ישראל מול ה-OECD בחינוך: פחות לימודים פיזיים ושכר נמוך

איך הייתה שנת החינוך האחרונה בצל משבר הקורונה? דו"ח חדש שמתפרסם היום (חמישי) מעלה כי בישראל למדו הכי פחות ימים פיזיים במוסדות החינוך בקרב מדינות ה-OECD. הדו"ח מציין כי בעל-יסודי, מוסדות החינוך היו סגורים במשך 76 ימים לעומת 70 בממוצע ב-OECD. בחטיבות הביניים, הפער גדול אף יותר – 93 ימים לעומת 65 ימים ב-OECD. בשכבות הגיל הנמוכות יותר, המגמה מתהפכת: בחינוך היסודי ובגני הילדים – היו פחות ימים פיזיים דווקא בשאר המדינות לעומת ישראל.

הנתון שכמעט ולא משתנה מדי שנה בדו"ח הוא נתון שכר המורים. השכר הממוצע של המורים בחינוך הקדם-יסודי דומה אמנם לזה של המורים המקבילים במדינות ה-OECD, אך בשלבי החינוך המתקדמים יותר, השכר נמוך יותר.

בחטיבות הביניים, מורה בישראל מרוויח בשנה 44,754 לעומת עמיתו ב-OECD שמרוויח 47,988. בעל-יסודי הפער גדול עוד יותר – מורה בישראל מרוויח בממוצע 47,706 לעומת 51,749 למורה ב-OECD.

לכתבות נוספות בחדשות 13 >>

בן 15 נהרג בכביש 4, 2,583 נזקקו לטיפול • סיכום יום הכיפורים

האלימות בחברה הערבית: בן 37 נרצח בעכו, בן 42 בג'סר א-זרקא

מחקר חדש מגלה: זינוק של פי 10 בהגנה חיסונית לאחר ה"בוסטר"

[brightcove_iframe video_id='the-main-edition-articles-part-0908212140' autoplay='0' credit='' desc='מה קרה למחאת הסרדינים? הכתבה של ליאור ורוצלבסקי' poster='' kid='1_75ut3z3m' duration='582']

שיעור הצפיפות בכיתות ממשיך להיות גדול לעומת ה-OECD. בשנת 2019, עמדה הצפיפות בישראל על 26.3 בכיתה בממוצע לעומת 21.1 תלמידים בממוצע של ה-OECD. הפער לא משתנה גם בחטיבות הביניים – 28.1 תלמידים בישראל לעומת 23.3 ב-OECD.

נתוני ההוצאה הלאומית לחינוך הם היחידים שמתייחסים לשנת 2018 בעוד ששאר הנתונים מתייחסים בעיקר לשנים 2020-2019 וחלקם גם על פי שנת 2021. בשנת 2018 הוציאה ישראל על מוסדות החינוך 6.1 אחוזים מסך התוצר – שיעור הגדול בכ-41 אחוזים מהשיעור המקביל במדינות ה-OECD. ישראל מדורגת על פי מדד זה במקום השלישי מתוך כלל המדינות כשרק נורבגיה ואיסלנד מקדימות אותה.

באשר להיקף הלמידה, בשגרה רגילה בישראל לומדים באופן רשמי בחינוך היסודי 214 ימים בממוצע לעומת 186 במדינות ה-OECD. בחטיבות הביניים – 205 ימים לעומת 184 ובחינוך העל-יסודי – 194 ימים לעומת 182.

מבחינת שעות הלימוד, בישראל לומדים ביסודי בממוצע 938 שעות לעומת 807 ב-OECD. בחטיבות הביניים הפער קטן יותר – 989 לעומת 923. המורים בישראל מלמדים יותר שעות ביסודי מהעמיתים שלהם ב-OECD ופחות שעות בעל-יסודי.

שיעור המורות בישראל גבוה משמעותית ביחס למורים בכל שלבי החינוך. בגני הילדים למשל, שיעור הגננות הוא מעל 99 אחוזים ובחינוך היסודי הוא עומד על יותר מ-85 אחוזים. תופעה זו שכיחה במרבית המדינות. עם זאת, שיעור המורים הגברים הולך וגדל בשלבי החינוך הגבוהים יותר. בשאר למעמד הניהול, שיעור הנשים המנהלות בתי ספר גבוה יותר בישראל בהשוואה לממוצע ב-OECD. עם זאת, ככל שעולים בשלבי החינוך, שיעור המנהלות יורד. בכל הנוגע לגיל המורים, בישראל הם צעירים יותר.

נתון מעודד בדו"ח מגלה כי שיעור המשכילים בישראל גבוה מזה של ה-OECD. 50.1 אחוזים בישראל הם בעלי השכלה על תיכונית ואקדמית ואילו ב-OECD הוא עומד על 38.6 אחוזים בלבד.

שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא-ביטון, אמרה על הדו"ח: "הוא מהווה בסיס חשוב בגיבוש התוכניות העתידיות שהמשרד שוקד עליהם בימים אלה".