עם זאת, הוסיף השופט היימן כי "אין זה אומר שהמשטרה יכולה לפעול בניגוד לדין. השוטרים היו צריכים להוציא צו טרם החיפוש. הסכמה גרידא של חשוד בעיצומה של חקירה אינה הסכמה. אבל הסכמה מודעת היה בה להכשיר את החיפוש". "איני מתכוון להכנס לעבירת הטרדת עד, אך מציין שבגדול מסכים עם טענת המדינה", המשיך השופט.

באגודה לזכויות האזרח ברכו על החלטת בית המשפט העליון: "חיפוש בטלפונים ניידים של חשודים ללא צו הוא פסול, גם אם ניתנת הסכמה כביכול לחיפוש. לאור יחסי הכוחות בחדרי החקירות, אין מה לדבר על מתן הסכמה אמיתית, במיוחד היום, כשכולנו שומרים בסלולרי את כל הפרטים הכי אישיים שלנו והמידע השמור בו עצום. אנחנו מקווים שההחלטה תרתיע את המשטרה מהמשך ביצוע חיפושים בלתי חוקיים בטלפונים בעתיד, ביודעה שהדבר עלול להוביל לפגיעה קשה בחקירה".