התובעת בהאג: יש בסיס לחקירה נגד ישראל - מבקשת חוות דעת נוספת

התובעת של בין הדין בהאג, פאטו בנסודה, הודיעה היום (שישי) כי יש בסיס לפתיחה בחקירה נגד ישראל בסוגייה הפלסטינית: "יש בסיס להאמין כי בוצעו או עדיין מבוצעים פשעי מלחמה בגדה המערבית, במזרח ירושלים וברצועת עזה". עם זאת, היא ביקשה לקבל תוך 120 יום חוות דעת נוספת של השופטים לגבי השאלה מהו היקף הסמכות של בית הדין לעסוק בנושא. ראש הממשלה בנימין נתניהו בתגובה: "זהו יום שחור לאמת ולצדק".

בהחלטה שפרסמה, בנסודה אמרה כי היא "סבורה שיש בסיס לפתוח בחקירה לגבי המצב בפלסטין", והדגישה כי ישנם מספר מקרים פוטנציאליים ספציפיים שאותם יש לחקור. התובעת הדגישה עוד כי היא סבורה שלבית הדין הפלילי הבין-לאומי יש סמכות בכל השטחים שנכבשו על ידי ישראל ב-1967 - בגדה המערבית, ברצועת עזה ובמזרח ירושלים, ושמוגדרים על ידי "הקו הירוק".

בהחלטתה ציינה בנסודה ארבעה אירועים שאותם היא מעוניינת לחקור. הראשון הוא שלוש תקריות שבהן צה"ל ביצע "התקפות לא מידתיות" בעזה במהלך מבצע "צוק איתן" ב-2014. התובעת ציינה כי היא עדיין בוחנת אם ההליכים המשפטיים שבוצעו ע"י ישראל לגבי המקרים האלה מייתרים את הצורך בחקירה. האירוע השני הוא "ירי מכוון על אזרחים מצד חמאס וארגונים פלסטינים אחרים, ושימוש באזרחים כמגן אנושי במהלך המלחמה בעזה ב-2014". העילה השלישית היא הבנייה בהתנחלויות, שאותה הגדירה התובעת כ"פשעי מלחמה שבוצעו ע"י גורמים ישראלים שהיו מעורבים בהעברת אזרחים ישראלים לגדה המערבית החל מיוני 2014". העילה הרביעית היא פשעי מלחמה שבוצעו לכאורה על ידי חיילי צה"ל שהיו מעורבים בירי לעבר פלסטינים שהשתתפו בהפגנות בגבול בעזה מאז מארס 2018.

עוד בחדשות 13:

ברוב גדול: הפרלמנט הבריטי אישר את הסכם הברקזיט של ג'ונסון

בישראל חוששים: "התובעת בהאג צפויה לפתוח בחקירה נגדנו"

עם זאת הדגישה התובעת כי לאור ההיסטוריה והנסיבות הייחודיות של המצב בשטחים הפלסטינים - העובדה שלפלסטין אין שליטה מלאה על שטחה, העובדה שגבולותיה שנויים במחלוקת, שישראל סיפחה את מזרח ירושלים ושהרשות הפלסטינית לא שולטת בעזה והמחלוקת הבינלאומית בשאלה האם פלסטין היא מדינה – היא מבקשת מהשופטים של בית הדין הפלילי הבינלאומי לפסוק תוך 120 יום לגבי השאלה מהו היקף הסמכות של בית הדין בשטחים הפלסטינים, במיוחד מבחינת טריטוריאלית.

ראש הממשלה נתניהו גינה בחריפות את ההחלטה של בנסודה: "זהו יום שחור לאמת ולצדק. הופכים את בית הדין הבין-לאומי לנשק פוליטי במאבק נגד ישראל. רוצים להפוך את העובדה שיהודים חיים בארץ ישראל, במולדתם, לפשע מלחמה. זה אבסורד. אנחנו נאבק על זכויותינו ועל האמת ההיסטורית בכל דרך אפשרית. תובעת בית הדין הפלילי הבינלאומי כנראה החליטה שלא לדחות על הסף את העתירה הפלסטינית נגד מדינת ישראל. זוהי החלטה שערורייתית חסרת בסיס".

"לבית הדין הבין-לאומי אין שום סמכות לדון בנושא", המשיך נתניהו. "יש לו סמכות לדון רק כשמדובר בתביעות שמוגשות על ידי מדינות ריבוניות. אבל מעולם לא הייתה מדינה פלסטינית. התובעת התעלמה לחלוטין מנימוקים משפטיים רציניים שהצגנו בפניה. היא גם מתעלמת מהאמת ומההיסטוריה כשהיא אומרת שזהו פשע מלחמה שיהודים חיים במולדתם, ארץ התנ"ך, ארץ אבותינו. לא נשקוט ולא נרכין ראש בפני העוול הזה. נמשיך להילחם בו בכל הכלים העומדים לרשותנו".

נוסף לכך, נתניהו שלח מכתב למנהיגים בעולם, שם כתב כי "הפכו את בית הדין לנשק פוליטי נגד ישראל ונגד הקשר לארצנו. רוצים להפוך את העובדה שיהודים חיים בארץ מולדתם לפשע מלחמה. זה אבסורד. ניאבק על זכויותינו ועל האמת ההיסטורית בכל דרך אפשרית".

משרד החוץ ומשרד המשפטים מסרו תגובה משותפת: "החלטת התובעת שלא לסגור את התיק הפלסטיני הקורא לחקירה פלילית של ישראלים היא מופרכת ומקוממת. בית הדין מוסמך לדון רק בעניינים שהופקדו בידיו על ידי מדינות ריבוניות. האמת הפשוטה היא כי אין מדינה פלסטינית ואף פעם לא הייתה כזאת. לכן, לבית הדין אין כל סמכות לדון בנושא זה. כל אמירה אחרת היא לוליינות משפטית מעוותת. אין עוררין כי לישראל, מדינת העם היהודי, זכויות היסטוריות ומשפטיות איתנות בארצנו. הצדדים הסכימו שסיום הסכסוך ביניהם יושג במשא ומתן ישיר. הפלסטינים מתחמקים ממשא ומתן ומפירים באופן רצוף ושיטתי את מחויבויותיהם, כולל בעצם פנייתם לבית הדין".

"מוקדם יותר היום פרסם היועץ המשפטי לממשלה מסמך מקיף המציג את עמדתנו המשפטית ביחס להיעדר סמכות השיפוט של בית הדין. המסמך גובש במשך כשנה ובידיעת התובעת. על פי כל אמת מידה של צדק והוגנות, לא ייתכן כי התובעת תחליט בנושא זה עוד בטרם בחנה באופן רציני ולעומקה את עמדתנו הכתובה. התובעת נגררה אחרי המניפולציה הפלסטינית שמטרתה ניצול לרעה של בית הדין כ'כלי נשק' פוליטי. הניסיון להפוך סוגיה מדינית למשפטית, מעמיד מכשול כבד בפני הצדדים לסיים את הסכסוך. החלטתה לא רק שאינה משרתת את ערכי הצדק והשלום, אלא חותרת תחתם.

"סמכות אינה עניין טכני - היא הדבר שמבחינה בין גוף שיפוטי לגוף פוליטי. בהתעלמות משרד התובעת מכללי הסמכות של בית הדין הוא למעשה נתן יד לשימוש פוליטי בבית הדין - דבר המהווה פגיעה אנושה בכל טענה ליושרה משפטית של מוסד זה. ישראל, כמדינה שקמה לאחר זוועות השואה שפקדו את העם היהודי,  הייתה בין הראשונות לתמוך ברעיון של הקמת בית דין פלילי בינלאומי. עם זאת, ישראל, כמו מדינות אחרות, לא הצטרפה לאמנת רומא בשל החשש הממשי כי בית הדין ינוצל ככלי פוליטי ולא ימלא את ייעודו. היום הוכיח משרד התובעת כי חששות אלה, והביקורת הגוברת על בית דין שאיבד את דרכו וסמכותו המשפטית והמוסרית, היו נכונים וצודקים", נמסר ממשרדי החוץ והמשפטים.

שר החוץ ישראל כץ מסר בתגובה: "החלטתה של התובעת בבית הדין בהאג היא חמורה, מקוממת ונוגדת את החוק הבין-לאומי. לא ייתכן שהתובעת לוקחת לעצמה ולבית המשפט סמכויות שיפוט בניגוד לחוק ומכופפת את הדין הבין-לאומי על מנת שיתאים לפרופגנדה הפלסטינית.אנחנו דוחים את ההחלטה מכל וכל וקוראים למדינות נוספות לעשות זאת, ולעצור את בית המשפט מלהפוך לכלי פוליטי בידיי הפלסטינים במאבקם נגד הקיום של מדינת ישראל וזכותה להגנה עצמית".

ארגון בצלם מסר: "החלטת התובעת שההפרות החמורות של זכויות האדם של הפלסטינים בידי ישראל מחייבת פתיחה בחקירה מתבקשת ומתחייבת מהמציאות. האקרובטיקה המשפטית של ישראל בניסיון לטייח את פשעיה אינה משכנעת איש".

דובר משרד החוץ אמר מוקדם יותר היום בתדרוך לכתבים כי הגיע לישראל מידע שמצביע על כך שהתובעת עלולה לפרסם "בקרוב מאוד" את החלטתה. דובר משרד החוץ טען כי אינדיקציות שבידי ישראל מצביעות על כל שהתובעת תפרסם את החלטתה, בלי כוונה לעיין ברצינות בחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה בנושא, ולכן הוחלט לפרסם את המסמך בפומבית, בעברית ובאנגלית, כדי להבהיר לכל העולם מה עמדתה המשפטית של ממשלת ישראל - ולחייב את התובעת להתייחס אליה ברצינות.

לפי חוות הדעת, שכאמור פורסמה היום, לבית הדין בהאג אין סמכות לדון בתלונות הפלסטיניות נגד ישראל בגדה המערבית וברצועת עזה. בשל כך, לטענתו, פרסם היום מנדלבליט את חוות הדעת, שעליה עבד יחד עם צוות בין-משרדי. על פי חוות הדעת, פלסטין אינה מדינה, והמחלוקות בין הצדדים צריכות להיפתר במסגרת משא ומתן - ולא בהליך פלילי. "הפלסטינים, בפנותם לבית הדין, מבקשים לפרוץ את המסגרת המוסכמת בין הצדדים, ולדחוף את בית הדין להכריע בשאלות פוליטיות שצריכות להתברר במשא ומתן", כתב היועמ"ש. "לא לשם כך הוקם בית הדין, ואין לו רשות או יכולת לעסוק בנושאים אלה, ודאי שבהיעדר הסכמה של שני הצדדים".