שבר שיא: נתניהו הפך לרה"מ בעל הכהונה הארוכה ביותר בישראל

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, רשם היום (שבת) שיא אישי ולאומי – ועם משך כהונה מצטבר של 13 שנים ו-128 ימים, הפך לראש הממשלה שכיהן בתפקיד במשך הזמן הרב ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל. נתניהו טיפס למקום הראשון לאחר שעד אתמול, מי שהחזיק בשיא היה ראש הממשלה הראשון של המדינה – דוד בן גוריון, שכיהן בתפקיד במשך 13 שנים ו-127 ימים. במקום השלישי ניצב יצחק שמיר - עם כהונה שנמשכה שש שנים ו-241 ימים בלבד.

במשך ארבע הקדנציות שבהן עמד בראשות המדינה, רשם נתניהו נקודות ציון רבות שהפכו לאבני דרך מרכזיות הן בהיסטוריה של מדינת ישראל – והן בחייו האישיים והמקצועיים, והדהדו בתודעה הציבורית גם שנים רבות קדימה.

2015-2013

1999-1996 – קדנציה ראשונה: מהסכם חברון ועד פרשת עמדי

ב-29 במאי 1996 נערכו הבחירות לכנסת ולראשות הממשלה – שהתנהלו, באותה העת, בשיטת הבחירה הישירה. נתניהו, שעמד אז בראש רשימה משותפת של הליכוד, גשר וצומת, גבר על שמעון פרס, שכיהן בתפקיד לאחר רצח רבין, ברוב של 50.5% לעומת 49.5%. ב-18 ביוני 1996 הושבעה הממשלה ה-27 – ונתניהו הפך לראשונה לראש הממשלה.

נתניהו נכנס לתפקיד לאחר החתימה ההיסטורית על הסכמי אוסלו, שנעשתה על ידי הממשלה שקדמה לו, והשלכותיה הפכו לאחת הסוגיות הבוערות בשיח הישראלי באותה תקופה. בספטמבר 1996, כחצי שנה לאחר בחירתו, פרצו מהומות מנהרת הכותל – בעקבות החלטת רה"מ על פתיחת הפתח הצפוני של המנהרה, המצוי במרכז הרובע המוסלמי בירושלים. ההחלטה הביאה לשלושה ימי לחימה מול הפלסטינים, במהלכם נהרגו 16 חיילים ישראלים וכ-60 פלסטינים.

בעקבות המהומות, התכנסה בוושינגטון פסגה בהשתתפות נשיא ארה"ב דאז, ביל קלינטון, יו"ר הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת, מלך ירדן חוסיין ונתניהו. בעקבות הפסגה נחתם "הסכם חברון" – במסגרתו נסוגה הממשלה מרוב שטחה של העיר חברון. בהמשך לכך, כינס קלינטון באוקטובר 1998 את ועידת ואי, שבה גובש הסכם בין ישראל לאש"ף במטרה לפרט את הצעדים בדרך למימוש הסכמי אוסלו.

נקודת ציון משמעותית נוספת שאירעה בחזית הפלסטינית הייתה מבצע ההתנקשות הכושל בראש הלשכה המדינית של חמאס, חאלד משעל, בשנת 1997 בירדן. נתניהו הורה לסוכני המוסד לחסלו בעקבות פיגוע התאבדות שאירע בשוק מחנה יהודה שירושלים וגבה את חייהם של 16 אנשים. הפעולה כשלה, ופגעה חמורות ביחסיה של ישראל עם ירדן.  

החזית הצפונית של המדינה סערה אף היא במהלך ארבע שנות כהונת נתניהו, וגבתה קורבנות רבים. בפברואר 1997 אירע אסון המסוקים, שהביא למותם של 73 חיילים שהיו בדרכם למוצבים בדרום לבנון. מאוחר יותר באותה השנה אירע אסון השייטת, שבו נהרגו 12 לוחמי שייטת 13 במארב של חזבאללה בלבנון.

במהלך הקדנציה, רשם נתניהו מספר הישגים בתחום הכלכלי, בהם הורדת שיעור האינפלציה, הפחתת הגירעון התקציבי, הפרטת גופים ממשלתיים ופתיחת שוק התקשורת לתחרות. 

בשנים הללו הועלו נגד נתניהו טענות לפלילים במסגרת שתי פרשות. בינואר 1997 נפתחה חקירה בעקבות החשד כי נתניהו היה מעורב בקנוניה למינוי היועץ המשפטי לממשלה. חרף המלצת המשטרה, היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, החליט שלא להגיש כתב אישום נגדו.

בספטמבר 1999 נקשר שמו של נתניהו בפרשה שכונתה "פרשת עמדי" – לאחר שעלה חשד כי ראש הממשלה ניצל את מעמדו להשגת טובות הנאה מקבלן ההובלות אבנר עמדי. במסגרת החקירות עלה החשד כי בני הזוג נתניהו העבירו לחזקתם מתנות שקיבל נתניהו ממנהיגים בעולם בעת שכיהן כראש ממשלה. גם בפרשה זו החליט היועץ המשפטי לממשלה שלא להגיש כתב אישום מפאת חוסר ראיות – אך מתח ביקורת חריפה על התנהלותו של נתניהו.

הקדנציה של נתניהו הגיעה לתומה לאחר שבדצמבר 1998 הצביעה הכנסת על פיזורה והוחלט על הקדמת הבחירות, בעקבות קולות הולכים וגוברים שהביעו חוסר שביעות רצון מהתנהלותו של רה"מ – וקראו להחליפו. במהלך קמפיין הבחירות שהוביל בשנת 1999 טבע נתניהו את הביטוי שהפך מזוהה עמו – "הם מ-פ-ח-דים", אך בתום מערכת הבחירות נוצח על ידי אהוד ברק.

2013-2009 – קדנציה שנייה: נאום בר אילן, שחרור גלעד שליט ומבצע עמוד ענן

ב-31 במארס 2009 שב נתניהו לתפקיד ראש הממשלה. זאת לאחר שאהוד אולמרט התפטר מתפקידו וציפי לבני לא הצליחה להקים ממשלה חלופית. הכישלון של לבני הוביל את ישראל לבחירות, בהן קיבל נתניהו את המנדט להרכיב את הממשלה הבאה, זאת למרות שקדימה בראשות לבני קיבלה מנדט אחד יותר מהליכוד. 

חודשים ספורים לאחר בחירתו, נשא נתניהו נאום מדיני באוניברסיטת בר אילן, ובו הביע לראשונה הסכמה עקרונית להקמת מדינה פלסטינית, בכפוף לפירוזה ולהכרה בישראל כמדינת העם היהודי. נאום זה נתפס כתפנית משמעותית ביחס לעמדות שהפגין עד אז בנוגע לתהליך השלום, וזכה לכינוי "נאום בר אילן".

בווידאו: נאום בר אילן

בתוך כך, יזם ראש הממשלה הקפאה של הבנייה ביהודה ושומרון למשך עשרה חודשים – החלטה שספגה ביקורת רבה מכל קצוות הקשת הפוליטית. בתיווכו של ממשל אובמה, הסכים נתניהו בספטמבר 2010 לפתוח בשיחות ישירות עם הפלסטינים, במטרה להגיע להסדר סופי בדבר הסכסוך הישראלי-פלסטיני. עם זאת, המשא ומתן בין הצדדים הוקפא.

באוקטובר 2011 הביא נתניהו לאישור הממשלה את ההסכם בין ישראל לחמאס, במסגרתו שוחרר גלעד שליט תמורת 1,027 אסירים פלסטינים. העסקה אושרה ברוב גדול – ושליט שב לישראל שבוע לאחר מכן.

בנובמבר 2012, בעקבות ירי בלתי פוסק על הדרום, החליט נתניהו על חיסולו של המפקד בפועל של הזרוע הצבאית של חמאס, אחמד ג'עברי. הסיכול היה יריית הפתיחה למבצע "עמוד ענן", שנמשך שבוע והסתיים בהכרזה על הפסקת אש. במהלך המבצע הותקפו אלפי יעדים ברצועת עזה, ונורו כ-1,500 רקטות לעבר יישובי הדרום. לראשונה, בוצע ירי גם לעבר המרכז.

במהלך כהונתו החריף המשבר ביחסים עם טורקיה, והגיע לשיא עם משט ה"מרמרה" שיצא לעזה ב-2010. לדברי מארגניו, מטרת המשט הייתה לספק סיוע הומניטרי לרצועה הנתונה בסגר, אך ישראל ראתה במהלך תמיכה בטרור, ולוחמי שייטת 13 השתלטו על הספינה. בעקבות הצעד נהרגו תשעה מנוסעי האונייה. הדבר גרר ביקורת עזה בזירה הבין-לאומית.

בווידאו: נתניהו על המשט בעזה

סוגייה מרכזית שבה עסק נתניהו בקדנציה זו הייתה איום הגרעין האיראני. במהלך כהונתו אירעו חבלות במתקנים והתנקשויות באישים הקשורים לתוכנית הגרעין האיראנית, שיוחסו לשיראל. ראש הממשלה אף נאם בפני העצרת הכללית של האו"ם, והצהיר כי כאשר איראן תגיע לאורניום מועשר ברמה של 90% תהיה זו נקודת האל-חזור.

בהיבט הכלכלי, כהונתו של נתניהו החלה בצל המשבר הכלכלי העולמי, ובמהלכה נרשמו כמה סבבים של העלאת מסים. במהלך כהונתו קידם נתניהו רפורמה בחוק התכנון והבנייה במטרה להקל על קבלת אישורי בנייה. בעקבות חשיפת פרשת הולילנד עלו חשדות בנוגע לאופן האישור של תוכניות בנייה, ובתגובה לכך הודיע נתניהו על הקפאת הרפורמה.

בקיץ 2011 התמודד נתניהו עם מחאת האוהלים שפקדה את הארץ סביב משבר יוקר המחייה. בעקבות המחאה, הקים ראש הממשלה צוות מומחים לגיבוש תוכנית בכלל הבעיות שעלו במסגרת המחאה.

במהלך כהונתו נקשר שמו של נתניהו בפרשה שזכתה לשם "ביביטורס", בעקבות פרסום תחקיר "המקור" במארס 2011. בתחקיר נטען כי בין השנים 2008-1999 נסעו נתניהו ובני משפחתו לחו"ל על חשבון גופים פרטיים. לאחר בדיקה של מבקר המדינה, בשנת 2014 החליט היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לאמץ את המלצות המשטרה והפרקליטות – ולסגור את התיק.

2015-2013 – קדנציה שלישית: מצוק איתן ועד הנאום בקונגרס האמריקני

ב-18 במארס 2013 הושבעה ממשלתו השלישית של נתניהו. ימים ספורים לאחר מכן, ובתיווכו של הנשיא אובמה, התנצל נתניהו בפני מקבילו הטורקי ארדואן על תוצאות אירועי משט המרמרה לעזה ב-2010.

הצעד סימן את נקודת הפתיחה לשיפור היחסים בין המדינות, וב-2014 אף חתמו השניים על הסכמות לפיוס בין הצדדים - אך זמן קצר לאחר מכן, ברקע מבצע צוק איתן, חלה החמרה נוספת ביחסים. בעקבות התבטאויות חריפות של ארדואן נגד ישראל, נערכו הפגנות אלימות שהגיעו לשיא עם תקיפת בית השגרירות במדינה הזרה - שהביאו להחזרת משפחות השגרירות לארץ, ופרסום אזהרת מסע לטורקיה.

בעקבות חטיפת ורצח שלושת הנערים היהודים ביוני 2014 על ידי חמאס, הורה נתניהו על פתיחת מבצע "שובו אחים", במסגרתו נעצרו למעלה מ-400 פלסטינים, מרביתם אנשי חמאס, ונחשפו עשרות סליקים תת קרקעיים ביהודה ושומרון. בתגובה למבצע חלה הסלמה חריפה במתיחות בין הצדדים, ובעקבות תקיפות חוזרות ונשנות של חמאס מרצועת עזה, הורה נתניהו על פתיחת מבצע "צוק איתן". 

המבצע החל עם תקיפות אוויריות של צה"ל, ונמשך עם כניסה קרקעית של הכוחות לרצועה, בין היתר במטרה להשמיד את מנהרות הטרור שנחפרו לכיוון ישראל. במהלך שבועות הלחימה נורו אלפי רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 68 חיילים ושישה אזרחים. בצד הפלסטיני נהרגו כאלפיים פלסטינים - מהם כאלף פעילי טרור. בתום 50 ימי לחימה, החליט נתניהו על הפסקת האש יחד עם שר הביטחון דאז, בוגי יעלון, ללא הצבעה בקבינט המדיני-ביטחוני. 

במהלך הקדנציה אישר נתניהו הסכם מכירת צוללות מגרמניה למצרים, מהלך ששב לכותרות במארס 2019 לאחר שנשמעו טענות בדבר פגמים שנפלו באופן ביצוע העסקה, וביקורת על כך שלא נעשתה בידיעת ובאישור גורמים רלוונטיים. בימיה האחרונים של הקדנציה, שבועיים בלבד לפני הבחירות לכנסת ה-20, נשא נתניהו נאום בפני הקונגרס האמריקני, בנושא ההסכם שהתגבש באותה התקופה בין איראן למעצמות העולם בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית. בנאומו, סקר ראש הממשלה את הסתרת הפיתוח הגרעיני של טהראן, והדגיש את הסכנות הטמונות בכך. הנשיא אובמה הביע התנגדות לנושא הנאום ולעיתויו - ולא נכח בקונגרס בעת נשיאתו.

בווידאו: נאום נתניהו בקונגרס

בסוף 2014 פיטר נתניהו את השרים יאיר לפיד וציפי לבני, מהלך שהוביל לפרישת שרי יש עתיד מהממשלה - והכנסת החליטה על פיזורה. ביום הבחירות פרסם נתניהו סרטון ובו הזהיר כי "המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי" - הצהרה שעוררה ביקורת חריפה וממשיכה להדהד בתודעה הציבורית עד היום.

2015 ואילך: קדנציה רביעית: הידוק יחסי החוץ של ישראל עם העולם - ופרשות פליליות

במאי 2015 הושבעה ממשלה צרה בראשותו של נתניהו, שכיהן לתקופות גם כשר החוץ, השר לשיתוף פעולה אזורי, שר התקשורת ושר הביטחון. באפריל 2019 נערכו בחירות לכנסת ה-21, ולאחריהן הוטלה על נתניהו מלאכת הרכבת הממשלה. לאחר שלא הצליח לעשות זאת, ובעקבות הצבעת הכנסת על פיזורה, נערכת ישראל בימים אלה למערכת בחירות נוספת. עד שתוקם הממשלה ה-35, ממשיך נתניהו לעמוד בראשות ממשלת המעבר. 

ברקע המעורבות הרוסית במלחמת האזרחים בסוריה, נפגש נתניהו כמה פעמים עם הנשיא הרוסי, ולדימיר פוטין, החל מספטמבר 2015. החזית בסוריה המשיכה להוות אתגר ביטחוני עבור ישראל, ולפי פרסומים זרים התבצעו מאות תקיפות של ישראל בשטחה במטרה למנוע את ההתבססות האיראנית.

ב-2018 חלה הסלמה בסכסוך עם איראן, שכללה בין היתר חדירת מל"ט איראני לישראל ומתקפות בסוריה, שבהן נהרגו עשרות חיילים איראנים. בנאום שנשא נתניהו בקריה, הוא חשף מידע מארכיון תוכנית הגרעין האיראנית. נקודת ציון נוספת נרשמה בחזית הצפונית בסוף 2018, אז פתח צה"ל במבצע "מגן צפוני" לנטרול מנהרות טרור בגבול לבנון. 

הסלמה נוספת נרשמה גם בחזית הדרומית, וישראל החלה להתמודד עם מהומות שבועיות אלימות בגדר הרצועה, מטחי רקטות ושיגור בלוני תבערה. במחאה על הפסקת האש שהושגה עם חמאס, התפטר אביגדור ליברמן מתפקידו כשר הביטחון - והתפקיד עבר לנתניהו, שמחזיק בו עד היום.

במהלך כהונתו חיזק נתניהו את הקשרים עם מדינות רבות בעולם, בהן הודו, רוסיה, ברזיל, הונגריה ומדינות אפריקה. מערכת היחסים עם ארה"ב התחזקה בעקבות קשריו של נתניהו עם הנשיא דונלד טראמפ, שהודיע על הכרה בירושלים בירת ישראל והעביר אליה את השגרירות האמריקנית. בהמשך, הודיע טראמפ על הכרה בריבונות הישראלית ברמת הגולן.   

במהלך כהונתו רשם נתניהו נקודות ציון נוספות רבות, בהן אישור מתווה הגז, מתווה לטיפול בסוגיית המסתננים מאפריקה וסגירת רשות השידור. בשנת 2019 הוא נבחר על ידי השבועון "טיים" לאחד ממאה האנשים המשפיעים בעולם.

שמו של נתניהו נקשר במהלך הקדנציה בשלוש פרשות פליליות. בינואר 2017 נחקר נתניהו באזהרה בשני תיקים - 1000, הכולל חשד לקבלת טובות הנאה מאנשי עסקים, ו-2000 - העוסק בשיחות שנערכו בינו ובין מו"ל "ידיעות אחרונות". היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הודיע בפברואר 2019 כי נתניהו יועמד לדין כפוף לשימוע בשני התיקים בעבירת מרמה והפרת אמונים. 

ביוני 2017 נפתחה ביחידת להב 433 חקירה פלילית המכונה תיק 4000 - פרשת בזק-וואלה. הפרשה התמקדה במערכת היחסים בין נתניהו לבכירים בחברות בזק, yes, וואלה, ועובדי מדינה שפעלו מול בזק. בין השמות שנקשרו בפרשה היו בעלי בזק שאול אלוביץ', המנכ"לית סטלה הנדלר, מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר ויועץ התקשורת ניר חפץ. היועץ המשפטי לממשלה קבע כי בפרשה זו נאשם נתניהו כפוף לשימוע בשוחד, מרמה והפרת אמונים.

בתגובה להחלטת היועמ"ש, האשים נתניהו את השמאל בהפעלת לחץ על מנדלבליט, ומתח ביקורת על התנהלותם של פרקליט המדינה שי ניצן והתובעת ליאת בן ארי. 

השיא של בן גוריון החזיק מעמד יותר מחמישה עשורים וחצי וספק אם באותה תקופה האמינו כי מנהיג מסוים יצליח לעקוף את ההישג של "הזקן". נתניהו ינסה לגבור על יריביו הפוליטיים גם בבחירות הקרובות, מערכת הבחירות השמינית שבה הוא מועמד הליכוד לראשות הממשלה. לצד מאמציו להתמודד עם הפרשיות הפליליות וניסיונותיו להנהיג את ישראל אל מול כל האתגרים, נתניהו יקווה להגדיל את הפער במשך הכהונה כדי שלנצח ייזכר בישראל כראש הממשלה שכיהן את משך הזמן הארוך ביותר.