שוברים את הכלים: איבדו אמון ברשויות - והחליטו לפעול במקומן

תקופת הקורונה הביאה עימה מספר חריגות שמערערות את הסדר החברתי ומטשטשות את הגבול בין הנורמלי והלא-נורמלי. אזרחים רבים שאינם פורעי חוק, מוצאים את עצמם חסרי אונים בכל פעם שהם מחפשים את רשויות המדינה ומרגישים את הצורך לפעול במקום שבו המשטרה ובתי המשפט נכשלו. יחד עם הרוח הגבית שניתינת להם ברשתות החברתיות, האש שפורצת בשדה הקוצים הווירטואלי הופכת למציאות שכבר קשה לעצור.

כך קרה למשל באירוע חילוץ הכלב מבעליו המתעללים בבת ים, אז הגיעו כוכבי הרשת מישל טרוני ודניס צ'רקוב לזירה ותפעלו את האירוע לבדם, ללא התערבות המשטרה: "האמת, זה אירוע מאוד עצוב, אבל לנו באופן אישי הייתה בו הרבה שמחה", אמרו השניים והוסיפו: "ירדנו למטה, היו פה אנשים שגם להם כאב, גם להם אכפת וגם להם נמאס מהמצב". "זה כבר לא ברשת יותר - פתאום אתה רואה שהתגובה היא אמיתית", הוסיף טרוני.

כתבות נוספות בחדשות 13 >>

אלפים מפגינים נגד נתניהו ליד בלפור; שני מוחים עוכבו בכביש 1

"יום עצוב ואבידה גדולה": השחקן שון קונרי מת בגיל 90

דיווח בצרפת: כומר נורה בכנסייה בעיר ליון – נעצר חשוד

דוגמה נוספת לאזרח שלקח את החוק לידיים הוא תמיר ברלנקו, יוזם מרד בעלי העסקים, שהצית את המחאה תחת השם "לא יהיה בסגר" והקים קבוצה בפייסבוק, ועשרות אלפי בעלי עסקים הצטרפו אליו תוך שלושה שבועות. "אני לא מרגיש שאני מצית מרד", אמר ברלנקו, והוסיף: "אני מרגיש שאנשים פה נלחמים על הזכות שלהם להתקיים. אנשים מתים, אנשים קורסים". לדעתו, הוא הצליח לגייס את המונים בזכות האמונה של האנשים בדברים אותנטיים וההזדהות שלהם עם כאב אמיתי שכולם חווים אותו יחד. יואב אדר, בעל רשת חנויות שפתח את עסקיו בניגוד לחוק, טען כי "כופים עליי להיות עבריין".

"הקורונה בעצם פועלת נגד האינסטינקט האנושי. מטבענו, כשרע לנו, אנחנו נוהגים להתחבר, להתקרב, להתחבק ולהיות ביחד. זה בדיוק מה שאסור לנו לעשות", טוען פרופ' יורם יובל, מי שהקים בעצמו מאהל מחאה נגד רה"מ נתניהו. "הבעיה היא שזה מעצים את תחושת הבדידות ואת התחושה של "מי האויב?", הוסיף. בסופו של דבר, אנשים מרגישים את האחריות החברתית שלהם לפעול נגד תופעות שמפריעות להם, אך זה עלול להיגמר באסון מצד אחד, ומצד שני אפשר לרתום את הכוחות הללו למען שינוי חברתי.