שבר שיא: נתניהו הפך לרה"מ בעל הכהונה הארוכה ביותר בישראל
לאחר 13 שנים ו-128 ימים, עקף רה"מ את בן גוריון. לרגל המאורע סקרנו את האירועים המרכזיים במהלך כהונתו: מפרשות עמדי וביביטורס, דרך "נאום בר אילן" ועד חשיפת ארכיון הגרעין האיראני
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, רשם היום (שבת) שיא אישי ולאומי – ועם משך כהונה מצטבר של 13 שנים ו-128 ימים, הפך לראש הממשלה שכיהן בתפקיד במשך הזמן הרב ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל. נתניהו טיפס למקום הראשון לאחר שעד אתמול, מי שהחזיק בשיא היה ראש הממשלה הראשון של המדינה – דוד בן גוריון, שכיהן בתפקיד במשך 13 שנים ו-127 ימים. במקום השלישי ניצב יצחק שמיר - עם כהונה שנמשכה שש שנים ו-241 ימים בלבד.
במשך ארבע הקדנציות שבהן עמד בראשות המדינה, רשם נתניהו נקודות ציון רבות שהפכו לאבני דרך מרכזיות הן בהיסטוריה של מדינת ישראל – והן בחייו האישיים והמקצועיים, והדהדו בתודעה הציבורית גם שנים רבות קדימה.
ב-18 במארס 2013 הושבעה ממשלתו השלישית של נתניהו. ימים ספורים לאחר מכן, ובתיווכו של הנשיא אובמה, התנצל נתניהו בפני מקבילו הטורקי ארדואן על תוצאות אירועי משט המרמרה לעזה ב-2010.
הצעד סימן את נקודת הפתיחה לשיפור היחסים בין המדינות, וב-2014 אף חתמו השניים על הסכמות לפיוס בין הצדדים - אך זמן קצר לאחר מכן, ברקע מבצע צוק איתן, חלה החמרה נוספת ביחסים. בעקבות התבטאויות חריפות של ארדואן נגד ישראל, נערכו הפגנות אלימות שהגיעו לשיא עם תקיפת בית השגרירות במדינה הזרה - שהביאו להחזרת משפחות השגרירות לארץ, ופרסום אזהרת מסע לטורקיה.
בעקבות חטיפת ורצח שלושת הנערים היהודים ביוני 2014 על ידי חמאס, הורה נתניהו על פתיחת מבצע "שובו אחים", במסגרתו נעצרו למעלה מ-400 פלסטינים, מרביתם אנשי חמאס, ונחשפו עשרות סליקים תת קרקעיים ביהודה ושומרון. בתגובה למבצע חלה הסלמה חריפה במתיחות בין הצדדים, ובעקבות תקיפות חוזרות ונשנות של חמאס מרצועת עזה, הורה נתניהו על פתיחת מבצע "צוק איתן".
המבצע החל עם תקיפות אוויריות של צה"ל, ונמשך עם כניסה קרקעית של הכוחות לרצועה, בין היתר במטרה להשמיד את מנהרות הטרור שנחפרו לכיוון ישראל. במהלך שבועות הלחימה נורו אלפי רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 68 חיילים ושישה אזרחים. בצד הפלסטיני נהרגו כאלפיים פלסטינים - מהם כאלף פעילי טרור. בתום 50 ימי לחימה, החליט נתניהו על הפסקת האש יחד עם שר הביטחון דאז, בוגי יעלון, ללא הצבעה בקבינט המדיני-ביטחוני.
במהלך הקדנציה אישר נתניהו הסכם מכירת צוללות מגרמניה למצרים, מהלך ששב לכותרות במארס 2019 לאחר שנשמעו טענות בדבר פגמים שנפלו באופן ביצוע העסקה, וביקורת על כך שלא נעשתה בידיעת ובאישור גורמים רלוונטיים. בימיה האחרונים של הקדנציה, שבועיים בלבד לפני הבחירות לכנסת ה-20, נשא נתניהו נאום בפני הקונגרס האמריקני, בנושא ההסכם שהתגבש באותה התקופה בין איראן למעצמות העולם בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית. בנאומו, סקר ראש הממשלה את הסתרת הפיתוח הגרעיני של טהראן, והדגיש את הסכנות הטמונות בכך. הנשיא אובמה הביע התנגדות לנושא הנאום ולעיתויו - ולא נכח בקונגרס בעת נשיאתו.
בווידאו: נאום נתניהו בקונגרס
בסוף 2014 פיטר נתניהו את השרים יאיר לפיד וציפי לבני, מהלך שהוביל לפרישת שרי יש עתיד מהממשלה - והכנסת החליטה על פיזורה. ביום הבחירות פרסם נתניהו סרטון ובו הזהיר כי "המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי" - הצהרה שעוררה ביקורת חריפה וממשיכה להדהד בתודעה הציבורית עד היום.
2015 ואילך: קדנציה רביעית: הידוק יחסי החוץ של ישראל עם העולם - ופרשות פליליות
במאי 2015 הושבעה ממשלה צרה בראשותו של נתניהו, שכיהן לתקופות גם כשר החוץ, השר לשיתוף פעולה אזורי, שר התקשורת ושר הביטחון. באפריל 2019 נערכו בחירות לכנסת ה-21, ולאחריהן הוטלה על נתניהו מלאכת הרכבת הממשלה. לאחר שלא הצליח לעשות זאת, ובעקבות הצבעת הכנסת על פיזורה, נערכת ישראל בימים אלה למערכת בחירות נוספת. עד שתוקם הממשלה ה-35, ממשיך נתניהו לעמוד בראשות ממשלת המעבר.
ברקע המעורבות הרוסית במלחמת האזרחים בסוריה, נפגש נתניהו כמה פעמים עם הנשיא הרוסי, ולדימיר פוטין, החל מספטמבר 2015. החזית בסוריה המשיכה להוות אתגר ביטחוני עבור ישראל, ולפי פרסומים זרים התבצעו מאות תקיפות של ישראל בשטחה במטרה למנוע את ההתבססות האיראנית.
ב-2018 חלה הסלמה בסכסוך עם איראן, שכללה בין היתר חדירת מל"ט איראני לישראל ומתקפות בסוריה, שבהן נהרגו עשרות חיילים איראנים. בנאום שנשא נתניהו בקריה, הוא חשף מידע מארכיון תוכנית הגרעין האיראנית. נקודת ציון נוספת נרשמה בחזית הצפונית בסוף 2018, אז פתח צה"ל במבצע "מגן צפוני" לנטרול מנהרות טרור בגבול לבנון.
הסלמה נוספת נרשמה גם בחזית הדרומית, וישראל החלה להתמודד עם מהומות שבועיות אלימות בגדר הרצועה, מטחי רקטות ושיגור בלוני תבערה. במחאה על הפסקת האש שהושגה עם חמאס, התפטר אביגדור ליברמן מתפקידו כשר הביטחון - והתפקיד עבר לנתניהו, שמחזיק בו עד היום.
במהלך כהונתו חיזק נתניהו את הקשרים עם מדינות רבות בעולם, בהן הודו, רוסיה, ברזיל, הונגריה ומדינות אפריקה. מערכת היחסים עם ארה"ב התחזקה בעקבות קשריו של נתניהו עם הנשיא דונלד טראמפ, שהודיע על הכרה בירושלים בירת ישראל והעביר אליה את השגרירות האמריקנית. בהמשך, הודיע טראמפ על הכרה בריבונות הישראלית ברמת הגולן.
במהלך כהונתו רשם נתניהו נקודות ציון נוספות רבות, בהן אישור מתווה הגז, מתווה לטיפול בסוגיית המסתננים מאפריקה וסגירת רשות השידור. בשנת 2019 הוא נבחר על ידי השבועון "טיים" לאחד ממאה האנשים המשפיעים בעולם.
שמו של נתניהו נקשר במהלך הקדנציה בשלוש פרשות פליליות. בינואר 2017 נחקר נתניהו באזהרה בשני תיקים - 1000, הכולל חשד לקבלת טובות הנאה מאנשי עסקים, ו-2000 - העוסק בשיחות שנערכו בינו ובין מו"ל "ידיעות אחרונות". היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הודיע בפברואר 2019 כי נתניהו יועמד לדין כפוף לשימוע בשני התיקים בעבירת מרמה והפרת אמונים.
ביוני 2017 נפתחה ביחידת להב 433 חקירה פלילית המכונה תיק 4000 - פרשת בזק-וואלה. הפרשה התמקדה במערכת היחסים בין נתניהו לבכירים בחברות בזק, yes, וואלה, ועובדי מדינה שפעלו מול בזק. בין השמות שנקשרו בפרשה היו בעלי בזק שאול אלוביץ', המנכ"לית סטלה הנדלר, מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר ויועץ התקשורת ניר חפץ. היועץ המשפטי לממשלה קבע כי בפרשה זו נאשם נתניהו כפוף לשימוע בשוחד, מרמה והפרת אמונים.
בתגובה להחלטת היועמ"ש, האשים נתניהו את השמאל בהפעלת לחץ על מנדלבליט, ומתח ביקורת על התנהלותם של פרקליט המדינה שי ניצן והתובעת ליאת בן ארי.
השיא של בן גוריון החזיק מעמד יותר מחמישה עשורים וחצי וספק אם באותה תקופה האמינו כי מנהיג מסוים יצליח לעקוף את ההישג של "הזקן". נתניהו ינסה לגבור על יריביו הפוליטיים גם בבחירות הקרובות, מערכת הבחירות השמינית שבה הוא מועמד הליכוד לראשות הממשלה. לצד מאמציו להתמודד עם הפרשיות הפליליות וניסיונותיו להנהיג את ישראל אל מול כל האתגרים, נתניהו יקווה להגדיל את הפער במשך הכהונה כדי שלנצח ייזכר בישראל כראש הממשלה שכיהן את משך הזמן הארוך ביותר.
