הקבינט אישר: א'-ב' ילמדו חצי שבוע למשך שבועיים, ג'-ד' 5 ימים
השרים החלו לדון בשלב השני של מתווה היציאה מהסגר, וידונו גם אם לפתוח את המסחר כבר בשבוע הבא או להמתין לשלב השלישי. נתניהו: "צריכים למצוא מסכה יותר נוחה - נהיה עם זה לפחות שנה"
מגפת הקורונה: בשעה זו (חמישי) דן קבינט הקורונה בשלב הבא של מתווה היציאה מהסגר, זאת לאור נתוני התחלואה הנמוכים שנרשמו בישראל בימים האחרונים. תחילה אישרו השרים ליישם את מתווה החזרה ללימודים של גלנט - שכבר אושר בעבר, ולא את זה של נתניהו, עליו התלבט אמש.
בפתח הישיבה, ראש הממשלה בנימין נתניהו קרא לרתום את אמצעי ההסברה והשלטון המקומי, והוסיף: "אנחנו צריכים למצוא מסכה יותר נוחה - נהיה עם זה לפחות שנה. הבקשה מהציבור צריכה להיות קלה לביצוע, כך שיש להשקיע כסף בתכנון מסכות שיותר קל לעטות".
בד בבד, הממשלה אישרה במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום ב-60 ימים נוספים, עד ה-3 בינואר 2021. ההחלטה תיכנס לתוקפה עם אישורה בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת.
לכתבות נוספות בחדשות 13 >>
חשד לרצח בלוד: בן 42 נורה למוות – בן 50 נפצע קל
חשד לרצח: בת 46 נורתה למוות בבאקה אל-גרבייה
כ"ץ: "חייבים לפתוח מייד את חנויות הרחוב – מה זו הטרפת הזאת?"
לפי המתווה, החל מיום ראשון כיתות א'-ד' ילמדו לפחות ארבעה ימים בשבוע במוסדות החינוך, כאשר למנהלי בתי הספר תינתן הסמכות להחליט על יום לימודים נוספים. כיתות ה'-ו' ימשיכו לפי שעה בלמידה מרחוק. על כל התלמידים, מכיתה א' ומעלה, לעטות מסכות לאורך השיעורים וההפסקות.
בכיתות א'-ב' ילמדו בקבוצות קבועות ונפרדות של עד מחצית מכמות התלמידים בכיתה המקורית. בכיתות ג'-ד' ילמדו בקבוצות קבועות של עד 20 תלמידים בכיתה. לא יתאפשר מעבר של תלמידים בין קבוצות. בינתיים, בצהרונים יוכלו לשהות עד 28 ילדים, משלוש קפסולות שונות.
מורה יוכל ללמד עד שלוש קבוצות של תלמידים, ובהסעות תתבצע הפרדה, כך שבין תלמיד לתלמיד תישאר שורה ריקה. אוכלוסיות ייחודיות, בהן החינוך המיוחד, נוער בסיכון, תלמידים בכפרי הנוער וכדומה יקבלו מענה ייחודי להמשך קיום המסגרת ללא תלות בשיטת ההפעלה.
"בתוך השבועיים האלה נבדוק אם יש אפשרות ללכת לאלטרנטיבה אחרת שזה כיתות אחודות, אבל זה מחייב יצירת צהרונים כפולים ויש להתארגן על זה לוגיסטית ותקציבית", אמר נתניהו. "זה לא מעשי ליום א' ואנחנו לא מעכבים את ההחלטה, לכן אנחנו יוצאים לדרך עם המתווה הנוכחי". בשלב זה, נראה כי פתרון הקבע למערכת החינוך יגובש רק לאחר ניתוח נתוני התחלואה בגנים, ולאחר בחינת חלופות נוספות.
שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ התנגד לפתוח את הלימודים בכיתות הנמוכות בקפסולות של שלושה ימים, ובמקביל לאפשר לרשויות לממן את היומיים הנותרים. "אנו צריכים לממן את הרשויות החלשות שאינן יכולות לממן יומיים נוספים של לימודים", אמר. "החלטה זו יכולה להגדיל את פערי ההזדמנויות בין ילדים המתגוררים ברשויות חזקות לבין ילדים המתגוררים ברשויות חלשות".
עוד בדיון, אדלשטיין שהבהיר כי הקו המנחה כרגע של מקבלי ההחלטות הוא "איך לא חוזרים למצב שסוגרים דברים שזה עתה פתחנו. הזהירות מחייבת אותנו לא לקחת ביסים גדולים מדי", המשיך.
ראש הממשלה ביקש לדחות את השלב הבא ביומיים, ולהכניס אותו לתוקף ביום שלישי ולא ביום ראשון. לדבריו, קשה לעקוב אחרי הנתונים במהלך סופי השבוע כדי לוודא שאנחנו אכן עומדים בקריטריונים למעבר משלב לשלב. אם כך, בין השלב הקרוב לשלב הבא יעברו 16 ימים במקום 14 - מה שיגרום לדחייה נוספת של לוח הזמנים בתוכנית היציאה.
בדיון, פרויקטור הקורונה הפרופסור רוני גמזו גילה כי יש כמה ערים עם תחלואה גבוהה יחסית שבהן משרד הבריאות מתמקד, שם עדיין מתלבטים אם לפתוח את מערכת החינוך לפי המתווה. "אלו ערים מהבהבות, ונראה אותן בהמשך". "אני מבקש לקבל את ההחלטות עוד היום", השיב נתניהו, "אנשים צריכים להיערך לדברים כאלו".
"אנחנו מסמנים ערים כתומות וצהובות, ערים מהבהבות, ונמליץ שלא לפתוח את מערכת החינוך בערים האלו", המשיך הפרויקרטור, וסיפר כי בחברה הערבית חלה עלייה בהדבקות שנובעת בעיקר מאירועים ומכאלה שחזרו מחו"ל. "ברשות הפלסטינית יש 400 מקרים ב-20% בדיקות חיוביות. החיבורים הללו יוצרים הדבקות. אנחנו ממשיכים לעקוב".
גמזו התייחס גם לנעשה בחברה החרדית, והזהיר מפני הירידה במספר הנדבקים. "אנחנו צריכים להחזיר את כמות הבדיקות בשביל לנצח במגפה. חשוב לשמר את ההישגים". על כך ענה לו השר אריה דרעי: "אני מעריך שהבדיקות ירדו בעקבות פרויקט הבדיקות בישיבות". לפי ההסבר שלו, אנשי הישיבות לא נכללים בממוצע הבדיקות בכל עיר משום שהם, כאמור, נדבקים באופן אחר.
השרים יידרשו להכריע במחלוקת שבין השרים כ"ץ ואדלשטיין, באשר לפתיחת המסחר. כזכור, אתמול ביקש אדלשטיין לדחות את פתיחת המסחר בשבועיים, אולם כ"ץ התנגד ודרש שהעסקים ייפתחו כבר בשבוע הבא.
ממלא מקום מנכ"ל משרד האוצר ערן יעקב העלה את עניין פתיחת המסעדות, והציע להקדים זאת לשלב השלישי. "מדובר בעלות משקית של מילארדים ומאות אלפי עובדים. אנחנו חושבים שאם זה יהיה בשלב 4, ההגעה לשם תהיה מאוד מאוחרת, ולכן המשמעות של זה יכולה להיות מכת מוות לאותם עסקים".
"מעבר לסיוע הכספי, צריכים לעזור לעסקים הקטנים כי יש התשלטות של הגדולים וזה פוגע בהם", נוסיף נתניהו. "צריל לזכור, אם ניכשל - התחלואה תעלה. אם אנחנו רוצים למנוע אקורדיון, צריך לפתוח יותר לאט".
