01.04.2018

11:30

מצדה
מצדה ,
רויטרס

כאלפיים שנה לאחר שנבנתה על ידי הורדוס, זכתה מצדה לכבוד עולמי

ב-2001 נכנסה ישראל לראשונה לאתרי המורשת העולמית של אונסקו, בזכות מצדה (ועכו העתיקה). אסתי בן חיים, שהגישה את המועמדות, מסבירה את חשיבות התואר • פרויקט 70/70

ב-31 בדצמבר 2001 הוכרז לראשונה בישראל אתר מורשת עולמית על ידי אונסקו. למעשה, הוכרזו אז שני אתרים – מצדה ועכו העתיקה, אך למצדה הייתה הבכורה.

 

היה זה כשנה אחת בלבד אחרי שמדינת ישראל חתמה על "האמנה להגנה על המורשת התרבותית והטבעית של העולם", חתימה המחייבת את המדינה להגן על האתר המוכרז ולשמרו למעננו ולמען הדורות הבאים. מאז נוספו במדינה עוד 7 אתרים (חלקם אתרים סדרתיים) המוכרזים כאתרי מורשת עולמית, וכיום ישנם 10 אתרים מוכרזים, ובהם ירושלים העתיקה שהוגשה ע"י ירדן והוכרזה בשנת 1981.

 

אתר המוכרז על ידי אונסקו כאתר מורשת עולמית חייב לעמוד בכמה תנאים, ובראשם היותו בעל "ערך אוניברסלי יוצא מן הכלל" (OUV – Outstanding Universal Value). אונסקו קבע קריטריונים להערכת הערך העולמי היוצא מן הכלל; ישנם ששה קריטריונים למורשת תרבות וארבעה קריטריונים למורשת טבע. די לעמוד בקריטריון אחד על מנת להירשם ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסקו.

 

שקיעה מעל מצדה
 

זריחה מעל מצדה. עונה על 3 קריטריונים (רויטרס)

 

 

מצדה עונה על שלושה קריטריונים של אונסקו להכרזת אתר כמורשת תרבות עולמית, שהם:

 

קריטריון 3 – על האתר להוות עדות ייחודית למסורת של התפתחות תרבותית או לציוויליזציה חיה או נכחדת; אונסקו קובע כי מצדה היא סמל לממלכת ישראל הקדומה, חורבנה האלים והגלות שבאה בעקבותיה.

 

קריטריון 4 – על האתר להוות דוגמא יוצאת מן הכלל של סוג בנייה, מכלול אדריכלי או טכנולוגי או נוף, שמייצגים שלב משמעותי בהיסטוריה של האנושות; אונסקו קובע כי הארמון הצפוני שבנה הורדוס מהווה דוגמא יוצאת מן הכלל לווילה מהתקופה הרומית הקדומה, ואילו מערכת המצור המקיפה את האתר מהווה את הדוגמא הטובה והשלמה ביותר של מערכת מצור רומית ששרדה עד ימינו.

 

הכללת מצדה ברשימת אונסקו גרמה לכך שהעולם רואה את ישראל לא רק בהיבטים המדיניים והסכסוך הישראלי-פלסטיני, אלא גם כחלק מהעולם הנאור והתרבותי

 

קריטריון 6 – קריטריון לא מוחשי הקשור לאירועים או למסורות חיות, לרעיונות או לאמונות בעלי משמעות אוניברסלית. אונסקו מוצא כי האירועים הטרגיים בימיהם האחרונים של הפליטים היהודים ששהו במצדה עושים את מצדה לסמל הן של הזהות התרבותית היהודית, הן, ובאופן יותר אוניברסלי, לסמל המאבק האנושי המתמיד בין דיכוי לחירות.

 

בנוסף לערך האוניברסלי היוצא מן הכלל על האתר לעמוד בתנאים נוספים של אותנטיות - מקוריות ומיעוט שחזורים, ואינטגריטי - שניתן יהיה להבין את מהות האתר ורוחו על פי הממצאים שישנם בו. כמו כן, האתר חייב להיות בעל תוכנית ניהול מסודרת ומיושמת על מנת שיישמר במצבו בעת ההכרזה לאורך זמן. 

 

שבר כלי ממצדה מוצג על ידי הארכיאולוג אהוד נצר
 

שבר כלי ממצדה מוצג על ידי הארכיאולוג אהוד נצר (רויטרס )

 

 

בו זמנית, עם ההכרזה של מצדה כאתר מורשת עולמית, נשלם במצדה פרויקט פיתוח גדול שניזום על ידי משרד התיירות ורשות הגנים הלאומיים כהיערכות לקליטת המוני התיירים שצפו כי יגיעו לישראל בשנת 2000, שנת המילניום. הפרויקט שהחל בשנת 2000 הביא ל"מתיחת פנים" של האתר, ובמסגרתו שופרה חוויית הביקור בשרידים העתיקים של מצדה ההיסטורית בבמת ההר, הוקמה מבואת כניסה חדשה ומשוכללת ומרכז מבקרים, והוחלף הרכבל הישן - שפעל משנת 1971 והיה הרכבל הראשון בישראל - ברכבל גדול וחדיש מקודמו. כעבור שנים ספורות נוסף, בשנת 2007, מוזיאון המציג את הממצאים מחפירות מצדה.

 

מאז חפירות יגאל ידין במצדה בשנות ה-60 ופתיחתה לקהל כגן לאומי בשנת 1966, הייתה מצדה אבן שואבת למבקרים מהארץ ומרחבי העולם. פיתוח האתר והתאמתו לסטנדרטים מתקדמים של תיירות, ולאחר מכן ההכרזה של אונסקו, שימרו ואף הגבירו במידת מה את תנועת המבקרים באתר. אתר מצדה עונה על צורכי ביקור של קהלים מגוונים והוא מתופעל במיומנות על ידי רשות הטבע והגנים. חווית הביקור הייחודית והאירועים המתקיימים באתר זוכים להדים רבים - השם מצדה מוכר ברחבי העולם והיא כלולה בתוכניות הביקור בישראל של קבוצות מאורגנות ושל משפחות ויחידים. 

 

הכללת מצדה ברשימת המורשת העולמית של אונסקו גרמה לכך שהעולם רואה את ישראל לא רק בהיבטים המדיניים והסכסוך הישראלי-פלסטיני, אלא גם כחלק מהעולם הנאור והתרבותי. יש חשיבות רבה בחשיפת פנים חיוביות כאלה של המדינה ברחבי העולם.

 


 

הכותבת עבדה ברשות שמורות הטבע והגנים, בין היתר בפרויקט הפיתוח הגדול במצדה ובהקמת המוזיאון - והיתה אחראית על כתיבת תיק מצדה לארגון אונסקו