לא מאמינים לממשלה - סומכים על צה"ל: מדד אמון הציבור ל-2020
המכון הישראלי לדמוקרטיה חשף מה חושבים הישראלים על מערכת הבריאות, הממשלה והמשטרה: 57% סבורים כי השלטון הדמוקרטי נמצא בסכנה, רק 32% סומכים על התקשורת - ובסה"כ 41% מאמינים למשטרה
המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם היום (שני) את מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2020, אשר משרטט תמונת מצב בנוגע למידת האמון במוסדות המדינה והערכת הציבור כלפי השירות הציבורי. הפרויקט, שנערך זו השנה ה-18 ברציפות, בדק בין היתר את מידת האמון במערכת הבריאות, בממשלה ובמשטרה - במיוחד ברקע משבר הקורונה, ונערך בחודש יוני - ופעם נוספת באוקטובר.
מהנתונים עלה כי בעוד שבשנת 2019 מחצית מהישראלים חשבו כי מצבה של המדינה טוב או טוב מאוד, ביוני האחרון חלה ירידה ל-37%, ובאוקטובר ירידה נוספת ל-32%. לצד זאת, עדיין 64% מהנשאלים סברו באוקטובר כי ישראל היא מקום טוב לחיות בו, זאת למרות שרק 61% הגדירו ביוני את מצבם האישי טוב או טוב מאוד, בניגוד למה שחשו 80% מהישראלים בשנת 2019.
במדד הדמוקרטי בדקו בנוסף גם מה חושבים הישראלים על הדמוקרטיה והממשלה, וגילו כי לא פחות מ-57% מהציבור סברו, נכון לחודש אוקטובר, שהשלטון הדמוקרטי בארץ נמצא בסכנה חמורה. גם השנה, 60% מהמרואיינים היהודים העריכו שהמשטר בישראל הוא דמוקרטי גם לאזרחים הערבים, לעומת 58% מרואיינים ערבים שסברו כי לא כך הדבר.
לכתבות נוספות בחדשות 13 >>
נתניהו: נעלה לקצב של 170 אלף חיסונים ביום
יעלון הודיע על ריצה עצמאית של תל"ם: "הגיע הזמן לשינוי"
השר יזהר שי, פרופ' חגי לוין וגונן בן יצחק מצטרפים ליעלון
על פי הסקר, נראה כי מוסדות המדינה שומרים על סדר דומה במדרג מדד האמון, ובכל זאת - בהשוואה לשנים קודמות, חלה ירידה ברוב המוסדות. לא זו בלבד, בכמה מוסדות נרשמה ירידה נוספת באמון הציבור בין שתי המדידות ביוני 2020 ובאוקטובר 2020.
בקרב הציבור היהודי, צה"ל נמצא בראש רשימת המוסדות מבחינת רמת אמון הציבור, אך גם כאן חלה ירידה משמעותית, מ-90% אשתקד ל-81% אמון באוקטובר, והוא הנמוך ביותר מאז 2008. כמו בכל שנה, גם השנה נמצא נשיא המדינה עם אחוזי האמון הגבוהים ביותר אחרי צה"ל. הסקר מראה כי האמון שהציבור היהודי נותן בו יורד מ-71% בשנה שעברה ל-63% ביוני ול-56% באוקטובר.
ירידה משמעותית נראתה גם באמון בבית המשפט העליון, מ-52% ביוני ל-42% באוקטובר. מעט אחריו, המשטרה עם 41% והתקשורת עם 32%. סוגרות את הרשימה: הממשלה - 25%, הכנסת - שהאמון בה צנח ל-21% מ-32% שנרשמו ביוני - והמפלגות – שהאמון ירד ל-14% בלבד.
אמון הציבור הערבי במוסדות נמוך מזה של היהודים ורשם ירידה ניכרת בהשוואה לשנים קודמות. בית המשפט שנהנה מתמיכתם של 60% מהנשאלים בחודש יוני, צנח ל-40% באוקטובר. גם האמון במפלגות נפגע קשות, שכן אחרי שעלה ל-30% ביוני לעומת 20% ב-2019, חמישה חודשים לאחר מכן הוא התרסק, כאמור, ל-14%.
גם השנה, בדומה לשנים קודמות, 58% מהציבור הישראלי מעריך כי הנהגת המדינה היא מושחתת. בקרב הציבור היהודי, תפיסה זו שכיחה הרבה יותר בקרב השמאל, עם 87.5%, בעוד שבמרכז המספר עומד על 74% ואילו בימין - רק 43% סבורים כי ההנהגה מושחתת.
ומה באשר למערכת הבריאות שנלחמה בהתפשטות הנגיף? לא פחות מ-83% מרוצים מאיכות הטיפול הרפואי בקופות החולים אליהן הם משתייכים, בעוד רק 57% מהישראלים הביעו שביעות רצון מאיכות הטיפול הרפואי בבתי החולים.
על פי ממצאי הסקר, נראה כי הציבור הערבי מרוצה יותר מאשר הציבור היהודי בתפקוד בתי החולים, שכן 74% מהערבים הביעו שביעות רצון מהטיפול שקיבלו לעומת 54% מהיהודים. בכלל הציבור, 78% מהנשאלים - הן יהודים והן ערבים, קופות החולים זוכות לאמון הגבוה ביותר מבין 11 המוסדות שנמדדו השנה במדד הדמוקרטיה.
מנגד, השנה - ובחודשים האחרונים במיוחד, נרשמה הידרדרות חדה בהערכת טיב היחסים בין הציבור למשטרה, זאת לאחר ש-84% מהישראלים הודו כי לדעתם, משבר הקורונה הזיק למערכת היחסים שבין הציבור למשטרה. לשם השוואה, ביוני המספר עמד על 47% בלבד. נכון לחודש אוקטובר, אמון הציבור היהודי במשטרה עמד על 41%.
בקרב יהודים, את הציון הנמוך ביותר קיבלה המשטרה על טיפולה באלימות במשפחה – מעל מחצית מהנשאלים, 51.5%, העריכו זאת כגרוע, ובקרב ערבים על הטיפול בפשע מאורגן - 60% העניקו למשטרה ציון גרוע. כמו כן, 69% מכלל הציבור סבורים כי המשטרה מטפלת בפשיעה ברחוב היהודי ביסודיות רבה יותר מאשר ברחוב הערבי.
נשיא המדינה ראובן ריבלין, שקיבל לידיו את תוצאות הסקר מידיהם של יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ופרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, מסר: "שנתיים האחרונות, שהיו כמו מערכת בחירות שאין לה סוף, שחקו עוד ועוד את האמון של האזרחים במוסדות השלטון והחוק".
"יש מי שבוחר לחבוט במשטרה, ויש מי שבוחר להטיל רפש על מערכת המשפט, יש מי שכועס עליי כנשיא המדינה אבל בתחתית הרשימה, במדגם שאתם מציגים כאן היום, מדגם שבוחן את אמון הציבור במוסדות המדינה, נמצאות דווקא הכנסת והמפלגות".
"זו הפעם הרביעית בתוך שנתיים שהממשלה נופלת, והכנסת מפזרת את עצמה, וקוראת לעם בישראל לפקוד את הקלפיות", הוסיף הנשיא. "דומה שבמלחמת ההתשה שמנהלים נבחרי הציבור עם הציבור, אין מנצחים. יש רק שחיקה וייאוש".
"אני קורא מכאן למנהיגי הציבור – לחברי הכנסת, לראשי המפלגות, לראשי הערים ולמנהיגים הרוחניים. אם נוסיף לעסוק בפלגנות, בעימותים, בהנצחת השבר ביננו, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מוסיפים לדשדש בבוץ הפוליטי שמונע מהחברה הישראלית להתקדם הלאה. שיקום אמון הציבור בכנסת ובמפלגות, ובכל מוסדות המדינה, יצטרך לעמוד בראש מעייניהם של נבחרי הציבור".
