על המדף ברשתות השיווק, כולנו כבר לומדים לחפש בהדרגה את הסחורה בייבוא המקביל: אותו מוצר, באותה איכות, שלא הגיע ישירות מהמפעל הזר לארץ - אלא נקנה "על הדרך" מדילר, מעיין מתווך שקנה סטוק גדול ומוכר אותו לסופר פשוט יותר בזול. נכון להיום, משרד הבריאות מתיר רכישה במקביל רק אם המצרך יצא מאותה המדינה ומאותו מפעל ממש - שמולו עובד היבואן הבלעדי. במילים אחרות: תחרות מוגבלת מאוד, על הכיס של כולנו. ההבטחה של נתניהו, שזכתה לכינוי "מהפכת הקורנפלקס", כוללת אישור להכניס מותגים מוכרים אל הסופר - גם כשיבואן מוצא אותם במדינה אחרת. אלא שכאן, כמו בכל דבר טוב, מתחילה בעיה חדשה. אז מה הקשר בין מוסדות הדת לתחרות? רוב הסחורה הכשרה בעולם לא נושאת חותמת של הרבנות, אלא תקן שנקרא OU - ומקובל לחלוטין על יהדות ארצות הברית. היועץ המשפטי לממשלה התיר את השימוש בסמל שלהם, אבל בש"ס דורשים תיקון לחוק - שיאסור להשתמש במילים כמו "השגחה" או "אישור הלכתי", על מזון שלא קיבל בנפרד "אור ירוק" גם בארץ. במילים אחרות: כל יבואן של מוצר שבברוקלין הוכר ככשר, צריך יהיה להשיג מחדש מסמכים ותצהירים מהיצרן המקורי - במקרה של יבואן מקביל זה בלתי אפשרי, כי הוא הרי קנה סחורה מיד שנייה. [img_figure src='https://media.reshet.tv/image/upload/t_image_article,f_auto,q_auto/v1568837481/ntr_167352.jpg' name='אביב פרנקל עושה קניות בסופר' desc='אביב פרנקל עושה קניות בסופר' credit='חדשות 10' ratio='1.32'] וכך מי שאמור להוריד מחירים ימצא את עצמו בקרוב עבריין, שנגדו ברבנות מאיימים להילחם ב"מניעת כניסתם של אותם מוצרים, הטלת קנסות ופרסום ברבים של המוצרים המזויפים". איך נראה פרסום כזה? כרשימה שחורה ממש, שבה אף משווק לא יסכים להסתכן ולהופיע. למונופול שמייצרת לעצמה הרבנות על כל סימן כשרות ברחבי הגלובוס, יש לא רק מתנגדים אידיאולוגיים חריפים - אלא גם תג מחיר בשמיים: חוות דעת שגיבשו כלכלני אוצר והגיעה לידי "אנליסט", קובעת ש"יצרנים רבים בחו"ל משתמשים בשירותי השגחת כשרות המקובלים בעולם, ובהתאם לכך יש סימון כלשהו על המוצר. הצעת החוק חוסמת אפשרות למכור בישראל את אותם המוצרים, ומונעת את הגברת התחרות על קהל הצרכנים. העלות העודפת הנובעת ממונופול הרבנות על שירותי כשרות מוערכת ב-300 מיליון שקלים בשנה על שוק המזון, והיא צפויה עוד לגדול ככל שהצעת החוק תאושר". זהו לא סיפור על חילונים מול חרדים - מיליוני ישראלים הרי שומרים כשרות - אלא על נוקשות המונופול שלא מוכן להגמיש את התנאים להכרה בהשגחות זרות, כדי שייבוא מקביל יוכל להגיע לארץ בזול.