100 ימי משבר: כך נראו העימותים בין נתניהו לגנץ מהקמת הממשלה

רגע לפני שחילוקי הדעות בקואליציה על רקע התקציב הובילו לפירוקה של הכנסת, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ קראו אמש (שני), כל אחד בתורו, לפיוס בין הצדדים. ולמרות הרגיעה הזמנית, קשה לשכוח כי מאה הימים שחלפו מאז הוקמה הממשלה המאוחדת - עברו ברובם גדושים בקיתונות, גידופים ועימותים בין הליכוד לכחול לבן.

תחילה אמש היה זה נתניהו, שהוציא סרטון מפויס והודיע כי בכוונתו לתמוך בהצעת הפשרה של האוזר. אחריו, היה זה גנץ, ובנאום שנשא בכנסת הבהיר בתוקף כי לא ישתוק יותר אל מול המתקפות נגדו. "שום מתקפה אישית ושום עלילת דם לא יכופפו אותי. 100 ימים שתקתי. שתקתי למתקפות האישיות, שתקתי לקיתונות של ניסיונות השפלה ומידור".

לכתבות נוספות בחדשות 13 >>

הותר לפרסום: שב"כ עצר פלסטיני בחשד שדקר ישראלי ופצע אותו קשה

הקרמלין מכחיש קשר להרעלת נבלני: "נחקור אם יתגלה שזה אכן רעל"

עלייה חדה במספר הנדבקים: 1,888 ישראלים אובחנו אתמול בקורונה

אז, כשיצא לעיתונאים, הצר ראש הממשלה על הסגנון של השותף, ואמר: "אני לא זוכר שאי פעם דיברתי על בני גנץ מאז הקמת הממשלה במונחים כאלה, אבל אני חושב שמה שצריך לעשות עכשיו זה לשלב ידיים".

נתניהו, ככל הנראה, צודק. הוא לא תקף בבוטות ובישירות את גנץ במאה ימי השותפות, אלא הוא בעיקר גימד אותו, הגחיך אותו והתעלם ממנו. הוא עשה הרבה דברים בחדרים סגורים - אבל כמה מהם זכו לתיעוד טלווזיוני.

כזכור, באחת מישיבות הממשלה שקיימו השניים ביקש גנץ לשאת דברים, אולם המצלמות קלטו כי כאשר אחד מעוזריו של ראש הממשלה אומר לו שגם גנץ רוצה לדבר, נתניהו נשמע משיב "שידבר אחר כך, לא עכשיו".

וזה לא הכול. נתניהו הפר סיכומים, התעלם ממהות ההסכם מהשותפות ואפילו לא סיפר על הסכם השלום עם האמירויות. "הייתה בקשה של כל הצדדים לא לשתף אחרים כדי להגיע לרגע הזה ללא טרפודים", הסביר נתניהו במסיבת עיתונאים את סיבת ההדרה של גנץ ושר החוץ גבי אשכנזי. "יש מישהו שלא מעוניין בשלום הזה", הוסיף.

אז למה גנץ היה כל כך נסער ונחרץ בנאומו? ייתכן כי הוא ניסה לבנות מחדש דימוי תקיף וסמכותי, אך מה שבטוח - הוא באמת כועס, פגוע ומריר. נתניהו אולי לא דיבר אליו כך ישירות, אבל, ההיתממות שלו בעניני נימוסים והליכות שקרית ומגוחכת.

לראש הממשלה יש את הדרכים שלו: כל שלוחיו, אנשיו והדוברים מטעם יודעים את העבודה. כך למשל, בריאיון לחדשות 13 אמר חבר הכנסת ניר ברקת כי "בקמפיין הבחירות טענתי, כמו חבריי לליכוד, שאין לו (לגנץ) את הכישורים ואת הניסיון". כמוהו גם יו"ר הקואליציה מיקי זוהר, שאמר: "צריכים לשאול את מצביעי הליכוד אם הם רוצים את גנץ ראש ממשלה. הם יגידו שלא".

וכל זה במאה ימים. פלא שאנחנו נרגשים לראות כיצד זה יתפתח בהארכה של 120 הימים הקרובים? אין ספק שזו לא תחילתה של ידידות מופלאה - למרות דבריו של גנץ, שסיכם את נאומו בקריאה לראש הממשלה "להיכנס לאולם המליאה כדי לקדם את הסדרי העבודה בינינו".