האיחוד האירופי: חובה לסמן מוצרים שיוצרו בהתנחלויות ישראליות

בית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופי פסק הבוקר (שלישי) כי כל המדינות החברות באיחוד האירופי יחויבו לסמן מוצרי מזון שיוצרו ביהודה ושומרון, במזרח ירושלים וברמת הגולן. "על הסימון להבהיר כי מדובר בתוצרת מטריטוריות שתחת הכיבוש הישראלי – ולא בריבונותה", נכתב בפסיקה. בטרם התקבלה ההחלטה, אמרו אתמול בכירים במשרד החוץ לחדשות 13 כי ישראל העבירה מסרי אזהרה למדינות באירופה לפיהם מי שיישם את הפסיקה היחסים עמו ייפגעו משמעותית.

כתבות נוספות בחדשות 13 >>

60 רקטות לדרום ולמרכז עקב החיסול; הג'יהאד: "הכרזת מלחמה"

"דקר 11 פעמים": אלירן מלול הואשם ברצח אשתו מיכל סלה במוצא

"מוחמד דף החדש": זה הבכיר בג'יהאד האסלאמי שחוסל ברצועת עזה

ב"שלום עכשיו" בירכו, במשרד החוץ ובמועצת יש"ע גינו: תגובות להחלטת האיחוד האירופי

בעקבות ההחלטה נמסר ממשרד החוץ כי "ישראל דוחה את פסיקת בית הדין שנגרר לקמפיין פוליטי, שכל תכליתו יישום סטנדרט כפול כלפי ישראל וייחודה לרעה. קיימים כ-200 סכסוכים טריטוריאליים שונים ברחבי העולם, אשר בעניין סימון מוצריהם לא פסק ביה"ד ואליהם אף לא התייחס. זוהי החלטה פוליטית מפלה. ההחלטה מרחיקה את השלום ונוגדת את עמדות האיחוד האירופי עצמו. החלטות כאלה מחזקות את הרשות הפלסטינית בסרבנותה לקיים מו"מ ישיר עם ישראל ומעניקות רוח גבית לשונאי ישראל וגורמים רדיקלים המקדמים חרמות כנגד ישראל ומכחישים את זכות קיומה".

שר החוץ ישראל כץ הוסיף כי "ההחלטה פסולה ערכית ומוסרית, ובכוונתי לפעול מול שרי החוץ האירופאים כדי לוודא את מניעת יישום מדיניות שגוייה וחמורה זו, העומדת גם בסתירה למדיניות האירופאית לקדם את סיום הסכסוך באמצעות מו"מ ישיר וללא תנאים מוקדמים ולא באמצעות פסיקות משפטיות".

גם ביהודה ושומרון גינו את ההחלטה. ממועצת יש"ע נמסר כי "ההחלטה אינה שווה את הנייר עליה היא כתובה. זוהי החלטה צבועה, הנובעת מאנטישמיות מהזן הנחות ביותר ואנו מגנים אותה בכל תוקף. סיימנו לסמן את זהותנו כתושבי מדינת ישראל - ולא נעשה זאת שוב". בהודעה נכתב כי "מי שמחרים את מוצרי יו"ש מחרים גם את הפועלים הערבים, המתפרנסים וחיים מעבודתם בחקלאות ובתעשייה באזור". ביש"ע קראו למשרד החוץ ולממשלה לפעול כדי לבטל את ההחלטה.

ראש מועצת בנימין, ישראל גנץ, הוסיף כי "ההחלטה היא נדבך נוסף לתהליך האנטישמי המסוכן המשתלט שוב על אירופה". גנץ קרא לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר החוץ ישראל כץ "לפעול במלוא העוצמה נגד ההחלטה הבזויה הזו ולהעניק גב ממשלתי כלכלי ומוסרי לבעלי העסקים מיהודה ושומרון שעלולים להפגע ממנה".

גם ראש המועצה האזורית גוש עציון, שלמה נאמן, גינה את ההחלטה: "אני לא יודע מה האיחוד האירופי יותר: מנותק מהמציאות או מנסה לייצר מציאות בה יהודים שוב מסומנים בטלאי צהוב כמו באירופה של לפני 70 שנה". לדבריו, "דווקא ביום זה שאנו עומדים מול כוחות הרשע, הממסד האירופי בוחר להיכנע ולייצר החלטה בזויה של חרם".

מנגד, תנועת "שלום עכשיו" בירכה על החלטת האיחוד האירופי, ומסרה: "אירופה אמרה בקול ברור כי ראוי להפריד בין ישראל הריבונית והלגיטימית שבתוך הקו הירוק לבין השטחים הכבושים. אל מול הקריאות לחרם כולל על ישראל, זהו צו השעה. זה הזמן לקרוא לעסקים מעבר לקו הירוק לחזור הביתה ולהעביר את הפעילות לתוך ישראל כפי שעשתה בשעתו חברת סודה סטרים".

החשש של משרד החוץ התממש

תחילת הפרשה ב-2015 כאשר האיחוד האירופי פרסם הנחיות לסימון מוצרים מההתנחלויות ברשתות שיווק באירופה. חלק מהמדינות באירופה יישמו את ההנחיות וחלקן התעלמו מהן. אחת המדינות שהחלה לסמן מוצרים מההתנחלויות הייתה צרפת. בשנת 2016 הגיש יעקב ברג, הבעלים של יקב בהתנחלות פסגות, עתירה לבית המשפט בצרפת נגד סימון המוצרים מההתנחלויות. השופט פסק לטובתו של ברג והוציא צו מניעה שעצר את סימון המוצרים בצרפת, אך הפנה את המקרה לחוות דעת של בית הדין הגבוה של האיחוד האירופי, לפני מתן פסיקה סופית.

הדיונים בבית הדין הגבוה של האיחוד האירופי התנהלו בעצלתיים בשנתיים האחרונות. בחודש יוני חלה התפתחות משמעותית כאשר היועץ המשפטי של האיחוד האירופי הגיש לבית הדין חוות דעת לפיה תקנות הגנת הצרכן באירופה מחייבות לסמן כי מוצר הגיע מההתנחלויות וזאת כדי לא להטעות את הצרכנים. חוות הדעת הזו הביאה לגיבוש הערכה במשרד החוץ כי קיים סיכוי משמעותי שבית הדין יפסוק כי חובה לסמן מוצרים מההתנחלויות בגדה המערבית.

בכירים במשרד החוץ ציינו כי בשל כך ביקשו מברג למשוך את התביעה ולמנוע יציאת תקדים משפטי מסוכן. ברג סירב. "משרד החוץ לא היה מעורב בכלל בתהליך ולצערי לא סייע למאבק הזה. גורמים רבים בממשלה תמכו במהלך שלי ותומכים בו עד היום. עורכי הדין שלי סבורים שגם אם בית הדין יפסוק נגדנו לא ייווצר כל תקדים והמצב הקיים לא ישתנה משמעותית", אמר ברג.

לאחר ההחלטה היום טען ברג כי "יקב פסגות גאה על תרומתו למאבק נגד החלטה זו ומתכוון להמשיך להילחם בה. אנו מעודדים מהתמיכה לה זכינו בקרב הגורמים הרלוונטיים בישראל ובארצות הברית. ראינו בפועלנו שליחות גדולה כישראלים וכיהודים. ההחלטה מחזירה את העולם לאחור ואיננה מתאימה לתקופה הנוכחית ולכן היא לא מקובלת עלינו ונמשיך להיאבק בה".

בשבועות האחרונים ניסו בישראל לגייס את הממשל האמריקני ואת הקונגרס כדי להפעיל לחץ על האיחוד האירופי. נתניהו וכץ העלו את הנושא בפני שר האוצר האמריקני סטיב מנוצ'ין שביקר בישראל לפני שבועיים. במקביל, כמה סנאטורים אמריקנים שיגרו מכתבים בנושא לשגריר האיחוד האירופי בוושינגטון ואיימו כי אם תתקבל פסיקה שתחייב סימון מוצרים מההתנחלויות, יביא הדבר לפגיעה ביחסי הסחר בין ארה"ב לאיחוד האירופי. עם זאת, בית הדין הגבוה של האיחוד האירופי הינו עצמאי וללחץ מדיני אין כמעט כל השפעה על פסיקותיו.

בשבוע שעבר, כהיערכות לאפשרות של פסיקה שתחייב לסמן מוצרים מההתנחלויות, הפיץ משרד החוץ מברק הנחיות מסווג לכל שגרירי ישראל במדינות החברות באיחוד האירופי שבו נכתב כי "לפסיקת בית הדין בנושא סימון מוצרים מההתנחלויות עלולות להיות השלכות שליליות רחבות על ייצוא מוצרים ישראלים לאירופה". השגרירים התבקשו לפנות מרגע הפסיקה של בית הדין לדרגים הבכירים ביותר במדינות בהן הם נמצאים "ולהבהיר לאיחוד האירופי ולחברותיו את ההשלכות השליליות שעלולות להיות לפסיקת בית הדין וליישומה על היחסים עם ישראל".

משרד החוץ הנחה את השגרירים להדגיש כי פסיקת בין הדין פסולה מבחינה מוסרית וערכית כיוון שהיא מייחדת לרעה את ישראל מול סכסוכים אחרים כמו צפון קפריסין או הסהרה המערבית, ומפלה תוצרת ישראלית. עוד התבקשו השגרירים להדגיש כי הפסיקה תעודד גורמים אנטי ישראלים לקדם חרמות נגד ישראל.