גורם בקרמלין: פוטין ייפגש מחר עם אמה של נעמה יששכר

עוזר הממשל במוסקבה למדיניות חוץ אמר כי אמה של הישראלית הכלואה במדינתו תצטרף לפגישת פוטין עם נתניהו, שמתקיימת במסגרת פסגת המנהיגים בי-ם "שחרור נעמה הוא נושא הומניטרי שיעלה בשיחה"

זמן צפייה: 06:23

ישראלית בכלא הרוסי: עוזר הקרמלין למדיניות חוץ, יורי אושקוב, אמר היום (רביעי) כי יפה יששכר, אמה של נעמה המוחזקת בכלא סמוך למוסקבה, תהיה נוכחת בפגישת נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, וראש הממשלה בנימין נתניהו. זאת, כדי לדון בשחרורה של הצעירה הישראלית. על פי אושקוב, הנושא ההומניטרי עלה במכתבם של נתניהו ונשיא המדינה ראובן ריבלין וגם "יעלה בשיחה".

מוקדם יותר היום פורסם כי לפני שלושה שבועות ישראל ביצעה מהלך להסדרת סוגיית הבעלות על "חצר אלכסנדר", שבו נמצאת משלחת הכנסייה הרוסית, כמחווה לנשיא רוסיה למען שחרור נעמה יששכר.

לכתבות נוספות בחדשות 13 >>

מחווה לשחרור נעמה: י-ם פעלה להסדרת בעלות רוסית על מתחם בשטחה

בכירים בבית הלבן: "נתנגד לסיפוח הבקעה טרם הצגת תוכנית השלום"

דנו באנטישמיות הגואה: רה"מ נפגש עם מקרון לקראת פורום השואה

נעמה יששכר וחצר אלכסנדר בירושלים
נעמה יששכר וחצר אלכסנדר בירושלים | צילום: שאטרסטוק, טוויטר

לפי בכירים ישראלים המעורים בנושא ולפי מסמכים שפורסמו ברשומות על ידי משרד המשפטים, ב-30 בדצמבר פרסם משרד המשפטים ברשומות החלטה לפיה הבעלות על החצר תירשם תחת הפדרציה הרוסית. על פרסום ההחלטה ברשומות דווח הבוקר לראשונה ב"מעריב".

הפרסום ברשומות החל פרק זמן של 60 יום, במהלכם יכולים גורמים אחרים שטוענים לבעלות על המקום להגיש התנגדויות. במידה ואכן יוגשו כאלה - הנושא יועבר להכרעה של בית המשפט ושם תידרש עמדת ממשלת ישראל לגבי הסוגייה. אלא שעד כה – גם כעבור שלושה שבועות, לא הגיש הגורם שמנהל את החצר אף התנגדות למהלך.

ביום שלישי דווח בחדשות 13 כי סוגיית הבעלות היא אחת המחוות שנשקלות כלפי פוטין סביב פרשת נעמה יששכר. בכירים ישראלים אישרו כי הפתרון הינו המחווה הישראלית המשמעותית ביותר שישראל ביצעה כחלק מהמגעים לשחרור נעמה.

נעמה ויפה יששכר
נעמה ויפה יששכר | צילום: חדשות 13

חצר אלכסנדר היא מתחם בירושלים, הנמצאת בסמוך לכנסיית הקבר. המתחם אינו בבעלות או בחזקה ישראלית, אלא שייך לכנסייה הרוסית. במשך שנים הייתה מחלוקת על הבעלות במקום בין שני הפלגים של הכנסייה הרוסית – "האדום" ו"הלבן". לאחר ששני הפלגים התמזגו נוצרה אפשרות לפתור את המחלוקת, אלא שהאדם שניהל את המקום התנתק בינתיים מהכנסייה הרוסית והפך לגורם עצמאי - כך שהוא לא ראה עצמו כפוף להחלטותיה.

בשנת 2015 ביקשה ממשלת רוסיה מישראל לרשום את הבעלות על המקום על שמה של הכנסייה הרוסית "האדומה" שמקורבת יותר לקרמלין ובכך להסדיר את המחלוקת. מי שאחראי על הטיפול בנושא הוא רשם הנכסים במשרד המשפטים.

בכיר ישראלי אמר כי במשך שנים נמנעו במשרד המשפטים לקדם את הנושא. לדבריו, הבקשה הרוסית התפספסה כיוון שבמשרד המשפטים לא רצו לעסוק בסוגיית בעלויות בעיר העתיקה ובמחלוקות הכנסייתיות, בין השאר, כדי לא ליצור תקדימים שיעלו בקשות דומות מגורמים אחרים. במהלך השנים, הרוסים הבינו שישראל מעכבת את הנושא בצורה מכוונת - דבר שהרגיז אותם במיוחד.