בשנת 2014, גדעון סער, בהיותו שר הפנים, חוקק החוק המתיר לרשויות מקומיות לנצל שטחים ציבוריים המצויים בשליטתם לטובת בניית דיור להשכרה לטווח ארוך, כל עוד הוא יינתן במחיר מוזל.

המשמעות: עיריות יכולות להוסיף קומות על בסיס מבנים ציבורים הקיימים בשטחן - בתי ספר, ספריות, גני ילדים, ובהן לבנות דירות להשכרה לצעירים במחיר זול בשיעור של עד 20% ממחיר השוק. למרות זאת, שלוש שנים אחרי - אך אף לא דירה אחת קודמה באמצעות היוזמה.

>> כתבות נוספות בחדשות 10:
10 ימים לאחר המינוי: טראמפ הדיח את מנהל התקשורת של הבית הלבן
הסודות של נתב"ג: העיר התחתית שמאכלסת 20 מיליון תושבים זמניים כל שנה
בעקבות אשפוזו: שמועות סותרות על מצבו הרפואי של אבו מאזן

הסיבה אינה מחסור באפשרויות - בירושלים, לדוגמא, אותרו 260 אתרים מתאימים להקמת דירות כאלו. כמו כן, הביקוש בעיר גבוה: סטודנטים נאלצים כיום לבחור בין שכירות במחיר גבוה (יותר מ-3,700 לדירת שלושה חדרים) לבין מעונות צפופים ללא מזגן ושירותים משותפים).

הסיבה היא אולי חוסר כדאיות ליזמים. כאמור, השטח אליו ייבנו הדירות שייך לעירייה, כך שגם בתום תקופת השכירות היזם לא יוכל למכור את הדירה. בנוסף, מחיר השכירות מוגבל - כך או כך הרווח ליזם מוגבל. לאחרונה הוכנס תיקון לחוק שיאפשר ליזמים להקצות חלק מהשטח למסחר, וכך להגדיל את הכדאיות, אך גם לאחר התיקון - העיריית אפילו לא הוציאו מרכז לפרוייקט.

עופר ברקוביץ', סגן ראש עיריית ירושלים ויו"ר תנועת התעוררות בירושלים, אמר: "בכל הקשור לפתרון מצוקת הדיור, יש יותר מדיי כלים שאנחנו מציעים היום, גם לממשלה, גם לעירייה, שלא מתממשים. אין לי תשובה טובה ל"למה ראש העיר לא מקדם את הנושא, אני חושב שזה מעניין אותו, נפגשנו כמה פעמים בנושא, עד היום, מימוש לא הצלחנו להביא".

תגובת עיריית ירושלים:

"השינוי של השר גדעון סער אכן איפשר חוקית הקמה של דיור בהישג יד על קרקעות עירוניות, אך לא לווה במודל כלכלי שיהפוך אותו לכדאי ועל כן לא מומש - לא רק בירושלים, אלא ברשויות מקומיות רבות. עיריית ירושלים רואה חשיבות רבה בפיתוח דיור בהישג יד והיא אף ביקשה בעבר לקדמו - אך במקרה זה הממשלה בלמה את יישומו".