(6:58 דקות)

בחודש יולי 1995 הייתה אמורה להיערך הופעת הפרידה של להקת משינה שהודיעה על התפרקותה בחודש מאי של אותה שנה. ההופעה הייתה אמורה להיערך באחד ממתחמי הפסטיבל שהיה ממוקם באזור התעשייה של ערד שכונה ה-"אתרוק".

הביקוש להופעה זו היה רב מאוד. זמן רב לפני ההופעה כבר המתינו אלפי בני נוער ליד שער הכניסה למתחם. בהוראת המארגנים לא נפתחו שערים נוספים ונוצר דוחק רב עקב חוסר הסבלנות של הממתינים. בזמן הופעת החימום של להקת "טיפקס" חלק מהשער התמוטט מלחץ הקהל, וקרס על הצעירים שעמדו על ידו. קריסת השער הביאה למותם של שני צעירים: איטן פלד וחן יצחק. צעירה נוספת, נעמה אלקריב, נפצעה אנושות ומתה בבית החולים כעבור מספר ימים.

אריאל לזרוס, שניצל בנס ממוות באירוע הטראגי, מספר לחדשות 10 כי היה עומס חסר תקדים במקום. "נדחסנו לכיוון השיפוע והרגשתי שאני מדרדר למטה כמו קוביית דומינו בתוך משחק מאוד לא נעים".

הוא מוסיף: "המוני אנשים המשיכו להתקדם בלי ידיעה שהם דוחסים את האנשים שהיו בתוך השער. זעקתי מתוך כאב לעזרה. זו הייתה טראומה. במשך 20 דקות הרגשתי את אחד הברזלים שקרסו בתוך בית החזה שלי. לא ידעתי אם אצא משם בחיים, אך בסוף חילצו אותי".

לזרוס איבד תחושה באחת מרגליו למשך שלושה חודשים לאחר האירוע. "מאוד כעסתי על האירוע. לקח זמן עד שעיכלתי מה שקרה", הוא מציין. ברטרוספקטיבה של 14 שנה, סבור לזרוס כי מדובר בחוויה מעצבת. "אני נמצא היום בצד השני של המתרס, אני על הבמה".

האירוע חולל תדהמה ורעש רב בישראל בימים ובחודשים שלאחריו. עזר ויצמן שכיהן אז כנשיא המדינה אמר על האירוע הזה ש"האמריקניזציה שוטפת אותנו ועם ישראל צריך להיזהר ממקדונלד'ס, אנחנו צריכים להיזהר ממייקל ג'קסון. אנחנו צריכים להיזהר מהמדונות".

שבוע לאחר האסון פורסם דוח ראשוני לפיו למופע נמכרו 25 אלף כרטיסים, כמות גבוהה בהרבה ממספר הצופים שאושר על ידי המשטרה בהתאם לגודל המתחם. יתר על כן, התברר שבמופע לא היה קצין ביטחון ורק 54 שוטרים פיקחו על רבבות בני הנוער.