מדינה בהקפאה: איך משפיעות מערכות הבחירות על הגירעון?

כבר קרוב לשנה שאין ממשלה קבועה, והמשמעות היא שאין מי שיקבל החלטות על הנושאים הכי חשובים במדינה. הבור המעמיק בתקציב המדינה תופח – וזה משפיע על הכיס של כולנו.

כמו למשפחות שלנו, גם למדינת ישראל יש חשבון בנק, ובו, משיכת היתר, האוברדרפט, תופח. הוצאות והכנסות הגירעון, כלומר המינוס בקופה, גדול נכון להיום ב-14 מיליארד שקלים מול היעד השנתי שאישרה הממשלה.

למה זה קורה? משרדי הממשלה, שאמורים היו להעלות את תקציבם בשישה אחוזים, הוציאו ב-2019 בפועל כמעט 10 אחוזים יותר. מצד שני, גביית המיסים, שאמורה לממן את כל זה, עולה בשיעור צנוע מאוד, כך שהפער ביניהם - כלומר, הבור - רק מעמיק.

כדי לסתום את הגירעון, יש כל מיני אפשרויות: להכביד את המיסים, לקצץ בתקציבים או לשלב בין השניים. אלא שממשלת מעבר, לפני הבחירות וביניהן, לא מוסמכת לנקוט צעדים דרמטיים - לכן, מתחילת השנה, אי אפשר לעשות כמעט שום דבר בזמן שהגירעון מטפס.

במצב כזה, המדינה, כלומר אנחנו, תשלם ריבית גבוהה על החובות שלה, ולנו יישאר בקופה פחות כסף לחינוך, לבריאות, לרכבות. ולמה זה בעצם מסוכן? הדירוג הכלכלי של ישראל בחו"ל, שעד היום נשאר גבוה, עלול להיפגע אם יתברר שבאוצר לא מצליחים לאורך זמן להשתלט על התקציב.