הפיתוח החדשני שמשפר את היכולת לטיפול בהפרעות קצב הלב

פרפור עליות היא הפרעת קצב הלב השכיחה ביותר. 40% מהחולים ממשיכים לסבול מהפרעת הקצב, גם אחרי שניסו את כל הטיפולים. טיפול חדשני משנה את התמונה - ומצליח למפות את הלב באופן כמעט מושלם

זמן צפייה: 06:42

פרפור עליות היא הפרעת קצב הלב השכיחה ביותר. כ-90 אלף ישראלים וישראליות סובלים מהפרעת קצב הלב הזאת. קצב הלב שלנו נשלט על ידי פעילות חשמלית, וכשזו משתבשת – היא מסכנת חיים. שהיא נפסקת למשל, גם הלב מפסיק לפעום. כשמדובר בפרפור עליות, שמכונה גם פרפור פרוזדורים, זה יכול להתבטא בחולשה, בעייפות ובתחושה של דפיקות לב מואצות ובלתי סדירות.

כל פעימה של הלב מתחילה למעשה בפעילות חשמלית, שראשיתה באזור העלייה הימנית, משם היא מתפשטת סביב העלייה השמאלית דרך החדרים ועד לחוד הלב. כך נגרמת ההתכווצות שחוזרת על עצמה בכל פעימה. בפרפור עליות, ריבוי אותות חשמליים גורם לכך שהעליות מתכווצות במהירות רבה ובצורה לא יעילה. המשמעות היא שיבוש הפעילות הסדירה של הלב – דבר פוגע בתפקוד הלב ועלול להוביל להיווצרות קרישי דם ולשבץ מוחי.

חסיד גור לשעבר שהתגייס כחרדי: "הצבא ידע שעזבתי את החסידות"

הלחם והחמאה: מכבי ת"א תנסה לגבור על באיירן – ולהתקרב לצמרת

"מקסימה ומלאה בהומור": השחקנית חנה רוט הלכה לעולמה בגיל 80

הדמייה של לב אנושי
הדמייה של לב אנושי | צילום: חדשות 13

הטיפול השכיח בחולים עם פרפור עליות שלא מגיבים לטיפול תרופתי, הוא אבלציה. בטיפול הזה מחדירים צנתר מיוחד דרך וריד הירך של החולה לעליה הימנית וממנה באמצעות דקירה לעליה השמאלית וצורבים אזורים שונים בעליות, שבהם נוצרים המעגלים החשמליים הלא תקינים שגורמים להפרעות הקצב. הפעולה הזו נעשית על בסיס מיפוי חשמלי של פעילות הלב שאינו מדוייק במאה אחוזים ולכן עשרה עד ארבעים אחוזים מהחולים שיעברו אבלציה ימשיכו לסבול מהפרעות קצב, גם אחרי הטיפול הזה.

פרופסור מיכאל גליקסון, אחד הקרדיולוגים המובילים בישראל בתחום הפרעות הקצב, הבין שכדי לעזור לחולים כמו בני צריך לספק למצנתרים תמונה מדויקת יותר של הלב. כמעט אחד לאחד. כך ניתן יהיה לצרוב כל מוקד שגורם להפרעת קצב, בלי לפספס שום דבר. לשם כך, הוא החליט להשתמש גם במכשיר MRI מיוחד, שמדמה את הלב האנושי באופן כמעט מושלם.

גליקסון סיפר על השיטה המיוחדת: "המיפוי החשמלי אומר איך מסתובב החשמל. ה-MRI מראה את הצלקת. אני מחבר את הדברים יחד וזה נותן לי תמונה יותר מדויקת של איפה בדיוק צריך לצרוב".

פרופסור לואיס מונט מבית החולים האוניברסיטאי בברצלונה, ממציא השיטה שבה משלבים בין המערכות, סיפר על היתרונות של המערכת: "בעבר, השתמשו רק במידע החשמלי. עכשיו במידע החשמלי בתוספת מידע אנטומי על הצלקת, שבאמצעותו אפשר לקחת את המידע החשמלי ולחבר בינו לבין הצלקת והאנטומיה שלה".