דוח: הישראלים מאמינים בצה"ל וביהמ"ש – אך לא סומכים על הממשלה

צה"ל, נשיא המדינה ובית המשפט העליון הם המוסדות שזוכים למרבית אמון הציבור היהודי, זאת בניגוד לממשלה, הכנסת והמפלגות שסוגרים את הרשימה. כך עולה ממדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2019, שהוגש היום (שלישי) בפעם ה-17 ברציפות לנשיא המדינה ראובן ריבלין ע"י נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, ופרופ' תמר הרמן, ראש מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון.

על פי נתוני המדד, צה"ל, שכאמור ניצב בראש, זוכה ל-90% אמון מהציבור היהודי. אחריו, נשיא המדינה עם 71% ובית המשפט העליון שעומד על 55%. האמון במשטרה עומד על 44% ובתקשורת על 36%. את הרשימה סוגרות, כאמור, הממשלה והכנסת, שאחוז האמון בהן עומד על 30% בלבד, והמפלגות עם 14% בלבד של אמון ציבורי. באמצע הרשימה נמצאים גם היועץ המשפטי לממשלה (46.5% אמון ציבורי) והפרקליטות (42%).

כתבות נוספות בחדשות 13 >>

דוח: ברקע נחישות איראן והמשבר הפוליטי – חשש ממלחמה ב-2020

סבב מינויים בממשלה: ביטן שר החקלאות, חוטובלי – שרת התפוצות

תעלומת הרצח הכפול בירושלים: הבן שנחשד במעשה – מדבר לראשונה

מה הציבור חושב על מצב המדינה - ועל מצבה של הדמוקרטיה?

מחצית מהציבור הישראלי סבור שמצבה של המדינה טוב עד טוב מאוד - ירידה של 4% משנה שעברה. 31% סבורים שהמצב "ככה ככה" ואילו 17.5% מאמינים שמצבה של ישראל רע או רע מאוד. עם זאת, 58% סבורים שהשלטון מושחת, ו-55% חושבים שהדמוקרטיה הישראלית נמצאת בסכנה חמורה.

בתוך כך, הציבור חצוי בשאלה על מצבה של הדמוקרטיה הישראלית - 34% מהציבור הישראלי סבורים כי מצב הדמוקרטיה הישראלית טוב ואף מצוין, לעומת 35% מהציבור שמרגישים שמצבה של הדמוקרטיה בישראל כיום לא טוב.

פילוח לפי מחנה פוליטי מעלה כי אנשים המזוהים עם הצד הימני של המפה הפוליטית מעריכים יותר בחיוב את מצב הדמוקרטיה הישראלית, לעומת הצד השמאלי. בעוד ש-50% מהמשתייכים למחנה הימין סבורים שהדמוקרטיה הישראלית מתפקדת כשורה, רק 27% מהמרכז ו-13% מהשמאל חושבים כך, בהתאמה. זאת כש-84% ממחנה השמאל ו-68% מהמרכז סבורים שהדמוקרטיה הישראלית נמצאת בסכנה חמורה, ואילו רק 29% ממי שממקמים עצמם בימין חשים כך.

בנוסף על כך, על פי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, המתח בין ימין לשמאל המדיני-פוליטי התחזק בשנים האחרונות, וכיום הוא המתח החברתי החמור ביותר לתפיסת 37.5% מכלל הציבור הישראלי, עלייה של 5.5% בהשוואה לשנה קודם לכן. שיעור הרואים זאת כך "עקף" את שיעור מי שחושבים שהמתח בין יהודים לערבים הוא החזק ביותר.

האם המדינה דואגת לאזרחיה - ולאילו משרדים צריכים להגדיל את התקציב?

עוד עולה מהנתונים כי 64% מהישראלים חושבים שהמדינה לא מצליחה לדאוג לרווחת אזרחיה, אולם כשזה נוגע לביטחון, התמונה הרבה יותר חיובית - 63% סבורים שהמדינה דווקא מצליחה לשמור על ביטחון אזרחיה.

עם זאת, 46% מהישראלים חושבים שהחלטותיהם של בכירי צה"ל מושפעות מעמדותיהם הפוליטיות, 54% מהציבור היהודי מתנגד להפיכת צה"ל לצבא מקצועי ו-36% מכלל הציבור סבורים שראשי מערכת הביטחון מפריזים בתיאור האיומים הביטחוניים כדי לקבל תקציבים נוספים.

בימים אלה של דרישות תקציביות מצד מערכת הביטחון, מעניין לראות שהציבור הישראלי מעדיף קודם כל להגדיל את תקציב הבריאות (85%), לאחר מכן את החינוך (77%), אחריו הרווחה (76%), התחבורה (67%), ביטחון הפנים (45%) ורק 31% סבורים שיש להגדיל את תקציב הביטחון.

חשוב לציין כי בעוד שהציבור היהודי נותן הערכה גבוהה להתנהלות המוסרית של צה"ל בזמן לחימה (82.5%) ולכושרו המבצעי (77%), הרי שבכל הקשור לטיפול בבעיות החיילים וההתנהלות התקציבית הערכות הציבור נמוכות בהרבה - 43% ו-32% בהתאמה.

ומה המצב של ישראל בעולם?

ב-2019 ירדה ישראל מעט בדירוג ב-8 מתוך 15 המדדים הבין-לאומיים שנבדקו ביחס לשנה שעברה. בשישה מדדים אחרים ישראל שמרה על מיקומה, ואילו במדד אחד - "מדד הזכויות האזרחיות של Freedom House" - שיפרה ישראל את ציונה.

ציונה של ישראל במדד השליטה על השחיתות של הבנק העולמי ירד בצורה משמעותית בהשוואה לציון מהשנה שעברה, והוא הנמוך ביותר מאז 2013. בכל הנוגע להשתתפות הפוליטית, על פי מדד  ה- Economist, ישראל עדיין עולה על מרבית המדינות הדמוקרטיות המבוססות, וממוקמת במקום השני בעולם. במדד תפקוד הממשלה של ה- Economist הבוחן את רמת התפקוד הדמוקרטי והיעילות של מוסדות הממשלה, ישראל שומרת על המקום ה-27 מתוך 167 המדינות שנכללו במדד, ומדורגת במקום ה-20 בקרב מדינות ה-OECD.

הנשיא ריבלין אמר בתגובה לנתונים שהועלו כי "כבר שנה שבישראל מכהנת ממשלת מעבר. כבר שנה שהאתגרים הביטחוניים, הכלכליים, החברתיים והדיפלומטיים שעומדים לפתחנו, לא זוכים לטיפולה הנאמן של ממשלה יציבה. לא צריך להיות מומחה כדי להבין שהסחרור הזה שנקלענו אליו הוא בעייתי, ואולי אף מסוכן. מסוכן מכיוון שאמון הציבור במוסדות הדמוקרטיים - בבחירות, במפלגות ובכנסת - נשחק. אבל יותר מכך - הקיפאון הפוליטי, החידלון הזה, שוחק את אמונו של העם בישראל ביכולת שלנו לעבוד ביחד, לחיות ביחד. כשהעם חוזה במנהיגיו מטילים רפש זה בזה, מטילים חרמות על ציבורים שלמים ומבקשים לקושש מנדטים באמצעות אסטרטגיה פלגנית, במה נותר לו להאמין?".

פלסנר ציין כי "למרות שנה שהתאפיינה במתקפות על גורמי המקצוע ומוסדות אכיפת החוק על האמינות והמקצועיות שלהם, מתברר שמתקפות אלה כמעט ולא השפיעו על עמדות הציבור. כפי שניתן לראות מהמדד - אמון הציבור בבית המשפט העליון הוא עדיין פי ארבעה מאשר האמון במפלגות. לפוליטיקאים שממהרים לתקוף את מערכות אכיפת החוק המקצועיות מומלץ לנהוג בצניעות, לפני שהם טוענים שהם מדברים בשם העם".

פרופ' הרמן הוסיפה: "המדד השנה מצביע על המשך ואף החמרה של אי שביעות הרצון של אזרחי ישראל מתפקודה - הלקוי לדעתם - של המערכת הפוליטית, עד כדי פגיעה בחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית. בכל הנושאים כמעט מצאנו כי ההשתייכות למחנה פוליטי זה או אחר היא העדשה שדרכה מסתכלים הישראלים על כל בעיות השעה. לפיכך במקום שהימין מרוצה – השמאל מדוכדך, ולהיפך. עם זאת, אין מדובר בניכור מהמקום עד כדי העדפה לחיות במקום אחר, זאת ככל הנראה בגלל תחושת שייכות חזקה לקולקטיב הישראלי ואכפתיות עמוקה לגבי המתרחש במדינה".