אחרי שנים של חרם ייפתח מתחם קנטרי לאוכלוסייה הבדואית בדרום

בימים הקרובים ייפתח באפן רשמי בעיר הבדואית רהט, ולראשונה במגזר הבדואי csruo, מתחם קנטרי ייחודי וייעודי. הקמת המתחם היא תולדה של תסכול שחוו לא פעם תושבי רהט והסביבה כשנתקלו בסירובים להיכנס לבריכות שחייה בישובים יהודיים באזור הדרום בפרט ובארץ בכלל. רבים מהם, שרצו לחוות בריכת שחייה מהי, נאלצו לכתת רגליהם עד אום אל פאחם הרחוקה. עם זאת ולמרות זה, מבטיחים מנהלי הבריכה וקברניטי העיר, הבריכה ברהט תהיה פתוחה לכולם ללא הבדל דת, גזע ומין.

לא פחות מ 36 מיליון שקלים הושקעו במתחם שמטרתו העיקרית היא לתת מענה לצרכים הבסיסיים של האוכלוסייה הבדואית ברהט ובסביבתה בהיבטים של תרבות שעות הפנאי, ספורט, בילוי וחינוך בלתי פורמלי. "מטרת העל הייתה לספק לתושבי העיר והאזור חווית wellness שעד כה רק חלמו לבקש" אומר אדריכל מידד גנדלר, שותף במשרד האדריכלים V5 האמון על הפרויקט "למעשה, מדובר במושג הלקוח מתחום תרבות שעות הפנאי ומשמעותו היא מעטפת כוללת של פעילויות הקשורות לגוף ולנפש כדוגמת פעילות גופנית, טיפוח הגוף וטיפוח הנפש".

נראה אבל שמאחורי הקמתו של הפרויקט עומדים לא מעט היבטים פוליטיים

"נכון. ההיבט הפוליטי הראשי הוא ניצחון של המגזר הבדואי והשגת מטרה חשובה אחרי שנים של הדרה וחרם מצד המגזר היהודי. בנוסף, יש כאן הישגים גדולים של משרדי הממשלה שנרתמו לסייע ולעזור בהקמת הפרויקט, הן בתקציבים והן ברוח גבית חיובית, שבהם משרד הבינוי והשיכון, משרד התרבות והספורט והשר אורי אריאל הממונה על המגזר הבדואי. יש כאן בהחלט אמירה פוליטית חשובה של הממשל לגבי צמצום הפערים בין האוכלוסייה הבדואית והיהודית בישראל".

איך התבצעה העבודה מול משרדי הממשלה השונים?

"כל העבודה מול המשרדים התבצעה על ידי העירייה בלבד, למעט הצגת הפרויקט וקבלת אישור עקרוני ממשרד הבינוי והשיכון".

פרויקט כזה בטח מביא אתו שינויים נדל"ניים, תרבותיים וחברתיים לעיר ולסביבה. איך זה בא לידי ביטוי כאן?

"כמו כל פרויקט ציבורי המיועד לשירות הציבור, מטרת מרכז הספורט היא מתן מענה לצרכי האוכלוסייה בהיבטים של בילוי שעות הפנאי. מרכז הספורט ישמש כמוקד ציבורי וחברתי למפגשי תושבים לפני, אחרי ותוך כדי הפעילויות השונות. חוגי השחייה, המחול והכושר שיתקיימו במרכז, ישמשו את התושבים גם בהיבטים של חינוך בלתי פורמלי ויצרו מסגרות חינוכיות וחברתיות לתושבי רהט. בנוסף, מרכז ספורט, הכולל בתוכו פעילויות שעות פנאי מגוונות, ישמש כמוקד הציבורי לשכונות המגורים סביבו בכך שיצוק תוכן עשיר יותר לסביבתו מה שעשוי להעלות את ערך הנדל"ן באזורו".

כבוד למגזר

מסתבר שהיעדר תשתיות ומתקני שחייה בקרב האוכלוסייה הבדואית, יצרו מצב של חוסר מודעות לסכנות הטמונות במים ולחוסר ידע בכל הקשור לשחייה וכך, בשנים האחרונות, ידעה המדינה מקרי טביעה רבים של בני המגזר.

איך למעשה הותאם המרכז לאוכלוסייה שעבורה הוא נבנה שאינה מורגלת ואינה מחונכת לאורח חיים בריא?

"עד היום, נאלצו ילדי רהט ושאר הישובים הבדואיים לנדוד עד אום אל פחם בשביל להשתתף בחוגי שחייה. בשל כך, הקמת מתקן ראוי המאפשר קיום של חוגי שחייה ליד הבית יחשוף רבים מתושבי רהט לתחום שעד היום היה בלתי מושג מבחינתם. מטרת המתקן היא, בין השאר, לחנך את תושבי רהט והסביבה לשחייה, לאורח חיים ספורטיבי ובריא ולניהול אורך חיים תקין ועשיר בפעילויות משלימות של שעות הפנאי".

אילו דרישות מיוחדות הועלו במטרה להתאים את המרכז באפן ספציפי לאוכלוסייה ואילו אתגרים תכנוניים נבעו מכך?

"בשל הצורך בהפרדה מגדרית במרכז ברהט, כלומר הפרדה חד משמעית בין גברים ונשים, בוצע כיסוי של הזכוכיות בחלק התחתון של חלל הבריכה וזאת כדי למנוע מבטים מפנים המרכז החוצה ולהפך. פרט לזה, לא היו אתגרים תכנוניים מיוחדים משום שלהשקפתי, המגזר הבדואי דומה למגזר היהודי והתכנון האדריכלי זהה. באופן כזה, ייתכן ואף מגזר זה יתקדם עם הזמן ויבטל את ההפרדה המגזרית המלאה".

ומה בדבר התאמת המרכז לתוואי השטח?

"תכנון הפרויקט נעשה תוך התחשבות בתוואי השטח הקיים והוואדי אליו הוא צופה ששוקם כחלק מהפרויקט וכיום מהווה ציר תצפית מרכזי בו. כך נוצרה חזית של קומה אחת לכיוון הכניסה ומבטים רבים אל הנוף. הפרויקט בנוי בשתי קומות, כשהקומה הפונה אל הכניסה היא הקומה העליונה והבריכה נמצאת במפלס זה. תקרת חדר הכושר משמשת כמרפסת שיזוף וצפייה אל הוואדי ומהווה בחודשי הקיץ חלק בלתי נפרד משטחי הבריכה המקורה".