מנדלבליט על הקלטותיו במסגרת פרשת הרפז: "לא נפל רבב במעשיי"

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט פרסם הערב (ראשון) מסמך השוטח את טענותיו בנוגע לפרשת הרפז שבה נקשר שמו. זאת, בעקבות הקלטות שיחותיו שנחשפו הערב בחדשות 13. המסמך הוגש בעבר לוועדת האיתור לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ומאוחר יותר גם לבג"ץ במסגרת תשובות לעתירות שהוגשו נגד מינויו לתפקיד היועמ"ש.

"בכל שנותיי במערכת המשפטית הציבורית, ובכל התפקידים אותם מילאתי, פעלתי מתוך תחושת שליחות, בערכיות וביושר", כתב היועמ"ש. "מעולם, עד לחקירה נשוא מכתב זה, לא הוטל דופי בטוהר המידות שלי, בערכי וביושרי". עוד ציין בהצהרה: "לאורך כל החקירה היה ברור לי, כפי שברור לי גם היום, שפעלתי כפי שהיה מצופה ממני כפצ"ר, וכי לא נפל כל רבב במעשיי".

היועמ"ש כתב: "המסקנה כי פעלתי כשורה עולה באופן חד משמעי מחומרי החקירה. חומרי החקירה אף מלמדים כי הטענות שעלו בענייני מלכתחילה לא הצדיקו פתיחה בחקירה פלילית. זאת, בין היתר, משום שההחלטה לפתוח בחקירה התבססה על תשתית ראייתית התחלתית שגויה, שנבעה מהתרשלות בניתוח הראיה המרכזית שעמדה בפני גורמי בחקירה באותה עת, וכן מאחר שבמסגרת החלטה זו התעלמו גורמי החקירה מראייה מרכזית נוספת, ששוללת מכל וכל את החשדות שעלו כביכול בענייני".

לטענת מנדלבליט, "ביום שני, 09.08.10, עדכן אותי הרמטכ"ל דאז גבי אשכנזי לראשונה כי המסמך נמצא ברשותו מזה כשלושה חודשים וביקש את עצתי בעניין. למחרת היום בבוקר, בפתח פגישתנו, ייעצתי לו להודיע על הדבר ליועץ המשפטי לממשלה, כפי שאכן עשה בפועל באופן מיידי, בשיחה טלפונית שקיים עימו בנוכחותי".

כאמור, אחת השאלות המרכזיות שנותרו פתוחות בפרשה היא מתי ידע מנדלבליט שהמסמך נמצא אצל אשכנזי - וכמה זמן שיתף פעולה עם הסתרתו? וינשטיין והמשטרה סבורים כי כבר בצהריי התשעה באוגוסט ידע מנדלבליט כי המסמך בידו של אשכנזי. מנדלבליט טען לעומת זאת כי ידע על כך רק בערב של אותו היום.

ביום שני תשעה באוגוסט בצהריים נפגש מנדלבליט עם אשכנזי בלשכתו. המשטרה סבורה שבפגישה זאת סיפר לו אשכנזי שהמסמך בידו. מנדלבליט לא זכר בחקירתו את הפגישה. לאחר שהפגישה הסתיימה שוחח מנדלבליט בטלפון עם עו"ד רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. השניים שוחחו על המסמך ועל השאלה איך משיגים אותו. המשטרה וגם וינשטיין סבורים כי מנדלבליט באותה השיחהת הערים על נזרי - ולמעשה כבר ידע שהמסמך אצל אשכנזי.

מייד אחרי אותה שיחה, מנדלבליט התקשר לוינר. "דיברתי עם רז", סיפר מנדלבליט. "אמרתי לו ש... לא בדקתי ככה לעומק אבל אני חושב שהכי טוב שהם פשוט יעשו את זה בדרך המלך, שיילכו לעיתונאי, לא נראה לי להתחיל לחפור עכשיו איפה זה, וגם אני בסוף אהיה עוד עד בסיפור הזה. אמרתי לו 'עזוב, אני פשוט לא רוצה, תלכו בדרך המלך, תלכו לעיתונאי קבלו ממנו את המסמך, אין לו חיסיון על המסמך עצמו, יש לו חסיון על המקורות'".

אם, כדברי היועץ וינשטיין , במהלך השיחה הזאת מנדלבליט כבר ידע שהמסמך אצל אשכנזי - הרי שמדובר בשיחה בלתי נתפסת. מנדלבליט באותה שיחה לא רק שלא יידע את נזרי שהמסמך בידו, אלא אף ניסה לשכנע את היועץ דרכו שלא לבקש את המסמך מאנשי הצבא שנחשפו אליו. עוד אמר מנדלבליט בשיחה: "אני עובר עכשיו על העיתונות של הבוקר, וראיתי שבידיעות של הבוקר רמז למה שהוא דיבר איתי, רז, זאת אומרת שהם חוששים שהם יצטרכו ללכת להוציא צו מבית משפט וזה יקח להם הרבה זמן".

בנוגע להמשך השיחה, קיימת מחלוקת דרמטית בין מנדלבליט, וינשטיין והמשטרה, בשאלה מה נאמר בטקסט הבא – שבו מילת המפתח נשמעת לא טוב בהקלטה. לפי התרגום שהמשטרה מצאה לנכון, מנדלבליט אמר: "אבל עזוב אני לא רוצה, לא אמרתי לו שום דבר שהוא בלשכה שם... אז בסדר ירד מזה, יגיד להם, שיילכו ישיגו את זה לבד, לאן שיגיעו יגיעו". אם אכן זה מה שמנדלבליט אומר - מדובר בראיה מפלילה - "שהוא בלשכה שם" - כלומר המסמך בלשכה שם, ומנדלבליט הסתיר את המידע על המסמך מנזרי.

לעומת זאת, מנדלבליט שלח את ההקלטה למתמלל מקצועי, שתרגם את המילים הללו באופן לגמרי אחר. לפי גרסתו, אמר הפצ"ר: "אבל עזוב אני לא רוצה, לא אמרתי לו שום דבר שהוא איש קשה... אז בסדר ירד מזה, יגיד להם, שיילכו ישיגו את זה לבד, לאן שיגיעו יגיעו". בשיחות סגורות אמר מנדלבליט שהאיש הקשה שאליו התכוון הוא גלנט. כלומר, מנדלבליט לא רצה ללכת לבקש את המסמך מגלנט – שחשד כי הוא המחזיק במסמך - משום שחשב שהוא "איש קשה". זו כמובן גרסה הרבה יותר טובה למנדלבליט, שכן לפי גרסה זו מנדלבליט באותה עת חשד בכלל שגלנט הוא זה שמחזיק את המסמך, ולא אשכנזי.

מכל מקום, מה שהטריד באמת את מנדלבליט באותה עת היה גבי אשכנזי. "אני יותר דואג מגבי עכשיו", אמר מנדלבליט לוינר בהמשך השיחה. "תגיד להם שירדו מזה, שיילכו בדרך המלך". כלומר - לא יבקשו את המסמך מקציני הצבא, אלא מעיתונאים. גרסתו של מנדלבליט, אם כן, היא שנודע לו על המסמך אך ורק בערב של תשעה באוגוסט ולא בצהרי היום; כלומר אחרי השיחה עם ניזרי. "נכון", הוא אומר, "התמהמתי לילה, אבל לא הטעיתי במכוון את נזרי". לדבריו, למחרת בבוקר - בעשרה באוגוסט - כבר הורה לרמטכ"ל להודיע לווינשטיין שהמסמך בידו. וינשטיין טען אחר כך כי מנדלבליט הודה בחקירתו כי היה מודע לכך שהמסמך בידי אשכנזי בעת השיחה עם נזרי. מנדלבליט טוען היום כי החוקרים הטעו אותו במכוון, וכי גרסתו הראשונית הייתה שהשיחה התנהלה בערב.