"אי אפשר להיות אדיש": האנשים שעוקבים מקרוב אחרי עליית הכינרת

בין סבבי הבחירות, חמאס בדרום ואיראן בצפון - החיים של אנשים רבים בטבריה נעים סביב גובה המפלס: חקלאים, דייגים וסתם מכורים, שמצב הרוח שלהם - כגובה המים. "נותן תחושה של חיות"

זמן צפייה: 11:29

מה יש בו במפלס הכינרת שכל כך הרבה ישראלים טורחים לעקוב אחריו ולהחליט באיזה מצב רוח הם לפי גובה המפלס. דייגים, חקלאים, וסתם מכורים לאגם בודקים את המפלס גם מתוך דאגה לפרנסה, או סתם מתוך אהבה לקסם של הכינרת. אושרי ויצמן נולד בטבריה, נצר למשפחה שכבר שבעה דורות לצד הכינרת. בכל בוקר הוא מגיע אליה. טבריה של היום אולי קצת מקרטעת, אבל הוא פה בשביל העתיד, ואושרי קורא כל בוקר את העתיד - במד הגובה של המים: "הכינרת עולה, המצב רוח עולה, התיירות עולה, הפרנסה עולה – הכל בשפע. זה הלב הפועם של העיר, אתה מרגיש את זה יום יום. נותן תחשוה של חיות, של התרוממות רוח".

רק לפני שנתיים המפלס גרד את הקו האדום, בואכה השחור. שלושה מטרים פחות מהיום. בינואר עלה מפלס הכינרת ב-1.27 מ', שיא של 28 שנים. אבל מתברר שלא כולם מרוצים מעליית המפלס. הלא מרוצה הוא ג'אבלו, מוותיקי הדייגים בטבריה. ההגיון הפשוט שלנו אומר - יותר כינרת - יותר דגים. אך מתברר שיש דגים, אבל הם בורחים. בחוף צמח הנטוש ניתן לראות את צמרות האשלים שגדלו על החוף במשך חמש שנות הבצורת, וביניהם משחקים מחבואים - הדגים.

לכתבות נוספות בנושא >> 

סוד האי הנעלם: האיש שמתעד בכל יום את עליית מפלס המים בכינרת

האי בכינרת כמעט ונעלם: צפו בצילומי הרחפן מהיום – ולפני שנה

הכינרת עולה – אך טבריה שוקעת: בעלי העסקים מודאגים מעתיד העיר

הכינרת
הכינרת | צילום: אושרי ויצמן

לפני שנתיים בשיא הבצורת, פגשנו את יהודה ורוברט, מוותיקי מגדל, חקלאים מבטן ומלידה. אז הם סיפרו לנו שהם מרגישים מובסים למראה השדה היבש. השבוע, פגשנו אותם באותו מקום בדיוק ליד מטע הזיתים שהיה מועמד לכריתה. "העצים מחייכים, הכינרת מחייכת, כולנו מחייכים. המטע הזה שנה שעברה היה יבש", הם סיפרו. ועדיין, גם בעונה גשומה לא קל להיות עובד אדמה. יהודה, בן 82, 60 שנה חקלאי דואג לעתיד.

על המזח בכפר נחום פגשנו את איתן. איתן יוצר סרטי טבע שלמים באמצעות הטלפון הנייד בלבד – עשה סרט שלם רק על הכינרת. יצאנו איתו ועם שירן אונגר, מנהל שמורת הטבע מג'רסה ברשות הטבע והגנים אל החלק הצפוני של האגם, אל שמורת הטבע היחידה שלחופיו - הבטיחה. השמורה משתנה מדי יום ביומו. באזור של צפון הכינרת, עליית המפלס הציפה שטחים שלמים, קו החוף רחוק כמעט קילומטר מהיכן שהיה רק לפני חודש וחצי. אונגר נמצא 20 שנה על האגם, ולא זוכר תקופה כזו: "אני מתרגש. אני חי את הכינרת, השינויים האלה זה משהו שאתה חווה כל יום ואין דרך לא להתרגש. כל יום מופע חדש, אי אפשר להיות אדיש לדבר הזה. זה מדהים".