BETA

05.10.2010

20:00

עודכן:

6 שעות לפני תחילת המלחמה: דדו דרש גיוס מילואים מלא, דיין התנגד

רגע לפני שצבאות ערב תקפו את ישראל, ראש הממשלה גולדה מאיר כינסה ישיבה דרמטית, שבה דרש הרמטכ"ל לגייס את כל מערך המילואים ולהנחית מכת מנע. שר הביטחון דיין אמר כי ישראל עלולה להצטייר כצד התוקף ופסק: "על סמך הידיעות שיש עתה, לא נוכל להכות מכה מונעת". גולדה הכריעה: "מכה מונעת - נורא מושך, אבל זה לא 1967"

יום הכיפורים, 6 באוקטובר 1973, השעה 8:05 - שש שעות בלבד לפני שצבאות ערב תקפו את מדינת ישראל: בבית ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, התכנסו שר הביטחון משה דיין, עוזרו רב-אלוף במילואים צבי צור, הרמטכ"ל דוד (דדו) אלעזר, ראש אמ"ן אלי זעירא, והשרים ישראל גלילי יגאל אלון - כדי לדון במצב הנפיץ, כשהיה ברור כי המלחמה עלולה לפרוץ בכל רגע. על הפרק עמדו שני נושאים עיקריים: גיוס מילואים ואפשרות לתקיפת מנע מצד ישראל, כפי שקרה שש שנים קודם לכן במלחמת ששת הימים.

 

היכנסו לקרוא את הפרוטוקול המלא »

הפרוטוקולים של יום כיפור נחשפים - הסיקור המלא »

דיין ביום השני ללחימה: אם אי אפשר לפנות - נשאיר פצועים »

דדו ביום הרביעי: "לא להגיד את כל האמת" »

שר הביטחון דיין אמר בפתח הדיון כי בארה"ב סבורים שאין סיבה לחשוש מפני מלחמה, למרות שהרוסים שהוצבו במצרים ובסוריה החלו לעזוב את שתי המדינות בהמוניהם, והבהיר כי יש לטפל בעניין. "הם הודיעו שאינם רואים הכנות למלחמה, אך אינם יודעים להסביר את הוצאת המשפחות של הרוסים. צריך לעשות איתם עימות מודיעיני - פה ובארה"ב", הציע דיין. "הם לא יודעים להסביר הרבה דברים. חיוני עתה לנסות ולהתיישב מודיעינית עם האמריקנים".

 

דיין התייחס לאפשרות של מכת מנע מול מצרים וסוריה, ופסל את הרעיון. "אם רק מצרים תתקוף, נוכל להכות בסורים. על סמך הידיעות שיש עתה, לא נוכל להכות מכה מונעת. אפילו חמש דקות קודם אי אפשר", הדגיש שר הביטחון. "אם נהיה במצב שמצרים התחילה והיא התחילה לבד, נוכל להכות גם בסוריה. עקרונית, אם לא יפתחו באש - לא נפתח באש".

 

בהתייחסו לגיוס המילואים אמר שר הביטחון כי הדרישות שהציב הרמטכ"ל - גבוהות מדי, מכיוון שהדבר ייראה כאילו ישראל שואפת למלחמה. "אני מציע לגייס את כל מילואי חיל האוויר, לגייס אוגדת שריון בגולן ואוגדה לסיני. זה יכול להגיע ל-60-50 אלף איש. גיוס זה יש לעשות עד 18:00... אם הדברים יחמירו ותתחיל אש - נגייס את המערך המלא. אחרת יהיה שאנו עושים מלחמה. גם כך יגידו זאת. לו הייתי חושב שאין מנוס, הייתי מגייס הכל", סיכם דיין.

דדו דרש לגייס את כולם: "צריך להגדיל את הכוח"

דדו מצדו אמר כי צה"ל ערוך באופן מקסימלי עם הצבא הסדיר, אך הדגיש כי 75% מעוצמת צה"ל מבוססים על מערך המילואים. "כתוצאה מזה צריך להגדיל מיד את הכוח", הוא פסק. "מילואים שלא נגייס עכשיו זה הפסד של יום, לכן אני בעד גיוס גדול. אני מחייב גיוס של כ-200,000 חייל. עם כוח זה נהיה ערוכים מחר בבוקר-צהריים באופן יותר יסודי. אם נגייס פחות מזה, מחר נוכל לתגבר. מבחינה הגנתית אוכל לבלום, אבל נהיה מוגבלים למהלכים הגנתיים, בעוד שאם יהיו יותר כוחות - נוכל לתקוף ולעבור להתקפת נגד. אני מציע את הגיוס הגדול. מבחינת האימפקט הבינלאומי-מדיני, זה לא משנה אם נגייס 70 או 200 אלף איש. מוטב שיגידו שאנחנו פתחנו וננצח, מילא יגידו זאת".

 

על המכה המונעת אמר הרמטכ"ל כי מדובר ביתרון עצום שיחסוך הרבה חיי אדם. "אם ניכנס למלחמה שהשלב הראשון שלה הוא בלימה, ויש לי ביטחון שנעמוד בה, ואחר כך תקיפה - זו תהיה מלחמה רצינית", הוא הסביר. "מבחינה אופרטיבית אנו מסוגלים היום בשעה 12:00 להשמיד את חיל האוויר הסורי בשלמותו. אנו צריכים אחרי זה עוד 30 שעות לחיסול מערך הטילים... אותי זה מאוד מפתה אופרטיבית, אך איננו מוכרחים להחליט עתה בעניין זה. יש זמן של ארבע שעות להידברות עם האמריקנים", הוסיף דדו.

ראש הממשלה שאלה האם במערכת הביטחון מודעים לכל מה שמתרחש במדינות ערב. ראש אמ"ן זעירא השיב בחיוב והתייחס תחילה לסוריה: "הם במצב שהם יכולים לצאת להתקפה בכל רגע. המערך הקדמי מתאים להגנה ולהתקפה. עכשיו יש סימנים שהוא בהתקפה". לגבי מצרים אמר: "למרות העובדה שהם מוכנים, לפי דעתי הם יודעים שיפסידו. סאדאת היום לא במצב שהוא מוכרח לעשות מלחמה". בהמשך הוא אף הוסיף כי ייתכן שנשיא מצרים יירתע מלצאת למלחמה וכי ייתכן שניתן יהיה להשפיע על מהלכיו. השר גלילי ציין בתגובה כי מקור של ראש המוסד זמיר (על פי פרסומים שונים מדובר באשרף מרואן) אמר שניתן לסכל את המלחמה באמצעות הדלפה לתקשורת. "צביקה מציע לנסות זאת", הוסיף גלילי.

 

כאן נכנסה לתמונה גולדה מאיר, שאמרה כי היא שוקלת את החלטתה בנוגע לגיוס המילואים. "יש את עניין ההשפעה על המשק, יש מקומות שיש כבר הרגשה שמשהו קרה", היא הסבירה. באשר למכה מונעת אמרה: "הלב נמשך, אך עוד נראה". ראש הממשלה אהבה את רעיון ההדלפה לתקשורת ותהתה: "מה יהיה אם באמת נקבל את העצה של החבר הזה? מדוע לא ניזום אנו שה-BBC, ה-CBS ואחרים יידעו על הרוסים? שהרוסים מפנים את סוריה ומצרים ולתת הערכה למה הם עושים זאת. אולי אפשר לכל הפחות להדליף לסוכנויות מה נעשה על הגבולות? זאת אומרת להרוס אצלם את האשליה של הפתעה".

גולדה הבהירה: "יש לי קנה מידה אחד - להיות במצב הטוב ביותר"

הדובר הבא היה דיין, ששב ואמר כי הוא מתנגד לגיוס מילואים גדול, אך הבהיר כי אם המהלך יאושר - הוא לא יתפטר מתפקידו. "המלצתי היא לגייס את כל חיל האוויר, לגייס אוגדה לצפון ואוגדה לדרום. בלילה נראה שצריך לגייס - נגייס", הוא פסק. "אני בעד שהאמריקנים יגידו לרוסים שהערבים הולכים למלחמה ושיפרסמו. אני חושב שכל אמצעי התקשורת יגידו שאנו הולכים לתקוף. גיוס מלא לפני שנורתה אפילו ירייה אחת - מיד יגידו שאנו התוקפנים. אני מחייב להגיד לאמריקנים על גיוס המילואים".

 

גולדה פסקה כי גיוס המילואים ייעשה בשלבים. "לפי תוצאות הדיבור עם האמריקנים - נגבירו. מכה מונעת - נורא מושך, אבל זה לא 1967. הפעם העולם מתגלה בכל נבזותו. לא יאמינו לנו", היא אמרה.

דדו ציין כי על פי הערכותיו, המלחמה תיפתח באותו היום בשעה 18:00. לפיכך הוא דרש לגייס את כל מערך המילואים של חיל האוויר וארבע אוגדות משוריינות. "אני מחפש לעצמי מצב טוב יותר - סך הכל גיוס של 120-100 אלף איש כולל הכל בכל", הוא הסביר. דיין חזר על התנגדותו ואמר כי יש לגייס פחות ממחצית מהכמות שמבקש הרמטכ"ל. "להכניס את המדינה לגיוס מלא כשאנו מאוד פגיעים הן כלפי חוץ והן כלפי פנים - האם אנו צריכים לעשות מצב רוח של מלחמה?", הוא תהה. 

 

ראש הממשלה התערבה והבהירה: "יש לי קנה מידה אחד. אם באמת תהיה מלחמה, אנו צריכים להיות במצב הטוב ביותר כלפי חוץ. אם תהיה מלחמה - מוטב שיכעסו עלינו ושמצבנו יהיה טוב יותר. איש לא יוכל למדוד בדיוק כמה גייסנו. אם תהיה מלחמה - אנו צריכים להיות במצב הטוב ביותר". דיין ציין כי הטוב ביותר הוא גיוס מלא, וגולדה המשיכה: "שלא יהיה מצב שבמכה הראשונה ייפגעו יותר מאשר אילו היה לנו יותר כוח. אם מלחמה, אז כמה שפחות פגיעות. באשר למכה מונעת - לא נוכל להסביר זאת, אך גם כאן נראה במשך היום". בסופו של דבר, בשעה 9:20, החליט דיין להסכים לכמות המילואים המופחתת שדרש דדו לקראת סוף הדיון.