"לא יודע איך חיים פה": בהודו חוששים מהעוני שמחריף בשל המגפה
מספר הנדבקים היומי ממשיך לטפס, ומומחים מעריכים כי השיא עוד רחוק. בחלק מהכפרים אנשים נותרו חסרי כול, וברקע קושי הממשלה לספק פתרון, חוששים המקומיים להגיע למצב של רעב. "אף אחד לא עזר"
מגפת הקורונה מכה בימים אלה בעוצמה בהודו. שיא נדבקים יומי נרשם שלושה ימים ברציפות, כאשר ביום חמישי, מלבד העובדה שכמעט עשרת אלפים בני אדם אובחנו חולים, נרשם גם שיא במניין המתים ביממה.
עד כה יותר מ-230 אלף בני אדם נדבקו בהודו, מקום שישי בעולם. אולם, מספר הבדיקות לנפש במדינה נמוך במיוחד, כאשר לשם השוואה, בארה"ב נעשות כמעט פי 20 בדיקות למיליון בני אדם - ובשל כך מעריכים מומחים כי ממדי המגפה גדולים באופן משמעותי.
בתוך שבועיים צפויה הודו לעקוף גם את איטליה, בריטניה וספרד ולהגיע למקום הרביעי מבחינת כמות החולים. גרוע מכך, על פי הערכות המומחים, המחלה רחוקה מאוד מהשיא שלה, שיכול להגיע גם בעוד שבועות רבים.
לכתבות נוספות בחדשות 13 >>
אושרה מועמדותו של פרופסר חזי לוי למנכ"ל משרד הבריאות
נעצר חשוד בתקיפת יהודה גליק ליד בית משפחת האוטיסט שנורה בי-ם
המסעדות שניצלו את משבר הקורונה – כדי להמציא את עצמן מחדש
הגורמים הרפואיים מודאגים במיוחד מהתפרצות המגפה במיוחד בכפרים העניים, זאת בשל הצפיפות המרובה, המחסור ברופאים והקושי לעקוב אחר מניין הנדבקים. באזורים מסוימים, המשבר הכלכלי שנוצר בכפרים עלול לגרום לחרפת רעב של ממש, עד כדי מוות.
הכול החל כאשר ראש הממשלה נרנדרה מודי הכריז על סגר בסוף מארס. אז, מפעלים רבים ברחבי המדינה נסגרו, התחבורה הציבורית נעצרה ומיליוני מהגרי עבודה היו תקועים הרחק מהבית. מלבדם, גם האזרחים בכפרים המבודדים בהודו נקלעו לבעיה.
במערב רג'סטאן, הגדולה שבמדינות הודו, נמצא הכפר המדברי דצ'ו. בימי שגרה, נאלצים המקומיים ללכת ברגל, בחום שיכול להגיע ל-50 מעלות, מרחק של שבעה קילומטרים אם ברצונם להגיע לחנות הקרובה. חלק מהם, שמשכורתם היא סביב ה-120-100 דולרים, איבדו את עבודתם. כעת, בשל המגפה, הם אינם עובדים ואין להם יכולת כלכלית לקנות אוכל עבור ילדיהם. במקרה כזה, לא נותר להם אלא להסתמך על צדקה.
הממשלה בהודו טוענת כי הגודל העצום של רג'סטאן מהווה אתגר בכל הקשור לחלוקת סיוע וכי אפילו בזמנים רגילים קשה לספק שירותים לכולם. ובכל זאת, כניסיון לפתור את הבעיה, היא החלה לספק לאזרחים קמח ואורז במחיר מסובסד, ואף העניקה קצבה בסיסית לכאלה שנמצאים מתחת לקו העוני.
אולם, פעולות אלה לא מספקות את גובינד רת'ור, שנולד וגדל בכפר. בחודש שעבר הוא החליט שעליו לעשות משהו כדי לעזור, וגייס צוות של 14 אנשים כדי לספק מוצרים חיוניים לאנשי הכפרים. כל חבילה עולה 11 דולר, וכוללת בתוכה קמח, קטניות, סוכר, שמן ותבלינים - מספיק כדי להאכיל משפחה של ארבע נפשות במשך עשרה ימים. "במהלך המשבר - אף אחד לא היה כאן כדי לעזור לאנשים", סיפר רת'ור לרשת CNN, "אני לא יודע איך הם חיו כאן. בחיים לא ראיתי דבר כזה".
בהודו יכולים להתעודד משום שבימים האחרונים קצב הצמיחה של התפשטות המגפה יורד, זאת בשל הירידה בקצב ההתפשטות במחוזות הגדולים במדינה. בתחילת מאי, למשל, קצב הצמיחה היומי היה 6.2% והגיע לשיא של 7%. לאחרונה, כאמור, החלה מגמת ירידה ושיעור הצמיחה הארצי הגיע ל-4.67% בלבד.
במדינת מהרשטרה, שהיוותה יותר משליש מכלל מקרי ההידבקות בהודו, הקצב מאט כבר שבועיים - מהר יותר מאשר מה שצפו הרשויות. עד אמצע מאי, הצמיחה של מהרשטרה הייתה גבוהה בכאחוז מהמדינה כולה - וכשזו החלה לרדת היא השפיעה על נתוני הודו כולה.
