שני מעונות רשמיים ומספר שרים חסר תקדים: כמה תעלה הממשלה?

ממשלת האחדות החדשה היא לא רק הגדולה בתולדות המדינה - אלא גם היקרה אי פעם. 36 שרים פלוס לשכה, נהג ורכב שרד, עומדים לעלות כל אחד לציבור 5 מיליון שקלים בשנה - בסך הכול, 180 מיליון שקלים, שלאורך שלוש שנות כהונה יצטברו ליותר מחצי מיליארד שקלים.

לכך מתווסף גם מספר שיא של סגני שרים – 16, בעלות של שלושה מיליון שקלים בשנה. לאורך הקדנציה - 144 מיליון שקלים בסך הכול. הסכומים לא כוללים את סידורי האבטחה והמעון המיוחד של ראש הממשלה החלופי - שנה וחצי לגנץ, שנה וחצי לנתניהו - שיעלו עוד מיליונים.

בשורה התחתונה, כולנו נשלם על ממשלת האחדות הרחבה מאוד 684 מיליון שקלים - כסף שיכול היה לקנות ציוד למערכת הבריאות או 114 אלף מענקים מלאים לעצמאים שאיבדו את פרנסתם.

רק בינואר 2018 ממשלת נתניהו היוצאת החליטה לצמצם את מספר המשרדים ל-17 בלבד - מהלך שנועד לחסוך מאות מיליונים בשנה, ומושלך היום סופית לפח. עם זאת, צריך לזכור שיציבות פוליטית גם חוסכת כסף: אם בזכות הממשלה המנופחת נעבור 3 שנים בלי בחירות - אפשר יהיה דווקא לטעון שהבזבוז משתלם.

חלוקת התיקים המסתמנת: כך תיראה הממשלה הבאה

בימינה אומרים שהם יישארו מחוץ לממשלה - בעיקר כי לא נשארו להם מספיק תיקים, וגם בתוך הליכוד המטרה של נתניהו היא למנוע ציר התנגדות של הבכירים – בראש ובראשונה הוא היה רוצה לרצות את יולי אדלשטיין.

אלדשטיין כנראה ייפרד מתפקיד יו"ר כהנסת – שיילך כנראה ליריב לוין, שגם צפוי להמשיך להחזיק בתיק התיירות. התיק הבכיר בליכוד ילך לישראל כץ – כנראה האוצר. לגבי המשרד לביטחון הפנים ישנה התלבטות בין מירי רגב לאמיר אוחנה - נתניהו יכריע בשבוע הבא. תיק התחבורה יישאר בידי הליכוד, ותיק החינוך ישמש אמצעי לפתות את ימינה להיכנס לממשלה. אם לא, הוא יועבר לאחד מבכירי הליכוד. יעקב ליצמן ואריה דרעי יישארו בתפקידיהם. את משרד השיכון יקבל אחד משרי הליכוד, ויובל שטייניץ ככל הנראה יישאר שר האנרגיה.

בצד השני של המפה הפוליטית - גנץ יהיה שר הביטחון בשנה וחצי הראשונות, גבי אשכנזי - שר החוץ ואבי ניסנקורן שר המשפטים. פניהם של עמיר פרץ ואיציק שמולי ככל הנראה לתוך הממשלה – פרץ בכלכלה ושמולי אולי ברווחה. שרת הקליטה תהיה פנינה תמנו שטה, ולגבי תרבות וספורט ישנם כמה מועמדים: אסף זמיר, מיקי חיימוביץ' וחילי טרופר. אותם מועמדים יתמודדו גם על משרד התקשורת. 

איך נולד רעיון שני המעונות הרשמיים?

הסעיף מעורר המחלוקת, לפיו גם מ"מ ראש הממשלה יזכה למעון רשמי, הופיע במתווה הנשיא שגובש אחרי הבחירות בספטמבר. מי שהכניס ראשון את הסעיף להסכם הם כחול לבן - שעשו את זה כדי לפתות את נתניהו ורעייתו לכך שיהיה מעון נוסף. בליכוד אהבו את זה, והסעיף נשאר בהסכם. כאשר הגיעו לסבב הבחירות במארס, והדבר פורסם, החלו לרדד קצת את הסוגיה - ודיברו על "סידורי דיור". מטעם גנץ נמסר כי אין בכוונתו להשתמש במעון רשמי, ונתניהו ככל הנראה לא יבקש לבנות מעון רה"מ חדש אלא המדינה תממן את הבית שבו יגור – אם בי-ם או בקיסריה.