"המצב חמור מאוד": דיוני המטכ"ל במלחמת יום הכיפורים נחשפים

ארכיון צה"ל במשרד הביטחון התיר היום (שני) לפרסום פרוטוקולים מדיוני המטכ"ל שנערכו בשבוע הראשון של מלחמת יום הכיפורים. זאת, במלאות 46 שנים למלחמה. בדיונים השתתפו שר הביטחון משה דיין, הרמטכ"ל דוד אלעזר, ראש אמ"ן אלי זעירא ובכירים נוספים במערכת הביטחון. מתמלולי הדיונים עולה תמונת המצב הקשה בימי המלחמה הראשונים, וחששותיהם של שר הביטחון ובכירי הצבא.

בדיון שנערך ב-7 באוקטובר, יום לאחר פרוץ המלחמה, חלק שר הביטחון דיין את חששותיו מהלחימה. "ממה אני מפחד יותר מהכול בתוך ליבי? שמדינת ישראל תישאר בסופו של דבר עם לא מספיק נשק כדי להגן על עצמה", אמר דיין. "לא יהיו לה די טנקים ולא יהיו מטוסים ולא יהיו אנשים מאומנים להגן על ארץ ישראל, ובסוף אף אחד לא יעשה בשבילנו את המלחמה הזאת, ויעוטו עלינו כל הערבים מכל הצדדים. אז אני כללית רוצה להגיד את זה לגולדה".

במהלך אותו הדיון, אמר הרמטכ"ל אלעזר: "אנחנו לא אופטימיים. אין לי ספק שאנחנו צריכים עכשיו לעצור, ולנסות בהגנה ככל האפשר יותר טובה, לנסות לבלום אותם. במה יכול להיות שאני יותר אופטימי? שאני סבור הייתי שאפשר לבלום אותם". עוד הצהיר הרמטכ"ל: "זה, חברים, זה באמת קרב על ארץ ישראל".

בשיחת טלפון שנערכה באותו מעמד לראש הממשלה, גולדה מאיר, עדכן אותה הרמטכ"ל: "מתוך 14 הגשרים שעל התעלה חיל האוויר הרס שבעה, ואני מקווה שעוד נמשיך". בתום השיחה, האלוף רחבעם זאבי, ששימש כעוזר הרמטכ"ל, אמר: "היא לא מבינה שזה חשוב". יצחק רבין, שנכח אף הוא בדיון, השיב: "היא מבינה, ועוד איך".

בדיון שנערך יום לאחר מכן, סיפר הרמטכ"ל: "אריק (אריאל שרון, מפקד אוגדת מילואים 143 דאז) מבקש ממני רשות לכבוש את סואץ. אני קיבלתי היום פתק: אישורך בשעה 4 לכבוש את סואץ. בן אדם שעוד לא יצא מטיסה, נורמלי, בדרך כלל לא מבקש רשות לכבוש את סואץ". עוד סיפר אלעזר: "אתמול אמרנו שיש דברים קריטיים ויש דברים שלא יגיעו למלחמה. אני משנה את דעתי, יכול להיות שיש דברים שבהחלט יגיעו. הפסקת אש מתקיימת כשאנחנו חזקים, ממושמעים, והם יורים קצת. גם אם תהיה הפסקת אש ואנחנו לא מספיק חזקים - אני לא יודע איך נחיה, כך שעכשיו יש כמה דברים שמתחילים להיות רציניים לנו".

בפגישה ב-9 באוקטובר הצהיר שר הביטחון: "אנו לוחמים עד האיש האחרון. אם בשביל זה נצטרך להחליף את אלוף הפיקוד - צריך להחליט אם צריך, אבל זו צריכה להיות הוראה. על כל מקרה אין נסיגה מהקו הזה, אף לא סנטימטר אחד". עוד התייחס לכוח האדם הדרוש ואמר כי "יש לבדוק אפשרות של גיוס כל אלה ששחררנו, גיוס של צעירים ומילואים, כדי להכניס לשריון ולאוויר כל מה שצריך. נקבל טנקים ולא יהיו אנשים. צריך לקחת גילים קשישים ששחררנו, לקחת גילים צעירים שלא לקחנו מגיל 17".

עוד הוסיף דיין כי "מי שלא קיבל עדיין שוק יקבל עכשיו שוק - וזה שהגענו לכמות הטנקים שלנו בששת הימים. החרמון הזה פעם אחת עלה לנו 70 איש, ופעם שנייה 30 הרוגים ו-70 פצועים, וזה יהרוס את המורל של העם. זה דבר נורא הדבר הזה, לוודא שיצאו מהמעוזים ויתקפו, ומי שייהרג - ייהרג. חשוב לשים יד על אותם שבויים מסוריה כדי לאזן את הדבר הזה".

באותו דיון אמר הרמטכ"ל: "המהלך הראשון זה להתחיל להרוס את סוריה, תקום צעקת אימים בעולם. בשלב הראשון בואו נשבור אחד. השגנו הפסקת אש - טוב, לא השגנו הפסקת אש - סוריה גמרה להילחם, נסתובב לצד השני ונעשה לשני אותו דבר. אני רוצה תפנית דרמטית, אני רוצה שמישהו יצעק 'געוואלד - נהרגים עמים, הפסיקו את האש". הרמטכ"ל הוסיף כי "המצב חמור, חמור מאוד. האלטרנטיבה של משה (דיין) היא להתחיל להתקפל ולוותר - תמיד נספיק לעשות את זה. התוכנית שלי היא לנסות לשבור, בנקודה אחת ואולי בשנייה אני אנסה. אולי זה ילך ואולי לא".

באותו הדיון התייעצו הבכירים לגבי האפשרות למנות את הרמטכ"ל לשעבר חיים בר לב למפקד החזית הדרומית. בשיחת טלפון אמר דיין לבר לב: "אני יותר ממתפעל מהרעיון, אבל אני רוצה לדעת בבירור: אתה מוכן לקבל עליך את פיקוד הדרום, להיכנס לשם ולשבת שם? לקחת את העניינים בידיים? אני אפילו לא יודע מה בעצם צריך לעשות שם, איך אנחנו צריכים לכלכל את העניינים כדי להגיע לסוף טוב. ואני חושש מאוד שמפה לא דדו (הרמטכ"ל אלעזר) ולא אני נעשה את זה. אלה שנמצאים שם, אם זה גורודיש (שמואל גונן, מפקד פיקוד הדרום), אם זה אריק (אריאל שרון) וכן הלאה, אינני סומך עליהם".

בהמשך, הציע הרמטכ"ל לשר הביטחון: "אולי אנחנו לא נותנים פרסום למינוי חיים בר-לב. מה עולה בדעתי? שפתאום זה יכול להתפרש כאילו יש התמוטטות בחזית דרום, מביאים מיד מפקד שיציל את המצב. הייתי רוצה להגיד לגורודיש ולחיים, שחיים הוא המפקד אבל בלי ביטול מינויו של גורודיש". בשיחה עם גונן, הציע לו הרמטכ"ל: "אתה נשאר אלוף פיקוד הדרום, והוא סגן רמטכ"ל, הוא יכול לתת פקודות גם לך וגם לאחרים".

הרמטכ"ל אלעזר ועוזרו זאבי התייחסו באותו הדיון גם להתנהלותו של אריק שרון. "הוא הולך קדימה, צולח", אמר זאבי. הרמטכ"ל השיב: "זה פשע מלחמה. בניגוד לפקודה, הוא הלך למים, עשה קרב גדול, שיקר לגורודיש. אני מאזין לו לרשת ורואה שהוא משקר לי. ועכשיו הוא מבקש רשות לצלוח לגדה השנייה".

כמה ימים מאוחר יותר, ב-14 באוקטובר, שוחח הרמטכ"ל עם ראש הממשלה מאיר ועדכן אותה בדבר תרגיל הונאה שתוכנן להיעשות למצרים, על ידי ביום שיחה פיקטיבית במכשיר האלחוט. "תכף חיים (בר לב) ואני הולכים לדבר שיחה אלחוטית גלויה, שהם בטוח ישמעו אותה. הוא יגיד לי שמצבו די קשה והוא מקווה שהם לא יתקפו אותו עוד פעם. אני אתן לו אישור שאם יתקפו אותו עוד פעם, שייסוג. ואז אולי הם יתקפו עוד פעם כאשר ישמעו את השיחה הזאת. אז אנחנו מתחכמים פה מה שאפשר, ובינתיים שתדעי שזה הולך טוב מאוד".