חרף התנגדות שרים: הממשלה אישרה את הקיצוץ הרוחבי של האוצר
השרים החליטו לאשר את התוכנית להפחתת הגירעון והעברת הכספים לקופת המדינה בהיקף של כ-3.25 מיליארד שקלים. זאת, ברקע ההתנגדות של מפעל הפיס ושרי הרווחה וביטחון הפנים
הממשלה אישרה היום (שני) את הצעת משרד האוצר לקיצוץ הרוחבי בתקציב המשרדים. ההצעה כוללת קיצוצים והעלאה במיסים, שצפויים לצמצם את הגירעון מ-4% ל-3.8%. זאת, חרף ההתנגדות של השר לביטחון הפנים גלעד ארדן ושר הרווחה חיים כץ, וברקע הפרסום בחדשות 13, לפיו יו"ר מפעל הפיס, אביגדור יצחקי, מסרב להעביר לאוצר 150 מיליון שקלים - כפי שנקבע בתוכנית.
לפי נתוני האוצר, הגירעון השנה יעמוד על 4.5% וקיצוץ בהוצאות לא יספיק, אלא תידרש העלאת מיסים נחושה אחרי הבחירות. הקיצוץ גדל למיליארד ו-234 מיליון שקלים, כדי לכלול בתוכו גם את הפיצוי לנפגעי השריפה במבוא מודיעים.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן הבהיר בישיבת הממשלה, כי הוא מתנגד לקיצוץ במערכת הבריאות, ואמר כי “מדובר בפגיעה בציבור החולים ואני נגד כל יוזמה לקצץ בבריאות”. בנוסף, אמר ליצמן שבאופן כללי על שרי הממשלה להחליט על סעיפי הקיצוץ במשרדיהם - ולא משרד האוצר.
"מדובר בסכום מצוץ מהאצבע, האוצר ממציא עודפים שלא היו ולא נבראו. באגף התקציבים אפילו לא פנו לבדוק אם הסכומים קיימים בקופה", אמר יו"ר מפעל הפיס יצחקי. "בכל מקרה הכסף אצלנו, ובלי החתימה שלנו הצ'ק לא יעבור".
יו״ר מרצ, ח״כ תמר זנדברג, הגיבה על אישור הקיצוץ הרוחבי: "כמה אטימות יש בממשלה שמאשרת קיצוצים רוחביים בשירותים החברתיים פעם שלישית בתוך שנה וחצי, אך ממשיכה לזרוק כסף על כל גחמה פוליטית וסחטנות אישית של נערי הגבעות בממשלה. אם היינו צריכים עוד הוכחה לכך שנתניהו מוכן למכור את אזרחי ישראל בשביל הכיסא שלו קיבלנו אותה היום".
ההערכה היא שצפוי להיפתח משא ומתן בין האוצר לבין מפעל הפיס. בהיעדר ממשלה מתפקדת או משרד אוצר שיכול להעביר תיקוני חקיקה בכנסת, צריך להיחתם בין שני הצדדים הסכם. בין השאר צפוי לדרוש מפעל הפיס הצבת מכונות למכירת כרטיסי הגרלה.
שני שרים הצביעו כאמור נגד התוכנית – מחשש לפגיעה קשה במשרדיהם. מוקדם יותר, השר כץ התייחס לקיצוץ במשרד הרווחה ואמר: "הקיצוץ במשרד הרווחה הוא בלי שום פרופורציה לכל משרד אחר, הם רוצים להחזיר את המשרד ארבע שנים אחורה. מקצצים לנו הרבה מעבר למה שעושים במשרדים אחרים".
השר ארדן הודיע גם הוא על התנגדות לתוכנית, והדגיש "אם יאושר מחר הקיצוץ במתכונתו הנוכחית, תהיה לצערי, מחוסר ברירה הפסקה מיידית של התכנית לחיזוק האכיפה בחברה הערבית, עצירת הקמת תחנות משטרה ביישובים הערבים וכן הפסקת יישום התכנית לחיזוק בטחון ירושלים".
בשבוע שעבר אמרו בכירי משרד האוצר כי ישראל תנקוט מספר צעדים להפחתת הגירעון, שצפוי לרדת בעקבותיהם מ-4% ל-3.8% בשנים 2021-2020, בהיקף של 3.25 מיליארד שקלים. בין היתר, קיצוץ רוחבי של 1.15 מיליארד שקלים, העברת 1.1 מיליארד שקלים מחברות הביטוח, לביטוח הלאומי, מיסוי של מפעל הפיס, העלאת המס על רכבים היברידיים ועוד.
"מדובר בפלסטר בלבד ולא בתכנית הסופית, שתגבש הממשלה הבאה", הודה מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד. בתדרוך השתתפו באב"ד, הממונה על התקציבים שאול מרידור, הכלכלנית הראשית שירה גרינברג, מנהל רשות המסים, ערן יעקב והיועץ המשפטי של משרד האוצר אסי מסינג.
"אנחנו נמצאים באירוע בעייתי, היינו אמורים לעשות תקציב שבו היינו אמורים להגיש לממשלה תקציב ביולי-אוגוסט ולאשר אותו עד נובמבר, במסגרת הזו היינו מכנסים את התקציב ליעדי הגירעון", הסביר באב"ד. "עקב תקופת המעבר שלפני הבחירות, היכולת שלנו לקצץ את התקציב ולחזור ליעדי הגירעון היא כמעט בלתי אפשרית".
"את רוב הצעדים לא ניתן לעשות בממשלת מעבר, ממשלה יוצאת לא יכולה לחשק את הממשלה הנכנסת לגבי צעדי ההתכנסות למסגרת התקציב", המשיך באב"ד. "לכן הסיטואציה היא כזו שמחייבת לצמצם את הפערים ככל שניתן. צעדים משמעותיים יותר יבואו במסגרת התקציב שאותו נגיש רק לאחר הבחירות, התהליך יסתיים רק באזור מרס 2020 בכנסת ובינואר 2020 בממשלה".
צעדי הממשלה
קיצוץ רוחבי של 1.15 מיליארד ש״ח בבסיס התקציב. הקיצוץ יבוצע בכל המשרדים באופן קבוע. 800 מיליון שקלים שייחסכו מהקיצוץ יועברו השנה למימון "בעיה ביטחונית" עליה לא ניתן להרחיב, ו-350 מיליון שקלים עבור סבסוד הצהרונים עד לסוף שנת 2020. אם הממשלה הבאה תרצה להמשיך את סבסוד הצהרונים גם ב-2021, תיאלץ הממשלה למצוא עבורו מקור תקציבי.
כמו כן, ביטוח לאומי יגבה מחברות הביטוח 1.1 מיליארד שקלים ב-2020 - כסף שמגיע לביטוח הלאומי מתביעות של מבוטחים, שהמדינה שילמה לחברות הביטוח. הצעד הזה כפוף לשימוע שייערך לחברות הביטוח, שעשויות לעכב אותו בדרכים משפטיות.
כאמור, 150 מיליון שקלים אמורים להילקח ממפעל הפיס ולעבור למשרד האוצר, ו-450 מיליון שקלים יתקבלו ממיסוי על חומר בעירה בשם ״ממס״. חומר הבעירה כיום הוא לא ממוסה בשונה מסולר ובנזין, ולכן התעשייה משתמשת בו כחומר בעירה. כעת יושת על החומר מס, למעט במפעלי תעשייה שיקבלו פטור.
550 מיליון שקל יועברו כתוצאה העלאת המיסים על כלי רכב היברידיים וחשמליים. ב-2020, כל ההטבות במס לכלי רכב היברידיים אמורות להתבטל והם ימוסו כמו כלי רכב רגילים. בסיס המס כיום הוא 30% לרכב היברידי ו-10% לרכב חשמלי. כעת קובעים מחדש את טבלת המיסים: רכב היברידי יעלה ל-45% ב-2020, 50% ב-2021 ו-83% החל מ-2022. משיעורים אלה יינתנו הנחות בהתאם לרפורמת המס הירוק.
ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) פנה למבקר המדינה ולנציב שירות המדינה: "נראה שתקציב הצהרונים בוזבז כולו על הגנון שבמשרד האוצר. על מבקר המדינה ונציב שירות המדינה לפזר את הגנון שפתחו במשרד האוצר ולחקור את הסתרת הנתונים מהציבור ואת יכולתם של פקידי האוצר להתמודד עם המשבר נוכח חילופי ההאשמות ביניהם."*
ח"כ עודד פורר, יו"ר סיעת ישראל ביתנו, שיזם את הדיון המיוחד במליאת הכנסת על המצב הכלכלי, פנה במכתב למבקר המדינה ולנציב שירות המדינה בבקשה שיפתחו בחקירה בעניין הסתרת נתוני הגירעון והמשבר בין בכירי האוצר. "קורא למבקר ולנציב לעצור את הגנון במשרד האוצר ולפזר את החגיגה שמתקיימת שם על חשבוננו. בתקופה של משבר כלכלי חמור, הכותרות היחידות שיוצאות ממשרד האוצר הן של הכפשות בין המנכ"ל לראשי אגף התקציבים, כאשר המשק נמצא על סף תהום. חוסר האחריות שאנו נחשפים אליו הופך לחמור יותר כשאנו שומעים איך מתנהל משרד האוצר ועל מערכות היחסים המקולקלות בין הדרגים הבכירים ביותר של ההנהגה הכלכלית", כתב.