במל"ל מציעים עוצר לילי מ-22:00 - משרד הבריאות מתנגד למתווה

לפי הצעת המטה לביטחון לאומי, הסגר יוטל משעות הלילה המאוחרות ועד 5:00 בבוקר. במערכת הרפואית טוענים כי המהלך לא יעיל, ומציעים כפשרה להקדימו ל-19:00 - בתמורה לפתיחת החינוך או המסחר

זמן צפייה: 03:10

על פי הצעת המטה לביטחון לאומי, שבה דן היום (רביעי) ראש הממשלה בנימין נתניהו, העוצר הלילי המוצע יוטל משעה 22:00 בלילה עד 5:00 בבוקר - במטרה לצמצם את מקדם ההדבקה. ראשי המערכת הרפואית מתנגדים למתווה זה, וטוענים שמדובר בצעד בעל יעילות נמוכה - היות שבלאו הכי אין כעת בישראל בתי קפה, מסעדות ואולמות אירועים שמתפקדים בשעות אלה.

כפשרה, מציע משרד הבריאות להקדים את מועד כניסת העוצר ל-19:00 - כך שתהיה השפעה על הפעילות הכלכלית במשק, וזאת בתמורה לצעד של פתיחה במשק: למשל כיתות ה'-ו', או חידוש המסחר בקניונים ובשווקים. במשרד האוצר לא מסכימים לעסקה מעין זו, ומבקשים להתקדם לשלב הבא בהקלות הצפויות.

עוד בחדשות 13:

גורמים ישראלים: מקווים לפריצת דרך באספקת החיסון ביממה הקרובה

סגן שר הבריאות: "שוקלים עוצר לילי – כדי לאפשר כנגדו הקלות"

בשל חוסר היערכות לבדיקות מהירות: פתיחת אילת וים המלח תידחה?

עוצר לילי
עוצר לילי | צילום: חדשות 13

בתוך כך, מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי התייחס בריאיון לחדשות 13 לאפשרות של סגר לילי. "עוצר לילה לבדו לא יכול למנוע תחלואה, אלא אם הוא בא עם מגבלות נוספות", אמר. "אנחנו שוקלים כרגע מה לעשות. חלק מהפעילות שנעשית היא התקהלויות חברתיות, חתונות. עוצר לילה עשוי למנוע פעילות כזו ולהוריד תחלואה. אנחנו שוקלים את ההשפעה שלו, אנחנו עדיין לא במקום של עוצר לילה בשלב הזה".

על פתיחת מערכת החינוך אמר לוי: "אם התחלואה תישאר נמוכה - נוכל להתחיל עם כיתות ה'-ו' בשלב הבא. היינו אמורים להתחיל אותו ביום ראשון, אך מידת התחלואה לא בהכרח מאפשרת זאת. אנחנו לא משגעים את הציבור, אלא רוצים בטובתו. הציבור צריך להבין שאנחנו לא פועלים מתוך גחמה, אלא כדי להגן מפני תחלואה".

עוד הוסיף לוי: "הסיכוי שנגיע לסגר נוסף קיים, אנחנו עומדים כרגע על מקדם הדבקה של 0.92, יש קצת עלייה בתחלואה, לקחנו זאת בחשבון כשפתחנו את הסגר. אנו דואגים לכך שנצא בצורה בטוחה מהסגר. אם לא נמלא אחר ההורואות, התחלואה תעלה, וייתכן שבלית ברירה ניאלץ להיכנס לגל שלישי ולסגר שלישי".

[brightcove_iframe video_id='the-main-edition-articles-part-1111202032' autoplay='0' credit='' desc='ריאיון עם פרופ′ חזי לוי' poster='https://media.reshet.tv/image/upload/q_auto,f_auto/v1598464808/JKSDGn_bajeh6.png' kid='1_z48b45xg' duration='266'']

כיצד הפך העוצר הלילי לאמצעי שנחשב ריאלי לבלימת התחלואה?

כאמור, ממילא מסעדות, אולמות וברים סגורים – כך שעולה השאלה מהיכן נובע בכלל ההיגיון להטיל עוצר לילי.

לפני כחודש וחצי עלתה בקבינט הקורונה הצעה להעלות הילוך באכיפה ולהעלות את סכומי הקנסות על הפרות הנחיות כמו מסיבות, חתונות, ומוסדות חינוך שנפתחים בניגוד לתקנות – מ-5,000 שקלים ל-50 אלף שקלים.

הזמן עבר, מקבלי ההחלטות התלבטו, ובינתיים גם תלמודי התורה נפתחו ב-18 באוקטובר. כשברקע החשש ששוטרים יתקשו לחלק קנסות גדולים מדי בתקופה כלכלית קשה, שר הבריאות הפחית את סכומי הקנסות - לעשרת אלפים עד 25 אלף שקלים.

חתונת נכדו של האדמו''ר מבעלז
חתונת נכדו של האדמו''ר מבעלז | צילום: חדשות 13

החרדים, שחששו ממבול קנסות על תלמודי התורה, זעמו, ובעקבות לחצים – קבינט הקורונה אישר סכום אחיד נמוך יותר – 20 אלף שקלים. ועדת השרים לענייני חקיקה קיצצה עוד קצת, לעשרת אלפים שקלים, אבל גם אחרי כל זה – ליצמן וגפני הבהירו: לא נסכים להעלאה.

ראש הממשלה מיהר להרגיע את שותפיו הפוליטיים שהכול ייעשה בתיאום איתם. בינתיים התחדשו גם החתונות, המסיבות וההפרות, עד שגורמים במשרד הבריאות התריעו השבוע – לא רק שאין קנסות מוגדלים, אין גם אכיפה בפועל. ומה עושה ראש הממשלה? במקום העלאת הקנסות ואכיפה ראויה, רק היכן שצריך ועל מי שצריך, נשקל עוצר לילי על כולם – הפתרון הכי קל.