים הבכירים ציינו כי המטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה ומשרד החוץ ממשיכים במו"מ עם הירדנים.
לכתבות נוספות בחדשות 13:
דיווח: ארה"ב ביצעה מתקפת סייבר נגד איראן עקב התקיפה בסעודיה


בבקעת הירדן תקפו את הדברים. "מדובר באמירה שהיא שערורייתית וחסרת אחריות", אמר עידן גרינבאום, ראש המועצה האזורית עמק הירדן, "אנחנו מקווים שזו לא עמדתה הרשמית של ממשלת ישראל והעומד בראשה חודשיים לפני סיום 25 שנות ההסכם".
עוד הוסיף גרינבאום, כי "בזמן שנותר חייבים לעשות הכל כדי להמשיך את השליטה הישראלית באי ובעיקר להתנהל באחריות ובשיקול דעת ולא לצאת בהצהרות חסרות כיסוי". גורמים נוספים בעמק הירדן הביעו זעם על האמירה. "קוראים לראש הממשלה נתניהו לפעול מול הירדנים לפני פקיעת ההסכם".

בחודש אוקטובר אשתקד הודיע מלך ירדן עבדאללה כי לא יאריך את תוקפו של נספח מהסכם השלום עם ישראל לפיו השטחים החקלאיים הסמוכים לנהריים ימשיכו להיות בריבונות ישראלית. משמעות המהלך הייתה כי תוך שנה ישוב השטח ומובלעת צופר לריבונות ירדנית.
אותם אזורים הועברו בשנת 1994 לריבונות ירדנית, אך עם זכויות שימוש מיוחדות לישראל למשך 25 שנה. אזור נהריים הוגדר כשטח בבעלות ישראלית, עם אפשרות מעבר לחקלאים ותיירים אליו. משנה זו נפתחה נהריים למעשה למבקרים ישראלים, תחת הכינוי "אי השלום".