בג"ץ מחק את העתירה שדרשה לפסול את נתניהו מלהרכיב ממשלה

בג"ץ מחק היום (חמישי) את העתירה שדרשה לפסול את בנימין נתניהו מלהרכיב ממשלה אם ינצח בבחירות, אך ציין כי הנושא שפיט. בהחלטה שפורסמה נכתב כי "מדובר לעת הזו בעתירה תיאורטית". לפי השופטים, "דין העתירה להידחות גם בשל היותה מוקדמת. על פי חוק יסוד הממשלה - הנשיא הוא הגורם המוסמך להטיל על אחד מחברי הכנסת את מלאכת הרכבת הממשלה. מטבע הדברים, משהבחירות טרם התקיימו וטרם נודעו תוצאותיהן, הנשיא טרם נועץ בנציגי הסיעות וטרם נדרש לשאלה". את הנושא הם חתמו בציטוט מתוך ספר קהלת, וכתבו: "לכל זמן, ועת לכל חפץ תחת השמים". 

על פי השופטים, הסוגיה שבה דנו היא אכן "סוגיה עקרונית וחשובה, הנוגעת לעקרון שלטון החוק, לטוהר המידות של נבחרי הציבור ולאמון הציבור במוסדות השלטון". עם זאת, היא "אינה מהווה טעם מספיק לצורך דיון בעתירה". לפי הקביעה, "יש לזכור כי על פי שיטת הבחירות הנוהגת בישראל, ההצבעה היא לרשימות מפלגתיות ולא בחירה ישירה במועמדים לראשות הממשלה. המשיב (נתניהו) כשיר להתמודד בבחירות הקרובות בראש רשימת המשיבה (מפלגת הליכוד) בהיעדר מגבלה בחוק האוסרת עליו לעשות כן - תהא אשר תהא ההכרעה בסוגיה אשר הועלתה בעתירה".

לכתבות נוספות בחדשות 13 >>

בקשת החסינות והדיון בבג"ץ על הרכבת ממשלה: השבוע של נתניהו

האם נתניהו מנצל בציניות את "ישראל השנייה" או מייצג אותה?

בריטניה תפנה לרשויות בקפריסין: "מודאגים מהוגנות משפט הצעירה"

בפסק הדין ציינו השופטים כי לו היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט היה נותן עמדה, אולי היה מקום לדון בעתירה כבר עכשיו. "העותרים - שאינם רשות שלטונית אלא גורמים פרטיים - מנסים לצייר את עתירתם כעתירה עקרונית מופשטת, וככזו דינה להיכשל ולו מטעם זה בלבד", אמרו. "אלא שבפועל העתירה שבפנינו מכוונת כל כולה כלפי האפשרות כי הנשיא יטיל על המשיב להרכיב את הממשלה הבאה, ועמדנו על כך בפתח הדברים. על כן, השאלה המקדמית שאליה יש להידרש היא האם דין העתירה להידחות או להימחק על הסף בהיותה תיאורטית ומוקדמת, כטענת היועץ המשפטי לממשלה".

התנועה לאיכות השלטון מסרה בתגובה כי "מסע ההפחדה והדמוניזציה השיג את מטרתו. כוחות חזקים הצליחו לזרוע פחד בלב השופטים. זה יום מצער לדמוקרטיה הישראלית". לטענתם, "אחרי שהיועץ המשפטי ברח מהתמודדות, גם בית המשפט העליון בחר שלא להתמודד עם השאלה הדמוקרטית החשובה, ושלח מדינה שלמה להצביע בבחירות מבלי שידעו מה משמעות ההצבעה שלהם".

מכבד ומקבל את החלטתו הנכונה של בג״ץ. את נתניהו נעמיד למשפט הציבור בקלפי-וננצח.

— בני גנץ - Benny Gantz (@gantzbe) 2 בינואר 2020

ממפלגת הליכוד נמסר בתגובה: "בית המשפט העליון נהג נכון כשמחק את העתירה, אנו עומדים על עמדתנו שבדמוקרטיה רק העם מחליט מי ינהיג את העם - ולא אף אחד אחר". גם שרת התרבות והספורט מירי רגב התייחסה לנושא, ואמרה: "טוב עשו שופטי בג"ץ שדחו את העתירה ופסקו בהתאם לחוק ולערכים הדמוקרטים. העם הוא הריבון, והעם יחליט מי יהיה ראש ממשלת ישראל".

יו"ר כחול לבן, בני גנץ, הגיב גם הוא להחלטת בג"ץ: "מכבד ומקבל את החלטתו הנכונה של בג״ץ. את נתניהו נעמיד למשפט הציבור בקלפי-וננצח".

איילת שקד, שרת המשפטים לשעבר וחברת כנסת מטעם מפלגת הימין החדש, אמרה: טוב שהעתירה נדחתה. חבל שלא על הסף. חבל מאוד שהרמזים שפוזרו לאורך הדיון ובהחלטה מעידים על כך שבית המשפט נכון לשקול להתערב בעתיד". לטענתה, "העתירה לא הייתה צריכה להדחות בגלל שהיא מוקדמת. העתירה הייתה צריכה להדחות בגלל שהיא מתעסקת בסוגיה פוליטית. ובעניינים פוליטיים - הציבור הוא זה שמכריע".

"העותרים מכבדים את הכרעת בג"ץ ומברכים על החלטתו שלא לדחות את העתירה ולסגור את דלתו, אלא למחוק אותה בעת הזו תוך קביעה כי הסוגיה שהעלינו היא בעלת חשיבות ציבורית עקרונית - גם אם זמנה להתברר טרם הגיע", אמרה עו"ד דפנה הולץ לכנר, המייצגת את העותרים. "אנו מביעים גם סיפוק לאור הבהרת בג"ץ בדבר שפיטות הנושא. ההכרה של בג"ץ בחשיבות הציבורית של השאלה לגבי כשירותו של מועמד לראשות הממשלה, הנאשם בעבירות שיש עמן קלון - הכרה זו מן הראוי כי תעמוד לנגד עיניו של נשיא המדינה, בבואו לשקול אחרי הבחירות על מי להטיל את הרכבת הממשלה".

לדבריה של עו"ד הולץ לכנר, "העתירה ביקשה לתקן את המצב הקיים בישראל, שבו אין מענה בדין למצב חסר התקדים אליו נקלעה המדינה בעקבות הגשת כתבי האישום נגד ראש הממשלה. סברנו, כי העיתוי הנכון לתיקון כזה, אשר ימלא את החלל המשפטי, הוא טרם ההליכה לבחירות. זאת, על מנת שלנגד עיני הבוחרים יעמוד המידע המלא והמדויק ביותר לגבי כשירותם של המועמדים ושל ראשי המפלגות להרכיב ממשלה. עם זאת, אנחנו מכבדים כאמור את החלטת בג"ץ שלא להכריע בסוגיה בשלב זה. בינתיים, בקשת החסינות של ראש הממשלה היא ההמחשה העדכנית ביותר למחיר הכבד שמשלמת החברה הישראלית בשל חוסר הוודאות המשפטית בנושא. בקשת החסינות מוכיחה כי אם לא נקבע נורמות מוסריות ברורות, ראשות הממשלה בישראל בדרך להפוך לעיר מקלט מאימת הדין".

כזכור, בדיון שנערך ביום שלישי, השופטים הקשו על העותרים נגד נתניהו: "אתם מבקשים שנקדים את שיקול דעתו של הנשיא?". השופט עוזי פוגלמן שאל "האם יש תקדים שבית משפט זה ב-70 שנותיו קיבל החלטה מקדמית לפני הפעלת הסמכות של נשיא המדינה?" וענה כי הוא "חושב שלא".

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ציינה כי "אנחנו עדיין לא יודעים מה יהיו תוצאות הבחירות, לאחר מכן הסמכות תהיה של נשיא המדינה - שיצטרך להחליט על מי להטיל את משימת הרכבת הממשלה. אני לא בטוחה ששמעתי תשובה לשאלה למה להכריע על כך עכשיו ולא בצומת הבאה".

השופט חנן מלצר אמר כי "חיובו של נתניהו לוותר על משרדי ממשלה נגזרה מכוח הוראת חוק. כאן אין הוראת חוק. אם יש הוראת חוק כזו, וזו סמכותו של הנשיא, מדוע שהשאלה לא תתעורר אם וכאשר הנשיא יצטרך להפעיל את סמכותו?". עוד אמר מלצר כי "לנשיא המדינה יש סמכות לשקול את עניין כתבי האישום של נתניהו - אי אפשר להתערב בו".

ענר הלמן, ראש מחלקת הבג"צים טען כי "אין שום מקום לחייב את היועץ המשפטי לממשלה בתקופת בחירות לתת חוות דעת כשהתוצאות לכך יכולות להיות קשות. זוהי עתירה להכניס את מערכת המשפט למערעת הבחירות - זהו שדה מוקשים".

במחנה היריב נשמעו קולות המבקשים דווקא להימנע מהכרעה שכזו כדי שתינתן להם ההזדמנות לנצח את נתניהו בבחירות וכך למנוע את הנזק האפשרי שבפסיקה משפטית נגד ראש ממשלה שנבחר בידי הציבור בהליך דמוקרטי חוקי.

קודם לכן, היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לא הגיש את עמדתו לבג"ץ בשאלה אם נתניהו יכול לקבל עליו את הרכבת הממשלה. מנדלבליט מסר כי הוא סבור שאין בסיס משפטי לחייבו להגיש עמדה מטעמו טרם קיום דיון בנושא.

אתמול נתניהו התייחס להכרעה העומדת בפני בג"ץ ואמר: "יש מי שמנסים לגרור את בית המשפט העליון לתוך המגרש הפוליטי כדי שיכפיש ויסכל משפטית את המועמדות שלי לראשות הממשלה. אני לא מעלה על דעתי שבית המשפט העליון של מדינת ישראל יפול לתוך המלכודת הזאת. בדמוקרטיה מי שמחליט מי ינהיג את העם זה רק העם ולא אף אחד אחר. כך תמיד היה וכך תמיד יהיה".

בשבוע שעבר אמר מנדלבליט כי אם יחליט בית המשפט שיש לדון ולהכריע בתוכן העתירה - הוא יגיש את עמדתו בעניין, "תוך שתינתן השהות המתאימה לכך, בשים לב למורכבות ולתקדימיות הסוגיות החוקתיות והמשטריות בהן עסקינן, והכול בהתאם להוראות בית המשפט".