הפגישה החשאית של ארה"ב, ישראל ואיחוד האמירויות - נגד איראן

ב-17 בדצמבר התקיימה בבית הלבן בוושינגטון פגישה משולשת סודית בין בכירים בממשל האמריקני, בישראל ובאיחוד האמירויות - כך נחשף הערב (שלישי) בחדשות 13 וכן באתר החדשות האמריקני Axios. הפרטים על הפגישה מבוססים על שיחות עם פקידים בכירים בישראל, בארה"ב ובאיחוד האמירויות.

מטרת הפגישה הייתה הגברת התיאום בין שלוש המדינות בנושא האיראני ודיון על האפשרות לקדם הסכם אי-לוחמה בין ישראל לאיחוד האמירויות – צעד ביניים – בדרך לנורמליזציה מלאה ביחסים.

לכתבות נוספות בסדרת הכתבות "נתניהו איש ערב" >> 

כך ניסה רה"מ לקדם עסקה משולשת בין ישראל, ארה"ב – ומרוקו

עומאן הציעה לתווך בין ישראל לאיראן ב-2013 – נתניהו סירב

ר"מ אתיופיה ניסה לכנס פסגה בין נתניהו לשליט איחוד האמירויות

בראש המשלחת האמריקנית לשיחות עמד יועצו לביטחון לאומי של הנשיא טראמפ רוברט אובריאן. מצדה של ישראל השתתף יועצו לביטחון לאומי של ראש הממשלה נתניהו מאיר בן-שבת ואת איחוד האמירויות ייצג השגריר בוושינגטון יוסוף אל-עוטייבה – מי שנחשב לאיש הקרוב ביותר ליורש העצר של אבו-דאבי והשליט בפועל של איחוד האמירויות – מוחמד בן-זאיד.

בכירים ישראלים ואמריקנים ציינו כי הפגישה החשאית בוושינגטון הייתה הרקע לציוץ הלא שגרתי של שר החוץ של איחוד האמירויות עבדאללה בן-זאיד ארבעה ימים לאחר מכן, שבו שיתף מאמר תחת הכותרת "האסלאם משנה צורה – ברית ערבית ישראל מתגבשת במזרח התיכון".

יום לאחר מכן – הגיעה התגובה מירושלים. "שר החוץ של איחוד האמירויות, עבדאללה בן זאיד,  דיבר על ברית חדשה במזרח התיכון: ברית ישראלית-ערבית... האמירה הזאת היא תוצאה של הבשלה של מגעים ומאמצים רבים, שברגע זה, ואני מדגיש, ברגע זה, השתיקה יפה להם", אמר נתניהו בפתח ישיבת הממשלה ב-22 בדצמבר.

הפגישה החשאית בוושינגטון הייתה חלק מהברית החשאית בין ישראל לאיחוד האמירויות נגד איראן. ברית שעל גיבושה וחיזוקה מגיע הרבה קרדיט לנתניהו. ברית שלפי בכירים בישראל, בארצות הברית ובאיחוד האמירויות ששוחחו עם חדשות 13 – עברה בשנה האחרונה שדרוג משמעותי.

פריצת הדרך התרחשה בחודש פברואר בוועידה נגד איראן שארה"ב ארגנה בוורשה בהשתתפות עשרות מדינות ובהן ישראל ומדינות המפרץ. לאחר הוועידה בוורשה יזם ממשל טראמפ הקמה של פורום משולש – ארה"ב, ישראל ואיחוד האמירויות – שיעסוק בהידוק שיתוף הפעולה מול איראן. בכירים אמריקנים מספרים כי בשנה האחרונה התקיימו לפחות שלושה מפגשים של הפורום הזה – כולל הפגישה בבית הלבן לפני חודש וחצי.

בשבוע שעבר בבית הלבן בוושינגטון הופיעה הדוגמא הטובה מכל לקשרים ההולכים ומתחממים כאשר שגריר איחוד האמירויות בוושינגטון אל-עוטייבה התייצב בחדר הנשפים של הבית הלבן לטקס בו הציג הנשיא טראמפ את תוכניתו המדינית. יועצו של הנשיא, ג'ארד קושנר, שדוחף כבר שלוש שנים להתקרבות בין ישראל לאמירויות והשקיע זמן רב בטיפוח הברית המשולשת - מתחיל לקצור כעת את הפירות.

לנתניהו יש הרבה מניות בברית החשאית עם איחוד האמירויות – אבל מי שייסד אותה היה דווקא יצחק רבין לפני למעלה מ-25 שנה. והיום הובאה בחדשות 13 עדות ראשונה – של מי שהיה שם וקשר את הקשרים הראשונים עם המדינה שמכונה - ספרטא של העולם הערבי.

שמעון שבס כיהן ב-1994 כמנכ"ל משרד ראש הממשלה תחת רבין. יום אחד פנה אליו איש עסקים ישראלי שהיה קצין בכיר לשעבר בחיל האוויר. "הוא אמר שפנה אליו קצין בכיר בחיל האוויר של האמירויות, מאבו-דאבי", סיפר שבס. "אותו בחור בשם יוסוף הוא קרוב מאוד לאמיר והאמיר ביקש ממנו לדבר עם מקורבים ישראלים שישראל תסייע בהשפעה חיובית על האמריקנים לאספקת טייסת F-16 שהם נורא רצו לקנות מהאמריקנים".

כמו היום, גם אז המניע לשיתוף הפעולה המשולש בין ארה"ב, ישראל ואיחוד האמירויות היה האיום האיראני. "הם רצו להיות מוכנים למתקפה איראנית או מתקפה פסוודו-איראנית והם ארגנו צבא", סיפר שבס.

שבס עדכן את רבין על הפניה וקיבל ממנו אישר להתקדם לשלב הבא – פגישה חשאית עם יוסוף, נציגו של האמיר, במלון ארבע העונות במינכן. "הייתה לנו שיחה ארוכה מאוד עם ארוחת ערב ויצאתי מאוד מרוגש מהשיחה... זה היה המגע הראשון של ישראלי רשמי עם אבו-דאבי", הוא סיפר.

שלושה אנשים בלבד היו אז בסוד המגעים החשאיים – רבין, שבס וראש המוסד שבתאי שביט. כמה שבועות לאחר מכן טס שבס לפגישה נוספת – הפעם בציריך. לפגישה הזו כבר הביא עמו יוסוף אדם בשם עומאר – נציג של שירותי המודיעין של איחוד האמירויות.

"ואז בזהירות רבה הוא דיבר איתי על איך שומרים על סו,ד איך לא מדברים על זה ואיך לא מפרסמים את זה... אמרתי להם שבמסגרת של יצחק רבין יודעים לשמור סוד", אמר שבס.

ואז הגיעה פריצת הדרך. נקבעה פגישה שלישית, הפעם עם בנו של האמיר - מוחמד בן-זאיד, אז שר צעיר והיום השליט בפועל של המדינה. לפגישה שהתקיימה בז'נבה כבר הגיע שבס עם בכיר במוסד.

"היתה לנו ארוחת ערב מוקדמת עם הצוות שלו כולל איש המוסד שהתלווה אלי... בסוף השיחה די בהפתעה הם אמרו לנו שהנסיך מעוניין להיפגש רק איתי", אמר שבס. "הלכתי למלון אינטרקונטיננטל בז'נבה... המלון נראה כמו עלי באבא ו-40 השודדים. כולם היו עם גלביות ובחרבות וקיבלו אותי עם חרבות מחוץ למלון. העלו אותי במעלית וכל המסדרון היה מחזה מדהים. לא היה אז סלולרי אז אי אפשר היה לעשות סלפי איתם אבל זה היה מדהים".

שבס נועד למשך כמה שעות עם מוחמד בן-זאיד, בנו של האמיר, "אחת הפגישות המרגשות ביותר שהיו לי כמנכ"ל משרד ראש הממשלה עם גורם זר", נזכר שבס. "הייתה פגישה מאוד גלוית לב. מאוד פתוחה. אותם נושאים שקשורים היום. הוא אמר לי – בזכות אוסלו. בזכות המגעים עם הפלסטינים זה בכלל מתאפשר".

במהלך הפגישה פנה בנו של האמיר באופן רשמי לשבס וביקש שרבין לא יתנגד לעסקה הביטחונית שהייתה לאיחוד האמירויות עם ארה"ב. "אמרתי לו שכבר באתי עם תשובה חיובית שרבין לא יתנגד כי הוא ראה בזה אותו אינטרס כמו של ישראל... וכל הקטע האיראני והעימות הפוטנציאלי בין איראן למדינות המפרץ וישראל כבר היה אז על השולחן", נזכר שבס.

מאז אותה פגישה בז'נבה המוסד לקח את המושכות של היחסים עם איחוד האמירויות. כמה חודשים לאחר מכן, במאי 1995, רבין נסע בפעם האחרונה לוושינגטון לפני שנרצח. בפגישה בבית הלבן הוא נתן לקלינטון אור ירוק לעסקת מטוסי הקרב עם איחוד האמירויות. יום לאחר מכן, במלון ארבע העונות בוושינגטון, נפגש רבין עם בנו של האמיר – הנסיך מוחמד בן-זאיד.

"זו הייתה פגישה אקראית. לכאורה לא מתכוננת אבל מתוכננת", סיפר שבס. "במהלכה לחצו ידיים והוא הודה לו. אף אחד לא ידע על זה חוץ מאיש המוסד שהביא את הנסיך לפגישה עם רבין. בשבילי זו הייתה סגירת מעגל קטן כי לאחר מכן יצחק נרצח".

אחרי רצח רבין הגיעו מסרי תנחומים רבים מאיחוד האמירויות. "יוסוף היה הראשון שהתקשר אלי. וגם עומאר התקשר אלי. הם היו בעצב ענק", נזכר שבס. "הם הבינו שהתהליך המדיני לא יהיה לעולם כפי שהיה יכול להיות כשרבין בשלטון. הם בנו על הקדנציה השנייה של רבין לחידוש יחסים לכינון יחסים. הפסדנו המון ב-20 השנים האלה".

25 שנים אחרי נתניהו הוא ראש הממשלה ומוחמד בן-זאיד הוא שליט איחוד האמירויות. הקשר ביניהם ובין שתי המדינות הולך ומתחמם. נתניהו היה רוצה להפוך את הברית החשאית הזו לפומבית. אבל עם שלושה כתבי אישום חמורים באמתחתו וכשהוא עומד מול האתגר הפוליטי הקשה בחייו – לא ברור האם יזכה להגשים את שאיפותיו.